המפקח על הבנקים: "לחייב אותם לשלם ריבית על העו"ש? לא קורה אצל אף רגולטור בעולם"

ועדת הכספים קיימה היום (ב') דיון נוסף על הריביות במערכת הבנקאית - אלו שמשלמים הבנקים על הפקדונות, אלו שלא משולמות כלל ע"י הבנקים עבור חשבונות העו"ש של הציבור, ואלו שמשלמים הצרכנים על משכנתאות.

הדיון התקיים על רקע הביקורת הציבורית המתמשכת על המערכת הבנקאית, מאז החל בנק ישראל בתהליך העלאות הריבית באפריל האחרון. כנגד הבנקים נטען כי הם מיהרו לגלגל את הריבית על האשראי שהם מלווים אך לא על הפקדונות, וכי הם אינם משלמים ריבית על כספי העו"ש על אף שהם מרוויחים בגינם מיליארדי שקלים בשנה. ברבעון השלישי ב-2022 רווחי הבנקים הגיעו להיקפים חסרי תקדים, שליבו את הביקורת נגדם, כאשר גם בדו"חות השנתיים שיתפרסמו בחודש הבא הבנקים צפויים להראות שיעורי רווחיות גבוהים.

הדיון התמקד בריבית על הפקדונות ועל העו"ש. המפקח על הבנקים, יאיר אבידן טען כי העלייה בריבית בנק ישראל גולגלה כמעט במלואה לפקדונות בריבית קבועה: בעוד שבמהלך 2022 ריבית בנק ישראל עלתה ב-3.15 נקודות אחוז, הריבית הקבועה הממוצעת עלתה ב-2.8 נקודות אחוז. כלומר, כ-89% מריבית בנק ישראל גולגלה אל הפקדונות. לפי המפקח, זוהי רמת גלגול (יחס תמסורת) גבוהה מאוד בהשוואה בינלאומית: בארה"ב רק 27% מעליית הריבית גולגלה אל הריבית הקבועה על פקדונות ובגוש היורו 41%.

לעומת זאת, המפקח הודה כי בריבית המשתנה (הצמודה לריבית הפריים) רמת הגלגול איטית ונמוכה יותר ועמדה על 68%, והסביר זאת בכך שבממוצע הפקדונות בריבית קבועה ארוכים יותר ולכן גם נושאים ריבית גבוהה. על אף שבינואר האחרון כמחצית מהיקפי הפקדונות החדשים היו בריבית משתנה, המפקח לא סיפק נתונים בהשוואה בינלאומית על ריבית זו, כך שהוצגה לח"כים תמונה חלקית.

בנוגע לחיוב הבנקים לשלם ריבית על חשבונות העו"ש אמר המפקח כי "אין רגולטור בעולם שמתערב במחיר הכסף". לדידו, הפתרון הוא במעורבות אקטיבית של הציבור בהשוואת מחירים והעברת כספים מחשבונות העו"ש לפקדונות. עוד הוסיף כי 41% מחשבונות העו"ש נושאים ריבית מסוימת, גם אם נמוכה עד זניחה, זאת בשל כלים בנקאיים מגוונים כגון עו"ש מקזז (קיזוז תשלומי ריבית על המינוס אל מול יתרות זכות בעו"ש). עוד הוסיף המפקח כי משקל העו"ש מסך פקדונות הציבור ירד במהלך 2022 מ-48% ל-40%, כך שישנה מגמת העברת כספים.

חברת הכנסת פרקש הכהן (המחנה הממלכתי), שיזמה את הדיון בנושא בתמיכת חברי וועדה מכל קצוות הקשת הפוליטית, ביקשה מהמפקח לקבל מידע נוסף, לפי חתכים ולא רק על בסיס ממוצע כללי. כך לדוגמה, ביקשה לדעת עד כמה הריבית מגולגלת אל פקדונות לתקופה של עד שנה, זאת לאור ההנחה שזוגות צעירים ומשקי בית מוחלשים יתקשו להפקיד כספים לזמן ארוך, ולכן קיים חשש כי הנתונים שמציג המפקח על רמת גלגול גבוהה של הריבית אינם רלוונטיים לחלקים גדולים בציבור.

דאגתה של פרקש הכהן קיבלה ביטוי בנתוני בנק ישראל שפורסמו בכלכליסט, לפיהם הריבית החציונית שמעניקים הבנקים נמוכה מאוד מהריבית הממוצעת - כלומר ישנם פערים גדולים בין הריביות שמקבלים משקי הבית השונים, כך שהנתונים הממוצעים רחוקים מלייצג את המצב עבור הלקוח הממוצע.