ישי דוידי מייסד ומנכ"ל קרן פימי | צילום: אוראל כהן
עשות אשקלון מציגה: מ-340 מיליון שקל למיליארד בשנתיים וחצי בלבד
המלחמה האיצה את פעילותה של החברה הביטחונית. פימי רכשה את השליטה בה בסוף יוני 2022 בתמורה ל־291 מיליון שקל ושווי החזקתה כיום עומד 927 מיליון שקל, כשלכך מתווספים דיבידנדים בגובה 27 מיליון שקל
רוכבים על גלי המלחמות: ישראל נמצאת בשנה האחרונה במלחמה בכמה חזיתות, שאף מאיימת להחריף. הזירה המזרח־תיכונית אינה היחידה שמבעבעת, כאשר מלחמת רוסיה–אוקראינה נמשכת מעל שנתיים ובמזרח הרחוק התגברה המתיחות בין סין ושכנותיה.
מי שמוצאות בסיטואציה הזו הזדמנות הן החברות הביטחוניות, שכן מדינות רבות העלו את תקציבי הביטחון שלהן. מניותיהן של 12 חברות שפועלות בסקטור הביטחוני ונסחרות בתל אביב עלו מאז 7 באוקטובר בממוצע ב־82%, ומחציתן עלו ביותר מ־100%. אחת מהן היא עשות אשקלון, שלאחר עלייה של 132% מתחילת המלחמה ושל 327% בשלוש השנים האחרונות, שווי השוק שלה חצה השבוע, לראשונה, את רף מיליארד השקלים ומגיע ל־1.1 מיליארד שקל.
עשות עוסקת בייצור של מכלולים לרק"ם (רכב קרבי משוריין) ולטנקים, ולתעשיות התעופה האזרחית והצבאית. המגזר הצבאי הוא העיקרי בפעילותה, והיה אחראי לשני שלישים מהמכירות במחצית הראשונה של השנה. רוב המכירות (72% ב־2023) הן בישראל, כשמשרד הביטחון הוא לקוח מהותי והיה אחראי ב־2023 על 58% ממכירותיה.
עשות מוכרת גם לארה"ב (כרבע מהמכירות) ולאירופה. בסוף יוני 2022 השלימה קרן פימי, קרן הפרייבט אקוויטי של ישי דוידי, את רכישת השליטה (85%) בעשות, מידיה של אלביט מערכות. זאת, לאחר שבעבר עשות היתה חברה־בת של התעשייה הצבאית, שהופרטה ונרכשה במלואה בידי אלביט בסוף 2018. תמורת הרכישה של פימי מאלביט, 291 מיליון שקל, שיקפה לעשות שווי של 342 מיליון שקל.
בשווי הנוכחי של עשות, שווי ההחזקה של פימי עלה ביותר מפי שלושה ל־927 מיליון שקל. בשילוב הדיבידנדים שמשכה ממנה, כ־27 מיליון שקל, היא מורווחת מהשקעתה בה ב־663 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2024 הגיעו הכנסות עשות ל־186 מיליון שקל, שיפור של 12% מבמחצית המקבילה. המגזר הצבאי היה אחראי על 66% מהן (לעומת 68% במחצית המקבילה), ונרשמה בו עלייה של 9% ביחס למחצית המקבילה. הכנסות מגזר התעופה עלו במחצית ב־29% ל־58 מיליון שקל וחלקו בעוגת ההכנסות הכללית עלה מ־27% ל־31%.
בעשות מסבירים את העלייה בהשפעת המלחמה, לצד ההתאוששות במגזר התעופה העולמי לאחר הקורונה. הרווח התפעולי עלה ב־14% ל־26 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בסכום דומה, תוך שיפור של 44% לעומת המחצית המקבילה. זאת, לאחר שהחברה הצליחה לצמצם את הוצאות המימון, לאחר שהקטינה את היקף האשראי הבנקאי מ־110 מיליון שקל ל־30 מיליון שקל.
צבר הזמנות המחייבות של עשות במגמת עלייה, ונכון לסוף יוני הגיע ל־955 מיליון שקל, לעומת 854 מיליון בסוף 2023. לכך מתווספות הזמנות צפויות של 597 מיליון שקל. כך שסה"כ הצבר מגיע ל־1.55 מיליארד שקל ועלה ב־11% ביחס לסוף דצמבר. העלייה מגיעה על רקע הרכש הנרחב של משרד הביטחון, ובכלל זה פעולות השיקום של כלים וטנקים שנשחקו במהלך הלחימה. כחלק מכך, באוגוסט עשות קיבלה הזמנה מהמשרד בשווי 86 מיליון שקל.
בחברה ציינו מוקדם יותר השנה כי היא התבקשה על ידי משרד הביטחון להגביר באופן ניכר את היקפי הפעילות ואת קצב הייצור שלה. באפריל, עשות רכשה בכ־40 מיליון שקל את אי.די.סי מיוקנעם, שעוסקת בפיתוח של מכלולים לתעשיות הביטחוניות, מייצרת רכיבים לנגמ"שי הנמ"ר ולטנקי המרכבה, בהם ערכת טעינה אוטומטית לפגזים, ועוסקת גם בתחום השבבים.
גורם בשוק שעוקב אחר החברה התייחס בשיחה עם כלכליסט לזינוק בשוויה: "בשנים האחרונות, ואפילו עוד לפני כניסת פימי, הסיפור בחברה היה סביב שיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית. ב־2021 ו־2022 הרווחיות הגולמית עלתה ל־12% ו־17.4%, בהתאמה (וב־2023 ובמחצית הראשונה של 2024 הגיעה ל־20% ול־22% בהתאמה). כשהקיטון בעלות המכר הגיע כתוצאה משיפור בניהול מלאי, השקעות באוטומציה וצמצום כוח אדם".
לדבריו, "במבט קדימה נצפה לראות האצה ניכרת בהכנסות בעקבות המלחמה. ההתקשרות עם משרד הביטחון מבוססת על הסכם ארוך טווח של 1.27 מיליארד שקל עד 2030. כשבעקבות המלחמה ניתן לצפות להצטיידות מהותית ברק"מ, שתביא להאצת הספקות במסגרת חוזה קיים, ותוביל לחתימה על חוזה נוסף בהיקפים משמעותיים וחוזים נוספים כמו החוזה מאוגוסט".