למרות התנגדות השב"כ: הממשלה אישרה את הצעת רוטמן למניעת מעצרים מנהליים של אזרחי ישראל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן למניעת מעצרים מנהליים לאזרחי ישראל. ההצעה עברה למרות התנגדות השב"כ ובתמיכת שר המשפטים יריב לוין, שר התקשורת שלמה קרעי והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.

במהלך הדיון בהצעה אמר השר בן גביר כי ״ממיפוי שנערך מסתבר ששליש מהעצורים המנהליים הם נערי גבעות ופעילי ימין. לא מקובל אלי, שנערים ייעצרו במעצר מנהלי בגלל גרפיטי וטושים. לא מדובר בהצעה על תושבי יו״ש וגם לא על תושבי מזרח ירושלים״.

משינוי שיטת הבחירה של נציב התלונות על שופטים ועד פיטורי אנשי אקדמיה

במקביל אישרה ועדת השרים לחקיקה גם את הצעת החוק של יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן, לשינוי שיטת הבחירה של נציב התלונות על השופטים כך שייבחר ע"י הכנסת במקום ע"י הוועדה לבחירת שופטים. עם זאת, דחתה הוועדה בשבוע את הדיון בהצעתו של יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, שתחייב מוסדות אקדמיים לפטר אנשי סגל שיתבטאו נגד ישראל.

לפי הצעת החוק שהניח רוטמן בשבוע שעבר, הכנסת תהיה זו שתבחר את נציב תלונות הציבור על שופטים בהצבעה חשאית ברוב של 70 חברי כנסת. כל 10 חברי כנסת, בין אם מהקואליציה או האופוזיציה, יוכלו להציע מועמד לתפקיד. מנגנון זה, שואף רוטמן, יבוא במקום החוק כיום, לפיו הבחירה בנציב נעשית על ידי הוועדה לבחירת שופטים - שבה מכהנים מלבד פוליטיקאים גם שופטי עליון ונציגי לשכת עורכי הדין - וזאת לפי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון ביחד, שאמורים להגיע ביניהם להסכמה.

ההצעה של רוטמן זכתה להתנגדות מצד גורמים רבים, ביניהם הנהלת בתי המשפט וראש לשכת עורכי הדין עמית בכר, בטענה כי תגרום לפוליטיזציה של התפקיד. הקואליציה מתכוונת לקדם את ההצעה בהליך בזק במטרה לסיים את החקיקה לפני פגרת הקיץ שתחל בעוד פחות מחודש, ולאחר ההצבעה בוועדת השרים לחקיקה היום היא תעלה לקריאה טרומית בכנסת כבר ביום רביעי.

הצעה אחרת של רוטמן, שכאמור אושרה היום בממשלה, נועדה למנוע מהשב"כ לבצע מעצרים מינהליים של פעילי טרור יהודים, אלא אם יוכח שהם חברים בארגון טרור מתוך רשימה שתאושר ע"י ועדת החוקה בראשה עומד רוטמן. השב"כ מתנגד בחריפות להצעת החוק הזו בטענה כי ניסיון העבר מלמד שרבים מהמפגעים היהודים פועלים על דעת עצמם ולא כחלק מארגון טרור. בשב"כ גם טוענים כי חרף הטענות היד אינה קלה על ההדק - וכל מעצר מינהלי מאושר על-ידי הדרגים הבכירים ביותר בארגון, ונחתם על-ידי שר הביטחון עצמו.

הצעת חוק נוספת שתועלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה הוגשה על ידי יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (הליכוד) בתמיכת התאחדות הסטודנטים, שתחייב מוסדות אקדמיים לפטר אנשי סגל שיתבטאו נגד ישראל, אחרת תקציביהם יישללו. לפי ההצעה, "מוסד יחויב לפטר מרצה (ובכלל זאת איש הוראה או חוקר) אם יתבטא או יפעל לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לטרור או תמיכה בארגון טרור. לצורך ההצעה, תמיכה בארגון טרור תיחשב גם כתמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של מדינת אויב, ארגון טרור או יחידים נגד מדינת ישראל".

לקראת הדיון, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים פרסמה חוות דעת בה הביעה את התנגדותה להצעה: "דווקא בין כותלי האקדמיה יש לאפשר חופש ביטוי רחב במיוחד, שכן בלב העיסוק של האקדמיה הוא ביטוי של רעיונות, הצגת ביקורת ופיתוח מחשבתי. יצירת אפקט מצנן בין כותלי האקדמיה מעצימה את הפגיעה בחופש הביטוי ופוגעת אף בחופש האקדמי, ולכן אין כל הצדקה לקבוע דווקא באקדמיה רף מחמיר לפיטורין בגין התבטאויות".

עוד אישרה ועדת השרים את הצעת החוק שמיועדת לקריאה ראשונה ותחייב מי שמזדהה עם ארגון טרור במתן פיצוי לקורבנות ללא הוכחת נזק. מדובר במספר הצעות חוק שהוגשו ע"י הח"כים לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר מעוצמה יהודית, צבי סוכות (הציונות הדתית) ואליהו רביבו (הליכוד) - ואוחדו להצעה אחת. בהצעת החוק נכתב כי "החוק יאפשר להרחיב את הענישה נגד תומכי הטרור, דבר שיש בכוחו לצמצם את התופעה שמחזקת את ארגוני הטרור ומעודדת אותם להגביר את פעולתם לפגוע במדינה ובאזרחיה".