בית המשפט מנע מהמדינה להעלים את חלקה בטבח הנובה

104 נפגעי הנובה זכו היום (א') להישג משמעותי בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטת שלומית יעקובוביץ דחתה את בקשת המדינה למחיקת תביעתם על הסף. כלומר, התביעה תתנהל. מתי? שאלה טובה ונגיע אליה. ואכן, גם השופטת הרכינה ראשה אל מול המציאות הקשה. אנחנו כידוע במלחמה ומלחמה דוחה התכתשויות משפטיות. ומדובר לא רק במלחמה שנועדה להכריע את החמאס. יש לה יעדים נוספים כמו להעלים את החטופים, להעלים בחירות, להעלים אחריות, להעלים ועדת חקירה ממלכתית. ועל הדרך להעלים גם את תביעת נפגעי הנובה. ובכן, לעת הזו, הניסיון הזה כשל. השופטת הודיעה שמחיקה לא תהיה. עיכוב יהיה. ״עיכוב זו אופרה אחרת שתקבל לעת הזו מלבוש אחר״, אמרה כבודה.

כמה עשרות מהנפגעים גדשו את ספסלי האולם ושמעו את לוח הזמנים המתוכנן: המדינה תגיש את כתב ההגנה לתביעה עד ה-15 בפברואר. אם תראה שאינה מסוגלת, עליה להודיע חודש לפני כן ב-15 בינואר, בבקשת אורכה מנומקת שתידון באולם״. השופטת חילקה גזר גם למדינה – תוכלו לבקש אורכה ותוכלו גם שלא להגיש חוות דעת אל מול נפגעים שלא נקבעה להם נכות צמיתה. אחת מטענות המחיקה של המדינה היא כי התביעה מוקדמת מדי ועדיין לא ניתן לגבש אחוזי נכות סופיים לנפגעים.

השופטת הודיעה ששמעה בתקשורת על שני תחקירים שמתנהלים לגבי הטבח בנובה - צבאי ומשטרתי. בצד של התובעים שמעו על שניים אחרים – של הצבא ושל מבקר המדינה שכבר הודיע על ״ממצאים מטלטלים״. בכל מקרה, השופטת מייעדת את התחקירים האלה, ככל שיהיו פומביים, כתחנת יעד פוטנציאלית להתנעת הדיון המשפטי. גם אם יהיו חסויים, אמרה, יש למדינה ולבית המשפט כלים להתמודד. את האירוע מטעם הצבא מתחקר אל״מ ע׳. ב״כ התובעים, עו״ד ענת גינזבורג, ביקשה מהשופטת לחקור אותו, או לפחות לשאול אותו מתי צפוי התחקיר להבשיל. השופטת סירבה. בשלב זה היא מתאמת לוחות זמנים עם עורכי הדין ולא מוכנה לשמוע עדים או מצהירים. גינזבורג מודעת למתח שבין הצבא למבקר המדינה, לאפשרות ששני התחקירים לא יניבו תוצאות זהות. בין היתר בגלל הבעייתיות שהצבא חוקר את עצמו, היא מעדיפה את תחקיר המבקר.

את המדינה מייצגים עוה״ד אביאב הולנדר ואריאל אררט מפרקליטות מחוז תל אביב. הם ביקשו למחוק את התביעה משלושה טעמים: המלחמה עדיין מתנהלת, להמתין עד לאחר מיצוי התחקיר הצבאי, ואחוזי הנכות הזמניים שטרם התגבשו סופית. נציגי התובעים, ענת וגלעד גינזבורג (אם ובנה), משיבים שהתחקיר הצבאי אינו מעניינים והממשק היחיד שנוגע להם הוא זה הוא הפן האזרחי של האירוע - עצם הרישוי וההיתר שניתנו לקיום המסיבה בנובה למרות ״התראות בדבר אירוע בטחוני חמור באזור שהתקבלו מספר שעות טרם הטבח״.

המדינה מנסה לברוח מבית המשפט כזירת בירור לרשלנות והפרת חובות. מבחינתה שהצבא יתחקר ואולי יום אחד, אם ירצה השם ואם נתניהו לא יהיה ראש ממשלה, אז תהיה זו ועדת חקירה ממלכתית. ״העוולות שבהן עוסקת התביעה״, משיבים הגינזבורגים, ״הינן עוולות נזיקיות טהורות לרבות הפרת חובות חקוקות, ואין צורך בוועדת חקירה ממלכתית ו/או שאינה ממלכתית כדי לדון בכך. דהיינו הנתבעים (המדינה, הצבא – מ״ג) מנסים בבקשתם להפקיע מבית המשפט את סמכותו לדון בעוולות נזיקיות, ואין לאפשר זאת״.

ואכן, השופטת יעקובוביץ לא מתכוונת לאפשר זאת. היא דחתה בשלב זה את בקשת המדינה למחוק על הסף את התביעה וחייבה אותה להגיש כתב הגנה. המדינה תעשה ככל יכולתה לדחות, למסמס, ובעיקר למנוע את המפגש שבין התביעה לבין תחקיר מבקר המדינה. אחת מטענותיה העיקריות של המדינה היא שמדובר בכלל ב״פעולה מלחמתית״ שחסינה מתביעה נזיקית. הו, איזה מלחמה נחמדה! היה פעם סרט כזה. מלחמה שמבקשת לקבור לא רק את מתיה, אלא גם לקחים, מסקנות ואחריות. לפחות לא אצל השופטת יעקובוביץ.

נשלח מאפליקציית וואלה! דואר