הגיע הזמן לחוזה חדש בין המדינה לפילנתרופיה

כשכל המערכות קרסו לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, לרבות המדינה והרשויות המקומיות, הסקטור החברתי הוא הגורם שהתגייס במלוא כוחו. מרבית הגופים שפעלו מהיום הראשון ועד היום כדי לתת מענה לואקום שנוצר הם ארגונים חברתיים. במקביל, הקהילות היהודיות ברחבי העולם (ובישראל) גייסו מעל למיליארד וחצי דולר תוך חודשים בודדים, נתון חסר תקדים.

״היום כבר אי אפשר לקטלג את עולם הפילנתרופיה והעמותות בתור 'מגזר שלישי' או 'שאינו למטרת רווח״, אומרת מאיה נתן, מנכ"ל קשת, קרן המנהלת כסף פילנתרופי של תורמים ישראלים במודל שיתוף תורמים. "מונחים כאלה מרמזים על חשיבות פחותה מול המגזרים האחרים, או על מגזר שמוגדר על פי מה שהוא לא". לדבריה, "הסקטור החברתי הוא הרבה מעבר לרשת הבטחון החברתית של ישראל – הוא מעסיק כ-800 אלף עובדים ומתנדבים בו מעל לחצי מיליון איש בכל שנה".
מהו התפקיד של המגזר החברתי בעתיד של ישראל? ומהם הסעיפים החיוניים ביותר בחוזה החדש בין המדינה לפילנתרופיה?

"הפילנתרופיה לא מחליפה את המדינה. יש לה תפקיד אחר לגמרי"

על רקע ההתגייסות של החברה האזרחית בחודשים האחרונים, עלו טענות על כך שהמגזר החברתי לקח את התפקיד של המדינה, וכי הגיע הזמן של המדינה לחזור ולהשתלט על המצב. "הפילנתרופיה לא מחליפה את המדינה", מצהירה נתן, "והסיבה היא שיש לה תפקיד אחר לגמרי מהתפקיד של המדינה".
פילנתרופיה היא כסף פרטי, אשר בעקבות הטבות המס, המדינה הופכת להיות שותפה שלו, "ולכן צריך להתייחס לכך ברמה המוסרית בתור כסף שיש לעשות בו שימוש למטרות חברתיות ראויות", אומרת נתן.

מהירה יותר, אוהבת סיכון, גמישה ופועלת לטווח הרחוק - המאפיינים שהופכים את הפילנתרופיה לכוח משלים לצד המדינה

לדברי נתן, הפילנתרופיה נהנית מחופש פעולה הנובע ממספר תכונות מרכזיות: "ראשית, היא אוהבת סיכון ומסוגלת לקחת סיכונים, משהו שהמדינה פחות מסוגלת לקחת", לדבריה. בנוסף, הפילנתרופיה גמישה ומהירה באופן הפעולה שלה. "בהתאם, בחירת המימון והכוונת הכסף צריכות להיות למקומות שמשתמשים ביתרונות של כסף פילנתרופי, שהם שונים מאוד מהמקומות שהמדינה מממנת", אומרת נתן. "הפילנתרופיה יכולה להיות מנותבת למחקר ופיתוח, או השקעה ראשונה במיזם. הפילנתרופיה יודעת לממן יחד עם המדינה, אבל היא תהיה הראשונה, בשלב הוכחת ההיתכנות".

מעבר לכך, הפילנתרופיה יכולה להיכנס לתמונה בנושאים בהם המדינה צריכה לדאוג לשוויון, בעוד שהפילנתרופיה משוחררת מכך ויכולה לממן באופן דיפרנציאלי. "יוזמות פילנתרופיות יכולות גם לבנות פורטפוליו מגוון של עמותות ויוזמות בתחום מסוים, ועל ידי צבירת הישגים להוביל להתקדמות של התחום כולו", אומרת נתן. "ולבסוף, פילנתרופיה יכולה להתחייב לטווח ארוך, בלי להיות כפופה להסכמים ותקציבים שנתיים".
בשורה התחתונה, אומרת נתן, "במצב מתוקן, הפילנתרופיה היא כוח משלים למדינה".

מאיה נתן, מנכ"ל קשת | באדיבות: עמותת קשת

"החברה האזרחית פועלת מתוך שליחות ויודעת לעבוד בתנאים לא אידיאלים – זו הסיבה שהיא הצטיינה בשעת חירום"

הדוגמה הטובה ביותר לתפקיד המשלים של הפילנתרופיה נחשפה לאחר ה-7 באוקטובר, כאשר הפילנתרופיה תמכה בפעולות בשטח. "הסיבה המרכזית לכך שהפילנתרופיה והמגזר החברתי מצטיינים במצבי חירום, היא שהאנשים העובדים בהם פועלים מתוך שליחות, לא רק במצבי חירום אלא גם בשגרה," אומרת נתן. "החברה האזרחית יודעת להתמודד עם תנאים לא אידיאליים. זהו חלק מה-DNA שלה ויש בה אנשים מעולים. זו הסיבה לכך שהיא הצליחה לעמוד במשימה כשהכל מסביב קרס. התפקיד של הפילנתרופיה היה לנתב את המשאבים במהירות וביעילות לפי הצרכים המשתנים."

לצד זאת, נתן מזכירה כי המדינה עדיין מהווה שחקן מרכזי במימון המגזר החברתי. "ישראל הייתה בעבר מדינת רווחה בה המדינה הייתה אחראית לכלל השירותים החברתיים. בשנות ה-80 המדינה הפריטה את השירותים שלה לעמותות. נכון להיום, יותר ממחצית מתקציבי העמותות מגיעים מהמדינה."

חלק חיוני בחוזה החדש בין המדינה לפילנתרופיה – הסרת חסמים ועידוד התרומה

אל מול ההבנה לגבי התפקיד המכריע והמשלים של המגזר החברתי במבט לעתיד, חשוב להבין את החסמים המרכזיים אשר מעכבים את הגידול בהיקף התרומות ואת מימוש הפוטנציאל האדיר של הפילנתרופיה בישראל.

אחד החסמים המרכזיים עבור התורמים בישראל היא העובדה כי תקרת הזיכוי במס עומדת על 10 מיליון ₪ או 35% מההכנסה החייבת, הנמוך מביניהם. "התוצאה היא שכל מי שיש לו אירוע נזילות משמעותי עם כניסה של סכום גבוה, יעצור ב-10 מיליון", אומרת נתן. "יש מי שימשיך לסכומים גבוהים יותר, אבל הרוב לא". בכל מדינה בעולם עם סקטור פילנתרופי פעיל, מסבירה נתן, "אין תקרה של סכום קבוע, אלא רק זיכוי של אחוז מהכנסה חייבת, מה שמוביל לכך שהתורמים מגיעים לסכומים גבוהים ביתר קלות".

חסם נוסף הוא אופן ניהול ההשקעות של גופים שאינם למטרת רווח. "המגבלות המוגדרות בחוק מאלצות ניהול כסף מאוד שמרני, מה שהופך את הצבירה בקרן תרומות צמיתה, למוצר לא מספיק אטרקטיבי ולא מותאם לתנאי השוק. אין תמריץ מספיק טוב למקם את הכסף בחשבון מנוהל ולצבור רווחים פטורים ממס", מסבירה נתן. "כתוצאה מכך, יש ישראלים השוקלים לתרום, אך מחליטים כי הם ינהלו את הכסף בעצמם עד לקבלת ההחלטה על יעד ההשקעה. זה מרחיק את הכסף מהתרומה בפועל ועשוי להוביל למימוש בחסר של פוטנציאל התרומות".

גורם נוסף המשפיע על היקפי התרומות הוא העובדה כי להבדיל ממדינות אחרות, בישראל אין מס ירושה, מה שבפועל מביא לכך שתכנון הפרק שלאחר פטירתו של בעל ההון לא תמיד כולל אלמנטים פילנתרופים.

תשלום מע"מ על תרומות ומס שכר - הגורמים שמעיבים על פעילות העמותות של החברה האזרחית

מעבר לחסמים העומדים מול התורמים עצמם, קיימים בישראל חסמים המקשים על פעילות העמותות עצמן. "לאור לקחי המלחמה, צריך לחשוב האם הדרך שבה המדינה עובדת עם הפילנתרופיה היא נכונה", תוהה נתן. "אולי כדאי ליצור מנגנונים אחרים של תיאום, סנכרון ושיתופי פעולה, מתוך הבנת השוני המהותי באופי הפעילות של הצדדים".

לדבריה, "כיום, קיים בעיקר מנגנון של מיזם משותף, שאינו מתאים בכל תרחיש, בשל השוני הגדול בין הדרך בה עובדת הפילנתרופיה לזו הממשלתית". במבט לעתיד, במיוחד על רקע תחלופת השרים במשרדי הממשלה, "צריך לחשוב כיצד בונים את היכולת לייצר מנגנונים לעבודה חברתית מתמשכת על פני שנים, שיש לה תוצאות".

שני הנושאים המרכזיים שנתן מעלה בהתנהלות של המדינה מול העמותות, הם תשלום המע"מ על תרומות ומס השכר. "עמותות לא יכולת להזדכות על מע"מ, גם לא על רכוש קבוע", מסבירה נתן. "כשאנחנו קונים מכונת MRI למטרות פילנתרופיות, אנחנו משלמים 17% למדינה. תורם מחו"ל שקונה קפה בישראל לא משלם מע"מ, אבל בתרומה שלו הוא משלם. זה מצב שדורש שינוי, ויפה שעה אחת קודם".
בנוסף, "הארגונים היחידים שיש להם מס שכר בגובה 8% בישראל הם הארגונים החברתיים. אין מס דומה לאף סקטור בישראל. בשורה התחתונה, מתוך 35% זיכוי מס, במצבים מסוימים 25% חוזרים למדינה בדמות מע"מ ומס שכר. מדובר בנתון משמעותי מאוד".

מודל DAF נועד לפשט את התרומה ולמקסם את האפקט שלה

המודל של קשת, קרן 'שיתוף תורמים' או DAF, "אמור להקל מאוד על קבלת ההחלטות של התורמים, במיוחד בעת אירוע נזילות משמעותי כמו מכירה או הנפקת חברה, או העברה של כסף בין דורי", אומרת נתן. קשת היא חברה לתועלת הציבור, השואפת לפשט את התהליך עבור תורמים ישראלים. "אנו מייעצים לתורם מתי לתרום ובאיזה אופן, על מנת לנצל באופן מלא את הטבות המס", מסבירה נתן. "לפעמים התרומה היא של הנכס הלא נכון, או שמחליטים לתרום במזומן כשלמעשה עדיף לתרום מניות לא לשלם מס רווחי הון ולקבל זיכוי במס של 35%". תפקידו של הצוות המקצועי של קשת "הוא ללוות את התורמים ביצירת תכנון לוגי של תרומה בזמן הנכון ושל הנכס הנכון, תוך אפשרות לבחירה ערכית עצמאית של יעד התרומה".

"ההצטרפות ופתיחת חשבון בקשת פשוטה ואינטואיטיבית, והפקדת הכסף לוקחת לא יותר מ-10 דקות", אומרת נתן. "המטרה שלנו היא להפחית ככל הניתן את הטרחה מצידם של התורמים".
לאחר העברת הנכס הנתרם לחשבון, "הצוות של קשת מטפל בנכס והתורם יכול להמליץ על תרומה לעמותות דרך פלטפורמה טכנולוגית חדשנית שפותחה במיוחד למטרה זו", מסבירה נתן. "התורם יכול לקבל אינפורמציה על כלל העמותות בישראל, וברגע שהוא בוחר בעמותה, קשת אחראים לבדיקה שלה, ניסוח החוזה, מעקב אחרי מימוש התרומה והצבת יעדים". הבחירה בעמותה נמצאת אצל התורם עצמו, "כשהוא יכול להחליט שהוא נותר אנונימי, או לתרום בשמו" אומרת נתן.
כחלק מהמודל של קשת, כספי התורמים שעדיין לא הועברו לעמותות מושקעים במגוון אפיקים על מנת לייצר תשואה ולהגדיל בכך את היקפי התרומות. "חלק מהכסף הזה מושקע בישראל, כך שהוא מניע את גלגלי המשק הישראלי", אומרת נתן.

המדינה מסוגלת לחשוב באופן יצירתי – יש בה לא מעט אנשי מקצוע מנוסים שאכפת להם מההצלחה של המעורבות החברתית

"יש לקשת פוטנציאל להגדיל משמעותית את היקפי המשאבים שנתרמים לחברה האזרחית בישראל, ולהפוך לנכס לאומי ממש, בעקבות הפשטות, הזמינות והיעילות של המודל.״ אם נשכיל לבנות מערכות תומכות החלטות ונייצר מנגנונים יעילים יותר לעבודה, תשתנה מהיסוד הדרך שבה החברה האזרחית ממומנת ומתפקדת".
עם זאת, גיבוש החוזה החדש בין המדינה לפילנתרופיה דורש מידה רבה של חדשנות. "המדינה מסוגלת לכך. היינו בדיאלוג עם יחידה ברשות המיסוי בכל הנוגע לסעיפי הטבות מס, והם פעלו באופן יצירתי מאוד כדי לאפשר את סלילת הדרך למצב טוב יותר כי יש שם אנשי מקצוע שבאמת אכפת להם. יש למדינה את היכולת לחשוב אחרת, בתוך החוק הקיים או באמצעות חוק עידוד השקעות פילנתרופיות, ממש כמו שיש חוק עידוד השקעות הון, אנחנו כמובן שואפים ופועלים למען דיאלוג כזה".
מעבר לכך, "לא כל שנה היא שנה כלכלית מצוינת", מסבירה נתן. "לכן, כאשר רוצים לשמור על יציבות כלשהי, חייבים לנצל את השנים הטובות כדי שיחזיקו את התחום בשנים פחות טובות". אל מול האתגרים המשמעותיים העומדים בפני ישראל בעתיד הקרוב, נתן מבהירה כי "בעיות חברתיות לא נפתרות בשנה אחת. תרומה חד-פעמית לא תביא לשינוי בלי תכנית של 3-5 שנים. עבודה עם הסקטור החברתי צריכה לכלול צפי וטווח ביצוע להנחת התשתית ומימון עלויות התפעול וכוח האדם".

לפרטים נוספים>>