שוק המכוניות הסיני הפכפך מאי פעם. בישראל נותנים לזה גב

בשבוע שעבר פרסמה אוטו חן, יבואנית מכוניות מקסוס לישראל הודעה חגיגית: אולם התצוגה המרכזי שלה, שבו יוצגו הרכבים של מקסוס, יוקם ברחוב המנופים 12 בהרצליה.

עצם קבלת הזיכיון של מקסוס נחשף לאחרונה ב"כלכליסט", אך מה שיותר מעניין הוא הכתובת הפיזית: בדצמבר 2021 הודיעה אוטו חן, אותה יבואנית שמייבאת כיום לישראל את מקסוס, שהיא פותחת באותה כתובת את מרכז החוויה של יצרנית הרכב הסינית AIWAYS. האם המכוניות של AIWAYS יחלקו את הבניין עם הרכבי החדשים של מקסוס? התשובה שלילית: לפי נתוני איגוד יבואני הרכב, השנה נמסרו בישראל שבע מכוניות של AIWAYS שככל הנראה היו מכוניות גיול, כלומר מכוניות שהגיעו לישראל אשתקד ונרשמו השנה.

AIWAYS - יצרנית שבשעתו העלתה על כבישי ישראל מספר נאה מאוד של מכוניות חשמליות - היא יצרנית שנכון להיום לא קיימת. פה ושם ניתן למצוא פרסומים לפיהם AIWAYS הודיעה לפני כמה חודשים שהיא תתמקד בשוק הרכב האירופי, אבל בשבוע שעבר נסגרה סופית הרגולציה באירופה שקובעת שעל מכוניות סיניות יוטל מס קניה כבד. בשורה התחתונה - לא היינו בונים על המשכיות של המותג AIWAYS. וניכר שגם היבואן לא בונה עליו.

האם העובדה ש-AIWAYS היא יצרנית שלמעשה לא קיימת כבר זמן רב משפיעה בצורה יוצאת דופן על השוק הישראלי? התשובה שלילית. ירידת הערך של המכוניות של AIWAYS יותר גדולה במחירונים ממכוניות אחרות, אבל זה נובע מניסיונות של ציי רכב להיפטר ממכוניות אלה בהנחות גדולות. פרט לציי הרכב - הציבור לא ממש יודע ש-AIWAYS היא יצרנית שלא קיימת.

בחינה של שפע של פרסומים בסין העוסקים ביצרני הרכב השונים מגלה שלל מידע, רובו בסינית. המידע נוגע ליצרני רכב שחלקם בהחלט מיוצג בשוק הרכב הישראלי. לדוגמה: בשבוע שעבר פורסם כי יצרנית הרכב הסינית יואנגהנג נקלעה לקשיים. יואנגהנג היא חטיבת היוקרה של יצרנית הרכב DAYUN, אבל היוקרה לא ממש סייעה לה להיחלץ מעזיבה מאסיבית של עובדים וסגירה של חלק ממרכז המחקר והפיתוח של החברה.

לפי הדיווחים החברה גם נקלעה לקשיים כלכליים. יואנגהנג הגיבה לדיווחים וציינה כי היא מבצעת ארגון מחדש. השם יואנגהנג עדיין אינו מוכר לישראלים, אבל הזיכיון של היצרנית נמצא בידיים של קבוצת כדורי, שמייבאת לישראל את הרכבים של SKYWELL. במקביל, בחודש שעבר צצו דיווחים בתקשורת הסינית לפיהם יצרנית הרכב NETA אינה משלמת משכורות לעובדים. בחודש שעבר ציין יושב ראש NETA בראיון לניקיי אסיה כי הוא לא יכול להתחייב שהיצרנית תשרוד בטווח של שלוש עד חמש שנים. הזיכיון של NETA בישראל נמצא בידי קבוצת בליליוס, אותה קבוצה שפתחה את אולם התצוגה החדש בהרצליה. מכירות NETA בישראל היו אמורות להתחיל אשתקד. לעת עתה, זה לא קורה. NETA עצמה היא חלק מקבוצת HOZON הסינית, בשבוע שעבר HOZON אישרה תוכנית התייעלות שבמסגרתה יפוטרו עובדים.

היצרניות האלה לא לבד: אחת הפעמים האחרונות שבהן יצרנית הרכב הסינית WELTMEISTER אוזכרה בתקשורת הסינית היתה דווקא בהקשר של מכוניות שנשלחו לישראל. וזה היה בשנת 2022. פחות מ-50 יחידות של המכוניות האלה הגיעו לישראל, השתזפו זמן רב בשמש של נמל אילת ובסופו של דבר נמכרו לגוף שעוסק בסחר ברכב. ובאשר ליצרנית, לפי פרסומים בסין מלפני יותר מחצי שנה, היא נערכת למכירה של מכוניות באירופה, מה שככל הנראה לא יתאפשר מכיוון שאירופה מטילה מכסי מגן על מכוניות סיניות. כלומר אפשר לומר ש-AIWAYS וגם WELTMEISTER הן חברות שכנראה לא ישווקו יותר מכוניות. באשר לאחרים - זה מקרה של "נחיה ונראה".

אחת הבעיות העיקריות של יצרני רכב כאלה, שנקלעים לקשיים, היא היעדר מימון מתאים להמשך פעילות וכמובן שגם לפעולות מחקר ופיתוח. וכאן אנו פוגשים בכמה תהליכים מעניינים המתרחשים בו זמנית בזירה הישראלית, ובמקביל בזירה העולמית: כיום יצרני הרכב הסינים הגדולים נמצאים עם הפנים לאירופה. התחרות בשוק הרכב הסיני עזה מתמיד ומי שאינו משתייך למעגל של יצרני הרכב הסינים הגדולים עשוי לא לשרוד את השנים הקרובות. עבור יצרני רכב סינים רבים זהו מאבק הישרדותי ואין זה מקרה שיצרנים כמו AIWAYS הודיעו כי הם ישווקו מכוניות באירופה כדי לשרוד.

אבל במקביל, בשבוע שעבר התרחש מהלך שסגר את שוק הרכב האירופי ליצרני רכב רבים: האיחוד האירופי קבע סופית את תעריפי מיסי המגן על מכוניות סיניות והמשמעות היתה ניטרול כמעט מיידי של תכניותיהם של יצרני רכב סינים שאינם מצוידים בתקציבי ענק ועדיין בנו על כניסה לשוק האירופי. עבור לא מעט יצרנים סינים זהו גזר דין מוות. וכאן קיים סוג של תרחיש של ביצה ותרנגולת: כדי לשווק מכוניות באירופה, יצרני הרכב הסינים צריכים כסף. כדי להתאים את המכוניות לתקינה - כלומר לחוקים ולכללים - שנהוגה באירופה, הם צריכים יכולת לממן את המחקר והפיתוח שנדרשים כדי להתאים את המכוניות. אבל בהיעדר מימון ובהתחשב בסגירת היבוא לאירופה, ייתכן שהצרות של יצרנים כאלה רק יוחמרו. לאירופה הם בטח לא ייכנסו.

כעת נשוב לזירה הישראלית: בשבוע שעבר הודיע משרד התחבורה ליבואני הרכב בישראל כי המשרד יאפשר יבוא של רכבי "סדרות קטנות" גם בשנת 2025. כיום לפי חוק במדינת ישראל ניתן לשווק מכוניות שעונות על כללי התקינה הנהוגים באירופה. התקינה כאמור מיועדת לוודא שהאירופים יקבלו מוצר בטיחותי ואיכותי, אבל למען הסדר הטוב, התקינה האירופית מאפשרת גם יבוא מיוחד של רכבים שאינם עונים על כל דרישות הבטיחות – אבל יש עליהם מגבלה של 400 יחידות בשנה. שלא במפתיע, היחידים שהרכבים שלהם לא עונים על הדרישות האלה ולכן יש לסווג אותם כ"סדרות קטנות" הם הסינים. בישראל היבוא של מכוניות "סדרות קטנות" כאלה הותר לראשונה בשנת 2019, אבל ביולי השנה במשרד התחבורה הוחלט שהיבוא מסין מספיק חזק ויציב וההיצע מספיק גדול ולכן ניתן להפסיק את הנוהל, שבמסגרתו בכל מקרה יובאו ארצה מכוניות שרובן היה נטול אביזרי בטיחות חיוניים.

אבל בשבוע שעבר הודיע משרד התחבורה שהוא יתיר את היבוא הזה מחדש בשנת 2025 - "בגלל המלחמה". המשמעות בפועל מעניינת: בשבוע שעבר יצרני הרכב הסינים שבנו על כניסה לאירופה הבינו שזה לא יקרה ושהם לא ישקיעו כספים בהפיכת המכוניות ליותר בטוחות. במקביל, אי הוודאות הכלכלית סביב עתידם של היצרנים האלה הולך וגובר בגלל שלא ייכנסו לאירופה. סביר להניח שחלקם ירצו להיפטר ממלאים ולנוכח מצבם בסין, ייתכן שלמלאים האלה לא יימצא קונה בשוק המקומי. וכעת, למזלם של היצרנים האלה, נמצאה מדינת ישראל שחזרה בה מדרישותיה המחמירות ותאפשר ביודעין יבוא של מכוניות שלא זו בלבד שהן פחות בטוחות - מבחינה היסטורית הסיכוי של היצרנים שלהן לשרוד הוא הכי נמוך.