פירעון חובות של 4.9 מיליארד שקל נדחה עד כה בעקבות המלחמה, עלייה בהקפאת משכנתאות

סך תשלומי ההלוואות שנדחו בבנקים בעקבות המלחמה עומד עד כה על 4.9 מיליארד שקל - כך עולה מנתונים שפרסם המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי.

בתחילת המלחמה פרסם בנק ישראל מתווה לדחיית תשלומי הלוואות לתקופה של 3 חודשים. מדוחות הבנקים שפורסמו בשבוע שעבר עולה כי סך ההלוואות שהוגשה בהן בקשה לדחיית תשלומים עומד על 80 מיליארד שקל - יותר מ-5% מתיק האשראי של הבנקים. מספר ההלוואות שהוקפאו עומד על 244 אלף, ובהן כאמור נדחה בפועל תשלום של 4.9 מיליארד שקל.

בפיקוח על הבנקים הציגו את הנתונים בהתפלגות לאוקטובר ונובמבר. מהנתונים עולה כי בעוד במגזר העסקים הקטנים עיקר ההקפאות בוצעו כבר באוקטובר (34 אלף מתוך 60.9 אלף הלוואות שהוקפאו, 56%), בתחום המשכנתאות דווקא חלק מרכזי מההקפאות (62%) בוצע רק בנובמבר.

את הנתונים העדכניים פרסם אמש חחיאשוילי בכנס של מכון ספרא לבנקאות ותיווך פיננסי בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. בכנס השתתף גם רוני חזקיהו, שכיהן בעבר כחשכ"ל וכיו"ר הבנק הבינלאומי. חזקיהו אמר בכנס כי המשבר הנוכחי הנובע מהמלחמה צפוי להיות ארוך יותר ממשבר הקורונה, והיציאה ממנו תהיה איטית יותר: "ההשלכות של המשבר הזה יהיו ככל הנראה עשרות שנים קדימה, וזאת בהתחשב בכך שהיכולת לחזות כרגע היא מוגבלת ונעשית תחת הנחות מסוימות", אמר חזקיהו.

ד"ר נדין טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל ציינה שיש להיזהר לפני שבנק ישראל מתחיל בתהליך של הפחתת ריבית: "צעד של הפחתת ריבית מוקדמת מדי עלול להדליק פיחות ולהוביל לאינפלציה שיגרמו לעליית הריבית בסיומו של המשבר", היא אמרה, והציעה צעדים חלופיים להפחתת עלות האשראי במשק כמו למשל רכישה של אג"ח קונצרניות ע"י הבנק המרכזי.

הכנס עסק במצבה של המערכת הבנקאית בזמן המלחמה. פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א העריך שבעקבות המלחמה, יועברו חוקים שמטרתם להביא את המערכת הבנקאית לסייע במימון הוצאות הממשלה בחלק מעבר למיסים שהבנקים משלמים היום.

"על הבנקים, והמפקחים להיערך לסוגיה זאת, להקטין את הנזק מחוקים פופוליסטיים, אם יהיו, ואולי אף ליזום בעצמם פעולות שייצרו את האיזון הנכון בין צרכי המשק וטובת המערכת הבנקאית", אמר עמירם.