התמנון העסקי של אלון מאסק שולח זרועות לממשל טראמפ העתידי

בספטמבר, כחלק מעוד מחזור חדשות עמוס עניין סביב אלון מאסק, סופר כי איש העסקים ענה בחיוב להצעת עבודה מהמועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ לכהן בממשלו העתידי, אם וכאשר ייבחר, כראש ועדת הביצועים. על פניו זה נראה הגיוני – מי ראוי יותר ממאסק, מקצץ העלויות, לשמש כצאר היעילות של ארה"ב? "אקים ועדת יעילות ממשלתית שתפקידה יהיה לבצע ביקורת פיננסית וביקורת ביצועים מלאה של הממשל הפדרלי כולו", אמר טראמפ בנאום במועדון הכלכלי של ניו יורק, והוסיף כי מאסק התנדב לעמוד בראשה. "אני מצפה לשרת את אמריקה אם תיווצר ההזדמנות", כתב מאסק ב־X, "אין צורך בשכר, אין צורך בתואר, אין צורך בהכרה", כאילו היה פילנתרופ שמבטל את עצמו בפני המדינה.

אלא שסביב האירוע יש "אם" אחד ו"אוי ואבוי" עצום. ראשית, השאלה היא האם טראמפ יזכה בנשיאות במרוץ הצמוד מול קמלה האריס; ושנית, אוי ואבוי אם מינויו של מאסק אי פעם יאושר. אם ימונה מאסק לראש ועדה שיושבת על ברז הממשל הפדרלי, זה יהפוך אותו, בהגדרה מילונית, לאוליגרך אמריקאי ראשון מסוגו. כזה שבזכות כוח עסקי שצבר יעניק המלצות לקצץ באגפים, משרדים ותפקידים ממשלתיים שנוגעים לאותו כוח עסקי בדיוק.

אי אפשר להקל ראש ברשימת ניגודי העניינים: סוכנות החלל נאס"א מחליטה האם ואילו סובסידיות וחוזים להעניק ל־SpaceX; רשות התעופה (FAA) מעניקה את האישורים לשיגורים של רקטות לפריסת לווייני סטארלינק; משרד התחבורה מפקח על הסובסידיות של רכבים חשמליים; מינהל המזון והתרופות (FDA) מחליט האם הסטארט־אפ נוירולינק יכול להשתיל שבבים במוחות של בני אדם; ועדת הסחר הפדרלית מפקחת על הרשת החברתית X. זאת אומרת, מינוי מאסק לתפקיד מסוג זה אינו סכנה אפשרית לניגוד עניינים - אלא סכנה ברורה ומיידית.

ברקע, קהל המעריצים של מאסק ב־X, שהפכה לחברה פרטית, מתמוגג משיתוף הפעולה בין השניים שמבטיחים יחדיו "להציל את ארה"ב" (לפי טראמפ) ממה ששניהם מכנים "דיקטטורה קומוניסטית" בהנהגת האריס, "שתזרוק אותם לכלא" (לפי מאסק) כנושא הראשון על סדר יומו של הממשל הדמוקרטי, שיכול לנצח רק באמצעות "גניבת הבחירות" (שניהם אומרים). קשה לגמרי לנמק את הפרנויה של השניים, ולהסביר את החרדה שלהם מפני אי־השגת עוד כוח. טראמפ אולי מפחד מהשלכות משפטיות סביב ההרשעות שלו, אבל מאסק הוא אחד האנשים החזקים בעולם. איש עסקים שחיפש ומצא הזדמנויות עסקיות בתחומים מהותיים שממשלות היום נסמכות עליו לגמרי, והוא עצמו הוגדר לא אחת כ"פקיד לא נבחר".

כך, למשל, אחרי שרוסיה פלשה לאוקראינה החליט מאסק לפרוס לוויינים ולהעניק תמיכה לאוקראינה. מעשה נדיב, שהידרדר במהרה לכוח לא סביר, שבעזרתו קרא לאוקראינה להיכנס למשא ומתן עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ואף הציע מפות חדשות למדינות. "הרעיון שהחלטות בשדה הקרב מותנות ברצונו הטוב, הוא לא עמדה מצוינת להיות בה", אמר ל"וושינגטון פוסט" הסנאטור מארק וורנר, יו"ר ועדת המודיעין, שביטא את הסנטימנט בממשל.

כוחו של מאסק גדול לא רק בגלל הצמתים השונים שעליהם הוא יושב, אלא כי גם לאורך השנים הוא דאג ליצור פלונטרים בין החברות בניהולו, שמקשה עוד יותר על היכולת להפריד בין האינטרסים. מדובר על קשרים סבוכים, שהופכים את מאסק ליעד חשוב לביקורת ממשלתית הדוקה, לא למועמד רלבנטי להחליט כיצד לייעל את פעילות הממשלה. כך, למשל, בספטמבר דווח על עסקה החדשה שמתבשלת בתוך האימפריה של מאסק שלפיה סטארט־אפ הבינה מלאכותית הצעיר xAI ישתף פעולה עם חברת המכוניות החשמליות טסלה. לפי הדיווחים, הראשון יעניק גישה לטכנולוגיה של האחרונה בתמורה לחלק מהכנסות טסלה. כחלק מתנאי העסקה אמור xAI לסייע לטסלה לפתח תוכנות אחרות, לרבות עוזר קולי לשימוש ברובוט דמוי האדם אופטימוס של טסלה. חלוקת ההכנסות תהיה תלויה במידת השימוש וההסתמכות של טסלה על הפיתוחים המדוברים.

מאסק מיהר להכחיש וכינה את הדיווח "לא מדויק", אך ההיסטוריה מגלה כי מאסק יערבב בין החברות שלו בכל הזדמנות אפשרית. זו הנדסה פיננסית ייחודית לו שכוללת השקעות צולבות, הזזה שוטפת של משאבים בין חברות שבניהולו – בין שכוח אדם ובין שמשאבים חומריים, סובסידיות ועסקאות בעלי עניין. יצירתיות מורכבת, שנידונה לא אחת בבתי המשפט, תחת תמיד תחת אותה השאלה: למי זה טוב - לחברות, בעלי המניות או למאסק עצמו? התשובה לא תמיד ברורה.

ביוני, למשל, התברר כי טסלה הסיטה משלוח של 12 אלף מעבדי אנבידיה ל־xAI, אחד המוצרים המבוקשים והחסרים בשוק. "הם פשוט היו יושבים במחסן", אמר מאסק כשהידיעה על כך הפכה לפומבית. זמן קצר לאחר מכן שאל מאסק בסקר ב־X את עשרות מיליוני עוקביו האם על טסלה להשקיע 5 מיליארד דולר ב־xAI, סכום שהיווה באותה העת כ־15% מיתרות המזומנים שלה. כ־960 אלף משיבים השתתפו ו־67% הצביעו כן. "נראה שהציבור בעד", צייץ בעקבות תוצאות הסקר, "נדון עם מועצת המנהלים של טסלה", כתב כאילו הוא אי פעם ראה בסקרים אלו פעולה מחייבת.

מאסק לא מעביר רק הכנסות ושבבים, אלא גם אנשים. כשהוא רכש את טוויטר ב־2022, מאסק שלח 50 מתכנתים מטסלה, שני עובדים מחברת בורינג ועובד אחד מניורלינק למשרדי טוויטר. אחרי שהקים את xAI, הוא העביר שוב עובדים מטסלה לחברת הבינה המלאכותית החדשה. כשמאסק הקים את חברת המנהרות בורינג, כל כך הרבה עובדי SpaceX עסקו בפרויקטים שלה, עד שרגולטורים שביקרו באתרי הבנייה לא הצליחו להבין מי אחראי על הפרויקטים. באחד הביקורים באתר נאמר לנציגי חטיבת הבטיחות בקליפורניה על ידי מנהל הבטיחות באתר - בעצמו עובד SpaceX - שהוא "לא בטוח אם חברת בורינג היא חברה נפרדת, או רק יחידה של SpaceX".

אותה בורינג, אגב, השתמשה בכל כך הרבה ממשאבי SpaceX מבלי לקבל אישור לכך, עד שבשלב מסוים משקיעי חברת החלל תהו איך קרה שהכסף שהזרימו ליישוב מאדים מוצא עצמו כדי לפתור פקקים בקליפורניה. בתגובה למהומה שנוצרה עם קרנות ההשקעה, הודיעה בורינג כי העבירה 6% ממניותיה ל־SpaceX בתמורה למשאבים שבהם השתמשה. "בהתבסס על ערך הקרקע, הזמן ומשאבים אחרים שתרמו מאז הקמת החברה", אמר דובר SpaceX בשעתו.

שת"פ עם ערך שיווקי

יש גם שיתופי פעולה קצת פחות ברורים אבל עם ערך שיווקי אדיר. כך, למשל, כש־SpaceX שיגרה את טיסת ניסוי והמשימה המאוישת הראשונה - SpaceX Demo-2 - מאסק דאג שהאסטרונאוטים של נאס"א, דאג הארלי ובוב בנקן, ייסעו אל משטח השיגור ברכב טסלה דגם X. את הנוהל הזה הם משמרים עד היום ובכל משימת טקסי לתחנת החלל הבינלאומית. אי אפשר כמובן לשכוח את היום שבו רקטה של SpaceX שלחה רכב טסלה מדגם X לחלל, סתם כי ככה. טסלה עצמה, אגב, משתמשת בחלק מהטכניקות שפותחו על ידי SpaceX כדי לשפר את שלד המכונית, משתמשת במטוסי SpaceX בתשלום, ובמקביל גם מוכרת ל־SpaceX חלקים בשווי של כמה מיליוני דולרים בשנה.

בין כל החברות בוצעו הרבה מאוד עסקאות קטנות שבמשך שנים לא דווחו. רק בפברואר השנה קיבלנו דיווח ראשון של העסקאות בין החברות, וגם זאת רק לאחר לחץ בעלי המניות של טסלה. במהלך 2023 טסלה קיימה מערכת יחסים עסקית עם לפחות ארבע מתוך שש החברות של מאסק, בעסקאות שהסתכמו ב־9.1 מיליון דולר: SpaceX שילמה לטסלה 2.9 מיליון דולר וטסלה שילמה ל־SpaceX בחזרה 800 אלף דולר; X (לשעבר טוויטר) שילמה לטסלה 1.02 מיליון דולר וטסלה שילמה לה 280 אלף דולר; טסלה שילמה לבורינג 1.2 מיליון דולר ושילמה לחברת אבטחה ללא שם בבעלות מאסק 2.9 מיליון דולר.

מאסק עצמו מערבב את החברות באמצעות הפיננסים הפרטיים שלו. זה כמעט בלתי נמנע כמנהל שמקפיד להחזיק בשיעורי מניות גבוהים בכל החברות שלו, בין היתר באמצעות תגמול מבוסס מניות ואופציות. שיטה זו מדגישה את המחויבות העמוקה שלו לעסקיו, כמו גם את הצורך שלו בשליטה גבוהה, אך במקביל גם מייצרת פגיעות הדדית בין החברות, כשהוא נוהג להשתמש בחברות החזקות כדי לסייע לחברות החלשות ולפעמים אף להציל אותן מפשיטת רגל. לפני כעשור מאסק לווה הון מ־SpaceX והזרים לטסלה, שהיתה אז על סף פשיטת רגל. כשחברת הפאנלים הסולריים שלו, סולר־סיטי, נקלעה לקשיים עמוקים, SpaceX רכשה מעל 200 מיליון דולר באג"ח שגייסה. מאוחר יותר היא רכשה איגרות חוב נוספות שלא נמכרו. ב־2016, כשסולר־סיטי כבר היתה פסע מפשיטת רגל, טסלה רכשה אותה תמורת 2.6 מיליארד דולר, בעסקת בעלי עניין שמחקה את סולר־סיטי מהמסחר וריסקה את מחיר המניה שלה.

הנדסה פיננסית ראויה לציון

כשמאסק החליט לרכוש את טוויטר, הוא שוב שם את החברות האחרות שלו במרכז. מ־SapceX הוא לווה לפי הדיווחים מיליארד דולר כנגד חלק ממניות SpaceX שבידיו, ואת מניות טסלה החל לממש כדי להשיג הון נזיל. בדו"חות טסלה שפורסמו באותה התקופה מציינת החברה כי מאסק השתמש במניות שברשותו (בשעתו החזיק מאסק ב־20% מטסלה) כערבות לעסקת טוויטר, שהיקפה עמד על 44 מיליארד דולר. בטסלה ציינו זאת כאזהרה לעסקי החברה. "אם אלון מאסק ייאלץ למכור מניות שלנו לאחר שהוא התחייב להלוואות אישיות, מכירות כאלה עלולות לגרום למחיר המניה שלנו לרדת", כתבה החברה והוסיפה: "אנחנו לא צד להלוואות אלו".

ההנדסה הפיננסית של מאסק ראויה לציון. לא רק משום שמאסק מצליח באופן עקבי להציל את החברות שלו מזמנים קשים באמצעות חברות אחרות וכסף של משקיעים שלא התכוונו לכך, אלא שבסופו של דבר נראה כי הפלונטרים לא יצרו מגדל קלפים, וקשה לראות איך כישלון חברה אחת יכול להפיל את כל האימפריה. הקשרים שנבנים הם עדינים, גם אם לעתים ממש גסים למראה, ולאורך כל הדרך מאסק לא מנסה להכניס את כל החברות תחת תאגיד אחד. בין שהוא לא רוצה ובין שהוא לא יכול רגולטורית,

הוא ממשיך לייצר נתק מסוים בין חברות, כשהדבר החזק ביותר שקושר בין כולן זה מאסק עצמו. בנוף רגולטורי שרק מחפש לפרק חברות חזקות מדי, הניתוק הזה מקל מעט מהלחץ עליו; אבל מרכזיותו של מאסק מגדילה את הסיכוי שלפחות בזמן הקרוב הוא לא יישב על הברזים של הממשל.