מינוי נציב שירות המדינה: היועמ"שית מבקשת שגם מועמדים שלא "סומנו מראש" יוכלו להתמודד

לקראת הדיון מחר בהצעת הממשלה להליך מינוי נציב שירות המדינה הבא, פונה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון, למזכיר הממשלה בבקשה להבין מדוע המדינה מסרבת לנקוט בהליך תחרותי כלשהו שבמסגרתו יוכלו גם מועמדים "שלא סומנו מראש על ידי ראש הממשלה" להגיש מועמדות לתפקיד נציב שירות המדינה.

כאמור, נציב שירות המדינה הוא אחד התפקידים הרגישים בשירות הציבורי בישראל, כשהשפעתו מכרעת על תנאי ההעסקה של עובדי המגזר הציבורי. נציב שירות המדינה הוא גם גורם משמעותי בשמירה על שירות המדינה נקי משיקולים פוליטיים בעת מינוי הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה.

בחודשים הקרובים צפוי לסיים הנציב הנוכחי דניאל הרשקוביץ את כהונתו. לקראת מינוי הנציב הבא הוצע בממשלה שראש הממשלה יבחר את הנציב, שלאחר מכן יידרש לעבור בחינה של טוהר מידות בלבד – ולא בחינה של כישוריו המקצועיים או התאמה כלשהי. הדבר העלה חשש למינוי פוליטי דווקא לאדם שאמור למנוע משירות המדינה להפוך לכזה.

בהמשך הוגשו עתירות כנגד ההצעה של הממשלה, כשגם היועצת המשפטית לממשלה התנגדה להצעת הממשלה. במהלך הדיון בבית המשפט שנערך ב-15 באוקטובר הודיעה הממשלה על נכונותה לפשרה בנושא.

בשבוע שעבר הגישה הממשלה הצעה חדשה – לפיה נציב שירות המדינה ימונה על ידי ועדה שתקום אד-הוק ובראשה יעמוד השופט בדימוס חנן אפרתי ושני מועמדים נוספים. אלא שלפי לימון, ההצעה הנוכחית בעייתית משתי סיבות: הראשונה היא שמדובר בהחלטה למינוי הנציב הבא בלבד, ולא בקביעת מנגנון סדור שיקבע כיצד ימונו הנציבים הבאים גם כן. "הצעת המחליטים הנוכחית שבה מבקשת הממשלה לדון ביום שני הקרוב נמנעת, כאמור, מהסדרה קבועה של דרך מינוי הנציב, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הצורך לקבוע הליך קבוע כאמור לעיל."

הסוגיה השנייה שמעלה לימון היא השאלה מדוע בהצעה הנוכחית של הממשלה אין אפשרות לנקוט בהליך תחרותי שיאפשר למועמדים שונים שלא מוצעים מטעם הממשלה להגיש מועמדות. "יתרה מכך, מדוע הממשלה אינה מוכנה לנקוט בהליך תחרותי כלשהו, שיאפשר למועמדים שונים, וגם כאלה שלא סומנו מראש על ידי ראש הממשלה, להגיש מועמדות".