לאן מועדות פניה של הבוררות הבינלאומית בשנת 2023?

בוררות בינלאומית היא דרך ליישוב סכסוכים בין בעלי דין הפועלים במדינות שונות – ותחת מערכות חוקים אחרות. בעוד שצדדים להסכמים מסחריים יכולים להסכים להפנות את הסכסוכים ביניהם לבתי המשפט באחת המדינות, פעמים רבות הם מסכימים לנהל את הסכסוך העתידי בבוררות, שתתקיים במקום נייטרלי, ותחת כללים קבועים מראש. הבוררות יכולה להתנהל תחת כללים של מוסד בינלאומי לבוררות (כמו מוסד ה-ICC לדוגמה), או גם ללא מוסד מלווה (בוררות אד-הוק).

בשנים האחרונות תחום הבוררויות הבינלאומיות צובר תאוצה בזירה המשפטית, וניתן להצביע בתוך כך על ארבע מגמות, שצפויות להימשך גם בשנת 2023:

ראשית, בשנים האחרונות קיימת עלייה מתמדת, ואף בקצב הולך וגובר, של כמות ההליכים המשפטיים המתנהלים בבוררות בינלאומית. הסכמים מסחריים כיום, ודאי כאשר מדובר בהסכמים בין חברות ממדינות שונות, כוללים סעיף בוררות בינלאומית כבר כעניין שבשגרה, ובוררות בינלאומית הופכת להיות הדרך העדיפה לבירור סכסוכים בינלאומיים בסקטורים רבים.

כך לדוגמה, כבר בחודש מאי השנה פרסם ה-ICC (אחד ממוסדות הבוררות הבינלאומית המובילים) כי הגיע לתיק ה-27,000 המתנהל תחת מוסד זה. העלייה בכמות הבוררויות הבינלאומיות מושפעת גם מהעלייה במספר הסכסוכים בעולם, שצפויה נוכח המיתון הכלכלי ועליית הריביות בעולם, אשר מביאה עסקאות רבות ושיתופי פעולה רבים בין חברות בעולם לקשיים לא מבוטלים.

המגמה השנייה שצפויה להימשך גם השנה היא התרחבות התחומים שבהם מתקיימות בוררויות בינלאומיות. בעבר סכסוכים אשר הגיעו לבוררות בינלאומית היו בעיקרם סכסוכים חוזיים, הסכמי השקעה והסכמי מיזוגים ורכישות. בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה עקבית בשימוש במנגנון הבוררות בינלאומית בסכסוכים הנוגעים לפרויקטים של בנייה ותשתיות (אשר מהווים כיום כבר כ-15% מכלל ההליכים הנדונים במוסד הבינלאומי לבוררויות השקעה), וכן עלייה בכמות הסכסוכים הנוגעים להגנה על קניין רוחני של חברות טכנולוגיה ולשיתופי פעולה בתחום הפארמה ומדעי החיים.

בשנת 2023 ניתן לצפות גם לראות יותר בוררויות בינלאומיות בתחומים נוספים אשר ריכזו השקעות רבות בשנים האחרונות, כמו תחום הסייבר, המטבעות הדיגיטאליים והפינטק. מאחר ששיתופי פעולה בין חברות בתחומים אלו מתבצעים לרוב באמצעות הסכמים מורכבים, הם כוללים גם במקרים רבים תניות בוררות בינלאומית לפיהן הסכסוכים שיתלעו בין הצדדים יתבררו במנגנון זה.

חברות רבות בתחומים אלו מעדיפים שימוש בבוררויות בינלאומיות (על פני ניהול סכסוך בבתי המשפט הציבוריים), הן משום האפשרות לשמור על חשאיות ההליכים, והן משום האפשרות לשלב שיטות משפט שונות, המתאימות לשני הצדדים.

יתרה מכך, בשנים האחרונות ניתן לראות גם כניסה של עולם הבוררות הבינלאומית לדיני התאגידים. במדינות שונות בעולם תניית בוררות בתקנון חברה יכולה לחייב גם קיום של תביעות תאגידיות תחת הליכי בוררות, ולא בבתי משפט. כך לדוגמה, בשוויץ נכנס לתוקף ביום 1.1.2023 תיקון חקיקה שמאפשר לקבוע תנית בוררות בתקנונים של חברות, אשר תחייב את בעלי המניות לתבוע תביעות תאגידיות תחת הליכי בוררות.

עו"ד גדעון אבן אור | צילום: טל שחר

המגמה שלישית עליה ניתן להצביע היא המשך קידום הליכי החקיקה במדינות השונות (ובתקווה אף בישראל), שיאפשרו הליכי בוררות בינלאומית יעילים ונוחים.

מאחר שקיים רצון מתמיד לייעל את הליכי הבוררות הבינלאומית ולהוזיל אותם לצדדים, מדינות שונות אימצו חוקים שמאפשרים הליך בוררות בינלאומית יעיל. גם ישראל מצויה במהלך הליך חקיקה שכזה, כאשר משרד המשפטים ערך את תזכיר חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"א-2021, אשר מאמץ את חוק המודל של האום, ומאפשר הליך בוררות בינלאומית יעיל בישראל.

כך גם במהלך שנת 2022 מוסדות בוררות בינלאומיים שונים אימצו כללים לשיפור היעילות. לדוגמה, במוסדות שונים קיים "הליך בוררות מזורז" (expedited procedure), כאשר סכום הבוררות נמוך יחסית (ב-ICC בסכסוכים הנמוכים מ-3 מיליון דולר). ההליכים המזורזים צברו פופולריות רבה בשנה האחרונה, שכן הם זולים ומהירים יותר, וצדדים רבים בוחרים ליישם אותם, אף כאשר סכום הבוררות גבוה. בהתאם לסטטיסטיקה של ה-ICC, כ-67% מההליכים המתנהלים תחת הכללים המזורזים מסתיימים לאחר שישה חודשים בלבד – זאת כאשר זמן ממוצע לניהול בוררות בהתאם לכללי ה-ICC שאינה תחת ההליך המזורז עולה על שנתיים (26 חודשים).

בנוסף להליכים המזורזים, ישנו גם שימוש הולך וגובר בכללי בוררויות בינלאומיות באפשרות של “summary dismissal”, אשר דומה לכלי הפרוצדוראלי הישראלי של "סילוק על הסף". לאחרונה ישנה מגמה הולכת וגוברת של מוסדות בוררות להכניס אפשרות של החלטות מעין אלו, ובוררים אכן מתחילים להשתמש בכלי זה.

ולבסוף גם היתרונות של הגשות אלקטרוניות ודיונים בהיוועדות חזותית (כלים שהם ברורים מאליהם בבוררויות בינלאומיות) הפכו להיות קריטיים יותר בתקופת מגפת הקורונה, כאשר לא ניתן היה לבצע פגישות פיסיות – ודאי שלא פגישות מעבר לים. כך גם קיימות כיום יותר ויותר פלטפורמות אינטרנטיות שמקנות את הפונקציונליות הדרושה לניהול הליך משפטי בינלאומי, כמו שיתוף קבצים מאובטח, ניהול חדרי ישיבות וחדרי דיונים וכד'.

שינוי אחרון עליו ניתן להצביע ואשר מאפיין את השנים האחרונות, וצפוי להמשיך גם בשנת 2023, הינו הרחבת מגוון המקומות בעולם שיכולים להוות את "מושב" הבוררות.

למקום הבוררות יש חשיבות רבה, הרבה מעבר לנוחות או לשפה. המקום שנבחר למושב הבוררות הוא גם המקום שבו הצדדים יכולים לאשר את פסק הבוררות שיינתן בבתי המשפט, או לפנות לבתי המשפט לסיוע להליך, ככל שנדרש, ועוד.

בעוד שבעבר הבוררויות הבינלאומיות בעולם התמקדו במספר מצומצם של ערים אשר שימשו מקומות מוסכמים לקיום ההליכים, ישנה כיום מגמה הולכת ועולה של קיום בוררויות במקומות שונים ומגוונים.

בכלל כך, ישנה גם שאיפה להעמיד גם את ישראל כאלטרנטיבה אטרקטיבית וראויה לשמש מקום מושב לבוררויות בינלאומיות, דבר שיביא למדינה תועלות רבות הן בעולם המשפט והן בעולם תיירות הפנים. שאיפה זו לא צפויה להתממש, ככל הנראה, באופן מיידי, אבל בהחלט ניתן לקדם זאת ולעשות צעדים משמעותיים בכיוון.

כך למשל, כאמור גם לעיל, יש לקדם את הליך החקיקה ולאמץ את תזכיר חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"א-2021, אשר יעמיד את ישראל בשורה אחת עם הרבה מדינות בעולם עם מעטפת חוקית שמאפשרת קיום בוררות בינלאומית יעילה. כך גם הוקם בשנה האחרונה הפורום הישראלי לבוררות בינלאומית (בו חבר הח"מ), אשר אחת ממטרותיו היא קידום ישראל כמקום אטרקטיבי לקיום בוררויות בינלאומית.

מאת עו"ד גדעון אבן אור, שותף במחלקת ליטיגציה ויישוב סכסוכים וראש תחום בוררות בינלאומית, משרד עוה"ד AYR - עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ ושות׳.

d&b – לדעת להחליט