נתניהו על אי-גיוס החרדים: "החלטת הצבא"; הרמטכ"ל: "פועלים לפי הנחיית הדרג המדיני"

גלגול האחריות בין צה"ל לממשלה בכל הקשור לאי-גיוס החרדים ממשיך, כאשר נתניהו טוען כי הוא אינו מתערב במדיניות גיוס החרדים של צה"ל ואילו בלשכת הרמטכ"ל טוענים כי הם פועלים על בסיס הנחיות הדרג המדיני.

אתמול נערך דיון חסוי בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שבמסגרתו העביר ראש הממשלה בנימין נתניהו סקירה ביטחונית-מדינית לחברי הוועדה. במהלך הדיון, אמר נתניהו כי לפי תפיסת אויבינו מדינת ישראל היא "מדינה שוקעת ומפולגת שאין לה את הכוח הצבאי והפנימי לעמוד מול תוכנית זו (תוכנית ההשמדה של איראן – י"ש)".

בהמשך ישיר לכך, פנתה בסוף הסקירה ח"כ אפרת רייטן (העבודה) לראש הממשלה ושאלה אותו האם בכוונתו להתערב במשבר סביב חוק הגיוס וזאת לאור אמירת שר הביטחון גלנט על כך שלצה"ל חסרים כ-10,000 חיילים ועל רקע פסיקת בג"ץ שמחייבת את הצבא לפעול לגייס את בני הישיבות באופן מיידי. לפי כמה חברי כנסת שנכחו בדיון, נתניהו השיב לרייטן כי הוא אינו מתכוון להתערב בנושא הגיוס, וכי מדובר בהחלטה של הצבא. לאחר מכן ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) פנתה לנתניהו עם שאלה דומה והוא השיב באופן זהה.

דקות ספורות לאחר שהדיון הסתיים, נשלחה מלשכת הרמטכ"ל מענה לפנייה של תנועת ״אמא ערה״ שהגישה עתירה לבג"ץ בנושא גיוס כל תלמידי המוסדות התורניים, באמצעות עו"ד גלעד ברנע. במענה נכתב כי "בהיעדר חקיקה חלופית, אין מקור סמכות חוקי שמאפשר להימנע באופן גורף מנקיטה בהליכים לגיוסם של תלמידי הישיבות, ועל גורמי המדינה לפעול לגיוסם בהתאם להוראות החוק. אין חולק בדבר חובתו החוקית של צה"ל לפעול לגיוסם של כלל אזרחי ותושבי מדינת ישראל המיועדים לשירות ביטחון, באופן שוויוני. מתווה גיוס תלמידי הישיבות החרדיות, כפי שגובש על ידי צה"ל ואושר על ידי שר הביטחון, מיושם בימים אלו". המכתב מסתיים עם האמירה כי "צה"ל פועל ויוסיף לפעול בהתאם להוראות החוק ולהנחיות הדרג המדיני בנושא זה".

זריקת האחריות ההדדית בין הצבא לבין הדרג המדיני מגיעה על רקע נתונים לא מחמיאים בכל הקשור להתייצבות החרדים לצו ראשון (פחות מ-10% מהמוזמנים), ועל רקע ניסיונו של ראש הממשלה נתניהו להחליף את שר הביטחון גלנט בגדעון סער כדי שהאחרון יקל עליו בהעברת חוק השתמטות שיספק את רצונותיהם של שותפיו החרדים שמאיימים בפירוק הקואליציה.

כזכור, לפני שלושה חודשים קבע בג"ץ כי יש לגייס באופן מיידי תלמידי ישיבות ושהמדינה מחויבת להפסיק לממן אותם. מאז נשלחו כ-3,000 זימונים לצו ראשון לחרדים אך שיעור ההתייצבות נמוך משמעותית מהצפי.