החור בתקציב: סמוטריץ' ינסה לשדר אחריות - בלי לשלם מחירים פוליטיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יקיים היום ישיבת עבודה ראשונה עם אנשי משרדו על עיצוב תקציב המדינה ל־2024, אותו ינסו להעביר עד ל־20 בפברואר. ברקע לישיבה חשיפת דו"ח ההפרשים והבור הענק הצפוי בקופת האוצר – 67 מיליארד שקל – שללא טיפול הולם יקפיץ את הגירעון ל־5.9%, יותר מפי 2.5 בהשוואה לגירעון המותר בחוק. בישיבה ישתתפו מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר וראשי האגפים, בהם הממונה על התקציבים יוגב גרדוס והחשב הכללי יהלי רוטנברג. אנשי המקצוע באוצר מקווים שבסיום הישיבה הם יקבלו מהשר הנחיות כלליות לעיצוב המדיניות לקראת תקציב 2024 – מדיניות שעד כה הוא נמנע מלקבוע אותה ולהורות עליה באופן ברור. עם זאת, גורמים המכירים את האופן שבו סמוטריץ' מקבל החלטות ומנהל ישיבות מעריכים כי זו תסתיים ללא הכרעה, וכי הוא יבקש לחשוב על הצעדים במהלך סוף השבוע.

המשמעות של הבור בדו"ח ההפרשים משמעותו שסמוטריץ' יידרש לבצע צעדים לא פופולריים כלפי כלל הציבור, כלפי מצביעיו וגם כלפי בעלי בריתו החרדים. עומדות בפניו שלוש אסטרטגיות שהוא יצטרך להכריע ביניהן: אסטרטגיית "עסקים כרגיל", אסטרטגיית "העמדת פנים" ואסטרטגיית "לקיחת אחריות".

לא עסקים כרגיל

אסטרטגיית עסקים כרגיל היא זו שככל הנראה מקודמת על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי אבי שמחון לפי אסטרטגיה זו, ב־2024 אין צורך לעשות צעד משמעותי, לא כדאי להעלות מסים כי המשק צפוי להיות בהאטה ולא נכון לדכא אותו יותר מדי, ואת כל הצעדים הקשים שנובעים מעלויות המלחמה והגידול בהוצאות הביטחון יש לדחות ל־2025 ואילך. הדוגלים בכך סבורים כי אין לחשוש שנסיים בגירעון של יותר מ־6% וביחס חוב תוצר שנושק ל־70%. הם מאמינים שנוכל לשכנע את חברות הדירוג שאנחנו רציניים ואחראים גם בלי להראות שום צעד ממשי בכיוון מפני שבעולם מבינים שיש לנו מלחמה. גישה זו מתנגשת עם הצורך בסגירת הפער העצום הצפוי ובתיקון יעד הגירעון.

אלה הופכים את הגישה הזו להרסנית לישראל. ראשית, אי אפשר לשכנע את המשקיעים וחברות הדירוג שאתה "אחראי" כשאינך עושה כלום ורק מבטיח צעדים ב־2025, במיוחד כשהממשלה לא נהנית מאמון רב בקרב המשקיעים. שנית, דווקא כשיש הוצאות גדולות נדרשת זהירות יתרה.

האסטרטגיה הקוטבית היא לקיחת אחריות. דוגלים באסטרטגיה זו הכלכלנים באוצר, הכלכלנים בבנק ישראל והכלכלנים באקדמיה. לפי אסטרטגיה זו על הממשלה להראות באופן רציני שהיא הולכת לשינוי סדרי עדיפויות. הכלכלנים לא סבורים שאין להגדיל את הגירעון או את יחס החוב־תוצר, אלא שיש להראות כבר עכשיו שאין כוונה להתפזר. בין הכלכלנים יש ויכוחים לגבי הדרך שבה משדרים את אותה אחריות פיסקלית. פקידי האוצר דוגלים בהעלאות מסים, ואילו כלכלנים אחרים דוגמת פרופ' צביקה אקשטיין סבורים שיש להימנע מהעלאת מסים ב־2024 ולהתמקד בהתייעלות ממשלתית, ויתור על כספים קואליציוניים ויצירת מחויבות חוקית לרפורמות משמעותיות ב־2025.

המשמעות של האסטרטגיה הזו היא צעדים קשים מבחינה פוליטית שישדרו אופטימיות לשווקים כמו סגירת משרדי ממשלה מיותרים וקיצוץ בכספים נוגדי צמיחה. זו אסטרטגיה קשה פוליטית, אך היא הנכונה ביותר מבחינה כלכלית ומבחינה חברתית. שכן ניתן יהיה לרתום את ההסתדרות ואת הציבור למהלכים קשים דוגמת ביטול הטבות מס על קרנות השתלמות, ביטול נקודות זיכוי, הקפאת מדרגות מס הכנסה והקפאת שכר. המטרה היא להגיע ליעד גירעון של 4.5%–5%.

דרוש אומץ

סמוטריץ' ככל הנראה ינסה ללכת לאסטרטגיית הביניים: העמדת פנים. ללכת בלי ולהרגיש עם. לפי אסטרטגיה זו, ב־2024 לא ייעשה שום צעד משמעותי שמלמד על שינוי סדרי עדיפויות ועל הבנה שהמסלול של כלכלת ישראל השתנה. זו אסטרטגיה שבמובן מסוים תואמת את נאומו של סמוטריץ' מיום ראשון שבו הצהיר על "כלכלה מאחדת" שתכיל "קיצוצים ומסים בקונצנזוס". הכספים הקואליציוניים יישארו, אך יקוצצו כספים אחרים עם לובי פוליטי חלש יותר. בצד ההכנסות, לא יבוצע שום צעד שמכוון לאוכלוסיה מסוימת.

סמוטריץ' מבין היטב כי אם הוא לא יגלה אומץ בצד ההוצאות (סגירת משרדי ממשלה ומחיקת כספים נוגדי צמיחה) הוא לא יוכל לפגוע בציבור העובד, ולכן לא יסכים לביטול הטבות מס לקרנות השתלמות או הקפאת שכר. הוא יבחר במהלכים הרוחביים שמשמעותם היא היעדר מדיניות, כמו העלאת מע"מ רוחבית או ביטול הפטורים ממע"מ כפי שנחשף היום ב"כלכליסט". זו אסטרטגיה שכביכול משדרת אחריות, אך בלי הצורך לשלם עליה מחירים פוליטיים. אולם על שר האוצר להפנים כי חברות הדירוג והמשקיעים אינם תמימים. הם יבחינו בקלות בין העמדת פנים לבין לקיחת אחריות אמיתית.