כך עוקפים המתנחלים את הסנקציות הכלכליות של הממשל האמריקאי

בתחילת השנה פתחו ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות נוספות וביניהן קנדה, בריטניה, אוסטרליה ויפן, במהלך חסר תקדים של הטלת סנקציות על מתנחלים, פעילי ימין קיצוני וגופים הקשורים בהתנחלויות. לאחרונה חשף שומרים, כי במחלקת המדינה האמריקאית נבחנת גם האפשרות להטיל סנקציות על תנועת אמנה, אחת הזרועות המרכזיות של תנועת ההתנחלויות, וכן על עמותת רגבים הפועלת להחלת ריבונות ישראלית מעבר לקו הירוק.

בצו הנשיאותי שהוציא נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בפברואר השנה, נומק המהלך בכך שמעשי אלימות של מתנחלים הפכו לאיום על היציבות האזורית ומכאן החלטתה של ארה"ב להתערב. בשיחה עם שומרים הסביר ארון פורסברג, מנהל המחלקה למדיניות ויישום סנקציות כלכליות במחלקת המדינה האמריקאית, כי "אנחנו פועלים להרחבת הסנקציות מתוך כוונה לשנות את ההתנהגות ולהפחית את האלימות נגד אזרחים".

הטלת הסנקציות מעוררת חששות כבדים בקרב המתנחלים. כך, בשבוע שעבר נפגשו ראשי מועצת יש"ע עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ודרשו ממנו לפעול בנושא, פגישה שהצטרפה לשלל התבטאויות בנושא, יוזמות חקיקה ועוד. בינתיים בשטח, כפי שחושף כעת שומרים לאחר בחינה של רישומים פיננסיים ושל התכתבויות בקבוצות פרטיות, מושאי הסנקציות מנסים למצוא דרכים לעקוף אותן.

כך למשל, ביולי האחרון הטילה ארה"ב סנקציות על תנועת "צו 9", בטענה שעודדה פגיעה במשאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, ועל שניים ממייסדיה. אחת מהם, רעות בן חיים, התייחסה לנושא כמה ימים בלבד לאחר מכן, בהתכתבות עם תורם פוטנציאלי. היא ציינה כי ניתן להעביר תרומות לתנועה דרך בעלה ספי (ככל הנראה כיוון שעליו לא הוטלו סנקציות) והוסיפה שאין להזכיר את שמה של התנועה בעת ההעברה, אלא לציין שהתרומה מיועדת להוצאות משפטיות.

עוד נודע לשומרים כי במסגרת מאמציה לעקוף את הסנקציות, בן חיים העבירה בקבוצת וואטסאפ הקשורה ב"צו 9" הנחיות הנוגעות לאופנים שבהם ניתן לתמוך בארגון ובמוביליו. כך, לפי ההנחיות, לאחר שהתומכים נרשמים בתנועה ומקבלים על עצמם "יעד כספי לגיוס", הם מתבקשים לפתוח חשבון בפלטפורמת תשלומים מקוונת, דוגמת ביט או פייבוקס, לגייס תורמים חדשים שיעבירו כסף לחשבון החדש הזה, ואז להעביר את הסכום שנצבר "למקום שיוגדר לכם". בהנחיות אין פירוט אם אותו "מקום" הוא חשבון בנק או העברה פיזית של כסף מזומן, ולמעשה המהלך עוקף את הסנקציות באמצעות יצירת "שכבות" שמפרידות בין הארגון לבין התורמים ומי שמסייעים לו.

הסנקציות הן למעשה איסור המוטל על גופים פיננסיים הפועלים במדינות המטילות אותן על קיום כל קשר עם מושאי הסנקציות או עם גופים זרים העושים איתם עסקים. כך למשל, בנק ישראלי שבו מתנהל חשבון של אדם שעליו הוטלו סנקציות מסתכן בכך שקשריו עם גופים פיננסיים אמריקאים ינותקו. הבנק אמנם יכול לאפשר את קיום החשבון, אך בתנאי שלא יהיה לו כל קשר לגוף אמריקאי, עניין שמונע למשל אחזקת כרטיס אשראי (חברות כרטיסי האשראי הן אמריקאיות) או העברות כספים דיגיטליות (מערכת רישום העברת הכספים העולמית היא אמריקאית). למעשה, מרגע הטלת הסנקציות החשבון יכול להתנהל במזומן בלבד. מעבר לכך, הסנקציות כוללות גם איסור נסיעה למדינות שבהן הוטלו ומגבלות נוספות.

סנקציות בשל גיוס תרומות פסול למתנחלים

קרן הר חברון ועמותת שלום אסירייך הם שני ארגוני ימין קיצוני שגייסו תרומות ברשת והפכו למושא לסנקציות. סגן שר האוצר האמריקאי, וולי אדיימו, נימק את הסנקציות בהודעה רשמית באפריל האחרון: "קרן הר חברון ושלום אסירייך גייסו עשרות אלפי דולרים למען קיצונים האחראים על הרס רכוש, תקיפת אזרחים ואלימות נגד פלסטינים". לפי פרסומים, הממשל האמריקאי טען שגיוס התרומות של שלום אסירייך יועד בין היתר למתנחל דוד חי חסדאי עליו הוטלו סנקציות אישיות. הגיוס של קרן הר חברון, לפי אותו פרסום, יועד לסייע למתנחל ינון לוי.

באשר ללוי, זמן קצר לאחר שהוטלו עליו סנקציות ולפי פרסום בהארץ, הוא העביר לאחיו איתמר את חלקו בחברה משותפת שהיתה בבעלותם, בשם איל הרי יהודה בע"מ. על פי פרוטוקול שהועבר לרשם החברות, על המהלך סוכם עוד בספטמבר 2023, חודשים לפני הטלת הסנקציות, אולם הדיווח במשרד המשפטים התקבל ואושר רק בפברואר השנה, ימים ספורים אחרי הצו הנשיאותי של ביידן. "הרינו לאשר כי בהתאם לדיווח שנתקבל ב־04/02/2024, נרשמה ב־04/02/2024 העברת מניות בחברה", לשון המכתב שהועבר מרשם החברות והתאגידים לאיל הרי יהודה בע"מ באותו התאריך. באותו דיווח שהוזכר בהארץ, הכחיש האח כי המהלך נעשה אחרי ההחלטה בארה"ב.

לפי התקנות האמריקאיות, חברה שלפחות מחציתה נמצאת בבעלותו של אדם שהוטלו עליו סנקציות, עלולה להיות למושא של סנקציות בעצמה.

חודש לאחר מכן, ב־26 במרץ, משרד האוצר האמריקאי הבהיר במכתב אל המפקח על הבנקים בבנק ישראל, כי בנקאים ישראליים יכולים להמשיך לעבד טרנזקציות של מי שהוטלו עליהם סנקציות, אך רק אם תכליתן למלא צרכים אנושיים בסיסיים דוגמת רכישת מזון, טיפול רפואי ותשלום שכר דירה, ובתנאי שאינן נוגעות למערכת הפיננסית האמריקאית. חגית עופרן, פעילה בשלום עכשיו העוקבת אחר הנושא, אמרה לשומרים כי אף שכמה ממושאי הסנקציות יכולים למשוך כסף לצרכים בסיסיים, "זה לא רלבנטי לגופים - לחברות אין צרכים הומניטריים. הבנקים יכולים להפשיר כספים שדרושים למחיה של האנשים אבל לא כסף שדרוש לעסקים".

בחודש שעבר, הטילה ארה"ב הטילה סנקציות גם על מאחזים בשטחים. חוות מן בדרום הר חברון, היא אחת מהם. מייסדה הוא יששכר מן, שארה"ב וצרפת טוענות שמלבה את המתיחות בגדה המערבית ופועל להשתלטות על קרקעות פלסטינית. אך למרות למרות המגבלות הפיננסיות, אמרו אנשי המאחז בשיחה עימם כי ניתן לשלם להם באמצעות פלטפורמת תשלומים ישראלית וציינו כי ניתן לשלם גם במזומן.

אחד הבודדים בין מושאי הסנקציות שהתייחס להשפעתן הוא בן-ציון (בנצי) גופשטיין, מייסד ארגון הימין הקיצוני להב"ה, שקונן בהרחבה בערוץ הטלגרם שלו על השפעותיהן מרחיקות הלכת. "אתמול נכנסתי לתדלק את הרכב בתחנת דלק בירושלים. ניסיתי להעביר את כרטיס האשראי – על המסך הופיע סירוב. כמה דקות של המתנה שם, והסיבה לסירוב הגיעה בהודעת סמס מחברת האשראי: 'לאור הכללתך ברשימת הסנקציות של משרד האוצר האמריקאי (OFAC) אנו נאלצים לחסום את כרטיסך'".

גופשטיין המשיך וטען כי בעקבות הסנקציות עשתה גם חברת גוגל מעשה, סגרה חשבונות של ארגון להב"ה ושלו עצמה, וחסמה את הגישה לאלפי תמונות ומסמכים וכן נחסמו חשבונות בנק ואפליקציות להעברת כספים.

כדי לעקוף את המגבלות על העברות בנקאיות ועל שימוש בכרטיס אשראי, גופשטיין ביקש מתומכיו לסייע ללהב"ה באמצעות תרומות כספיות במזומן באירועים שאותם מקיים הארגון ברחבי הארץ. "הפעם זו אזעקת אמת, באמת", הוסיף גופשטיין. "אני צריך אתכם איתנו, בהתאם למגבלות המשונות שהוטלו עלינו. אנחנו פועלים בכל האמצעים כדי להביא לכך שנוכל להמשיך לשוב לפעול כרגיל, אבל עד שזה יקרה - אנחנו יוצאים בצעדים הבאים…". לא ידוע איזה סכום הצליחו גופשטיין ולהב"ה לאסוף באופן זה, אולם לא היתה זו הפנייה האחרונה שלו בנושא בערוץ הטלגרם.

מושאי הסנקציות בטוחים שהן יסתיימו בקרוב

ככלל, כעסם של גופשטיין ושל מתנחלים אחרים מכוון לממשל ביידן. בין היתר נטען על ידי חלק ממושאי הסנקציות כי מדובר ב"סנקציות אנטישמיות" שהוטלו בידי "ממשל אמריקאי עוין". בשבועות האחרונים, גופשטיין הפיץ קישור לתרומות ללהב"ה עם טקסט הלועג לנשיא ביידן. באמצע יולי, תומכי להב"ה גם ערכו בירושלים אירוע מחאה תחת הכותרת "אומרים לא לביידן".

איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי, שגופשטיין הוא ממקורביו, גינה את הסנקציות, "ההתנכלויות לארגון להב"ה וכנגד מתיישבים יקרים, שמעולם לא עסקו בטרור ולא פגעו באיש, הן פועל יוצא מעלילת דם של גורמים אנטישמיים שונאי ישראל, אלו שבמשך שנים תומכים באופן מוצהר בחמאס, בפתח ובארגוני אנרכיסטים הפוגעים בחיילי צה"ל".

לתפיסתם, או אולי נכון יותר לומר לשאיפתם, של מושאי הסנקציות, הן עתידות להסתיים בקרוב. "עברנו את פרעה, נעבור גם את ביידן", צוטט גופשטיין. לא ברור על מה הוא מסתמך, שכן לפי פרסומים שונים הממשל האמריקאי רק מתכנן להרחיב שימוש בהן. כך, לפי דיווח בארה"ב, הממשל האמריקאי אף דן באפשרות להטיל סנקציות על השרים בן גביר ובצלאל סמוטריץ', שנפגש בשבועות האחרונים עם ראשי צו 9 וקרא להסרת הסנקציות מהארגון. כפי שחשף שומרים, ארה"ב שוקלת להחיל סנקציות גם על אמנה וכן על עמותת רגבים, שסמוטריץ' נמנה עם מייסדיה. השבוע התבטא בעניין גם שר החוץ של האיחוד האירופי ז'וזפ בורל, שקרא בטוויטר להטיל סנקציות על בן גביר וסמוטריץ'.

לאחר פרסום הכתבה פנה לשומרים שלמה שריד, מראשי צו 9, והעביר מטעם הארגון את התגובה הבאה: "הסנקציות האמריקאיות הן פגיעה בריבונות, בדמוקרטיה ובסמכות החוק של מדינת ישראל. אנחנו מצרים על כך שהאיחוד האירופי והממשל האמריקאי החליטו להיטפל לתנועת צו 9 שהיא תנועת מחאה אזרחית ישראלית לגיטימית.

"תנועת צו 9 פועלת בתוך מדינת ישראל ובהתאם לחוק במדינת ישראל נמשיך להתנגד לזה שהסיוע ייכנס ישירות לחמאס. אנו מקדמים תוכנית לחלוקת הסיוע לאזרחים בעזה ולא לחמאס. מי שפועל נגד החוק הישראלי זו ממשלת ישראל שמאפשרת הכנסת סיוע לאויב בשעת מלחמה, דבר שמרחיק אותנו מהחזרת אחינו החטופים.

"אנו פועלים תוך ייעוץ משפטי רציף וכמובן שממשיכים לגייס כספים מהציבור הרחב כולו להמשך פעילות ועבור ייצוג משפטי כנגד הטלת הסנקציות האישיות החמורות והלא דמוקרטיות ולא ליברליות על שניים ממובילי התנועה רעות בן חיים ושלמה שריד שפשעם היחיד הוא הובלת מחאה דמוקרטית ולגיטימית.

"אי אפשר לקבל את המצב שאזרחים דמוקרטיים שומרי חוק ומשרתי מילואים יחיו בפחד איום מהסנקציות הבאות שעלולות תיכף ליפול עליהם. חופש הפרט והביטוי בישראל בסכנה חמורה. ממשלת ישראל חייבת להגן על אזרחיה כלכלית ומשפטית ולאפשר לנו להשמיע את קולנו נגד המדיניות שלה".

שומרים העביר בקשת תגובה גם למשק מן, להב"ה ובנצי גופשטיין, ואולם הם בחרו שלא להגיב.