"כלי פוליטי": הערוצים המסחריים, וועדת המדרוג נגד השתלטות הממשלה על מדידת הרייטינג

הצעת החוק להשתלטות הממשלה על נתוני הרייטינג של הערוצים המסחריים מעוררת סערה. לקראת הדיון הצפוי היום בוועדת השרים לחקיקה, יוצאים ערוצי הטלוויזיה המסחריים וועדת המידרוג והרשות השנייה נגד הצעת החוק, לפיה שר התקשורת יקבע שיטה למדידת הרייטינג של ערוצי הטלוויזיה. כיום מדידת הרייטינג נעשית באופן עצמאי ומבוססות על השוק הפרטי ללא מעורבות ממשלתית.

עוד לפי ההצעה, הערוצים יחויבו להעביר לשר התקשורת אחת לחודש את נתוני הצפייה בהם. בשעות השיא, כך לפי ההצעה, יחויבו הערוצים לדווח בזמן אמת על כמות הצופים בהם.

הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת שלום דנינו אליה מתייחסים בוועדת המידרוג ובערוצים המסחריים כוללת השתלטות של הממשלה על מדידת נתוני הרייטינג, שעד היום נעשה באופן פרטי על ידי ועדה במימון ערוצי הטלוויזיה והמפרסמים. היום בשעה שבע וחצי צפויה ועדת השרים לחקיקה להתכנס, ובין הצעות החוק שידונו בהן צפויה לעלות גם הצעת החוק של דנינו.

מדידת הרייטינג היא כלי קריטי בהכנסות של ערוצי הטלוויזיה, עליהם מתבסס התמחור של עלויות הפרסום בהם. כיום מדידת הרייטינג נעשית על ידי ועדת המידרוג – ועדה משותפת לערוצי הטלוויזיה ולמפרסמים. בוועדת המדרוג חברים ערוצים: 9, כאן, קשת, i24NEWS , ערוץ המוזיקה, איגוד חברות הפרסום בישראל ואיגוד השיווק הישראלי.

השיטה שבה נמדד הרייטינג בישראל כיום מבוססת על מדי צפייה (people meter) בכ-2,200 בתים ברחבי הארץ המייצגים את אוכלוסיית ישראל. לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2022 כמות המדים בישראל ביחס לאוכלוסייה גבוהה משורה של מדינות אחרות בעולם ביניהן הולנד, גרמניה ויפן.

המדים מסופקים על ידי קנטאר מדיה הפועלת ביותר מ-100 מדינות בעולם ונחשבת לאחת מהחברות המובילות בתחום מדידת הרייטינג. לפי ארן המודל הנוכחי לא רק שמקובל במדינות רבות בעולם, אלא גם כולל את כל הגורמים הרלוונטיים בשוק ככה שנוצר איזון בין כל הגורמים בוועדה: "עצם השילוב של הערוצים בוועדה, יחד עם איגוד השיווק ואיגוד הפרסום, המשקפים את האינטרסים של משלמי התמורה בגין הפרסום, מייצר הרכב מאוזן המשקף את כלל האינטרסים של העוסקים בענף, אשר בתורו מבטיח את אובייקטיביות הנתונים."

בהודעה מטעם פורום הערוצים הישראליים הכולל את ערוצים 12 ,13 ותאגיד השידור הציבורי נמסר: “במקום להתמקד באתגרים העצומים שמולם ניצבת מדינת ישראל בחזית הביטחונית, הכלכלית והחברתית - הממשלה בוחרת להמשיך לעסוק באובססיביות בהשתלטות פוליטית על כלי התקשורת בישראל, דיכוי חופש העיתונות, השתקת ביקורת וכעת גם השתלטות על נתוני הצפייה של הציבור בישראל ושימוש בהם ובכספי המפרסמים ככלי פוליטי".

מלבד הערוצים המסחריים, גם מנכ"ל ועדת המידרוג רוני ארן הוציא חוות דעת כנגד הצעת החוק, וטען: "מעורבות הממשלה באיסוף נתוני צפייה של הציבור ויכולתה להשפיע על פרסומם תפגע בחופש הביטוי, תנתב כסף פרטי בהתאם להעדפות פוליטיות, תשבש את אמון המפרסמים, ובכך תפגום ביכולתם של הערוצים המתבססים על פרסום להמשיך ולהתקיים".

מלבד הודעת פורום הערוצים המסחריים תאגיד השידור הציבורי כאן התייחס להצעת החוק גם וציין כי מדובר בפגיעה בעצמאות הערוצים: "התאגיד מתנגד להצעת חוק זו, אשר יש בה משום התערבות ממשלתית בהתנהלות ערוצי התקשורת, ופגיעה קשה בעצמאות גופי השידור, עד כדי פגיעה בדמוקרטיה; יש בה משום התערבות בהתנהלות מסחרית של ערוצי תקשורת) בין היתר, בניגוד גמור לחופש החוזים; סכנה לפגיעה בפרטיות אזרחים ועוד – והכל, מבלי שהובא כל הסבר או רציונל לצורך שבפיקוח ממשלתי על נתוני הצפייה, בצורך בחשיפת נתוני הצפייה בזמן אמת, או בדיווח עליהם, כפי שמוצע בהצעה".

בתאגיד טוענים כי ההצעה פוגעת בחופש החוזים של הערוצים המסחריים. כמו כן, התאגיד מעלים את הטענה שמלבד תמחור הפרסומות, נתוני הרייטינג משמשים גם את הערוצים עצמם ללמידה ומחקר על התוכן המשודר בהם ומשמש כלי לקביעת לוח השידורים. לכן, אובייקטיביות הנתונים, קריטית.

תגובת הרשות השנייה: "בניגוד למקרי עבר בהם ברשות השנייה בחרו שלא לנקוט עמדה כלשהי, כעת הרשות השנייה מתנגדת להצעת החוק גם כן. מנגד, בניגוד למקובל, ברשות השנייה שלחו לוועדת השרים לחקיקה את ההתייחסות בשם הרשות – אך ללא שום חתימה של הגורם שכתב את המסמך. כלומר, בזמן שבממשלה מקדמים חוק הרסני לתחום הפיקוח של הרשות השנייה, ברשות אין מי שיחתום בשמו ויגן על התקשורת החופשית בישראל.

"אנו סבורים כי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית מהווה התערבות בוטה בשוק הפרסום והמדיה. בהקשר זה נדגיש כי על בסיס הידע שקיים אצלנו ולמיטב ידיעתנו, גם בהשוואה למדינות המערב הדמוקרטיות אין מדינה שבה הממשלה מעורבת בתהליך מדידת הרייטינג של הערוצים המסחריים וכי ועדות המדרוג הן עצמאיות, בלתי תלויות ומוסכמות בין גופי השידור עצמם לבין חברות המחקר והמדידה השונות, ובינם לבין המפרסמים".

בהתייחסות הרשות אף הוסיפו שמדובר בשינוי כל כך מהותי שיכול להוביל אפילו לסגירת ערוצי טלוויזיה: "לעמדתנו שינוי כה מהותי, אשר אף יכול להוביל לסגירת ערוצי טלוויזיה, עליו להיעשות בשום שכל תוך התבססות על נתונים עובדתיים וכלכליים רבים. אין בהצעת החוק תשתית עובדתית ונתונים בדוקים המציגים בעייתיות במדידה הנוכחית ובפעילות הוועדה הישראלית למדרוג. בנוסף אין בהצעת החוק ניתוח של ההשפעות עתידיות של הצעת החוק על השוק ועל השחקנים בו."