מנכ"לית בלאקרוק ישראל: "ה-AI היא כמעט כמו המהפיכה התעשייתית"

"אנחנו עוברים מתקופה שקראנו לה 'התקופה הפיננסית' אל 'התקופה הריאלית'. התקופה הפיננסית אופיינה בריבית אפס, והרבה חברות התחבאו מתחת לשמיכה שלה דרך כל מיני תרגילים פיננסיים כאלו ואחרים. דווקא הריבית היותר גבוהה מביאה אותנו קרוב יותר לעולם הריאלי, ובמעבר הזה אנחנו מתמקדים באופן טבעי בעולם הלא סחיר, אבל זה יגיע גם לסחיר". כך אמרה ענת לוין, מנכ"לית בלאקרוק ישראל, בפאנל שעוסק בשינויים שפוקדים את העולם הפיננסי - בשבוע השקעות גלובליות בשיתוף BlackRock ו-S&P Dow Jones Indices.

בפאנל, שהנחה שקד גרין, השתתפו גם אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל ופנסיה, ערן אלעד, מנהל מח' השקעות סחירות בחו"ל - עמיתים הראל, ולנה קרופאלניק, מנהלת מחלקת ניהול הקרן לאזרחי ישראל בבנק ישראל.

ענת, בלקרוק רכשו את GIP - קרן תשתיות ענקית ב-12.5 מיליארד שקל. בציבור מכירים אתכם יותר בגלל תעודות הסל. מה מביא גוף כמו בלקרוק להיכנס לעסקה כזו בתחום התשתיות?

"בלקרוק היא מנהל הכסף הגדול בעולם. זה נותן לנו הזדמנות מאוד ייחודית לראות את העולם הן מהתחום הפסיבי - שהוא 50% מסך ההשקעות שלנו, והן מהתחום האקטיבי. כשאתה מסתכל על העתיד הפיננסי אתה רואה הרבה מאוד תנועות שורש שקורות: האוכלוסיה גדלה ואתה צריך יותר תשתיות ואנרגיה, ויותר יכולות מחשוב. הגיאופוליטיקה משתנה: המדינות מסתדרות בגושים שונים, וזה אומר שמדינות בונות מחדש תשתיות באיזורים שלהן ומקצרות את שרשראות האספקה, וזו הזדמנות השקעה. הריבית כנראה לא הולכת לרדת חזרה ל-0%, והמשמעות היא שממשלות יוכלו פחות לממן תשתיות, וזה בדיוק המקום של הסקטור הפרטי להיכנס ולשחק תפקיד רחב יותר בעולם התשתיות. ויש כמובן ה-AI: זה שינוי מאוד דרמטי, כמעט כמו המהפיכה התעשייתית, וזה שינוי שקשור לאנרגיה ותשתיות - אם רק חושבים על מרכזי נתונים ועל המים שצריכים לקרר אותם".

אורי, מתשתיות אל נכסים לא סחירים: איך אתה רואה את המגמה שהולכת וגדלה של השקעה בנכסים לא סחירים?

ישראל מגיעה לתהליך הזה קצת באיחור. יש הרבה כאב ראש בהשקעות לא סחירות, אבל כולם הולכים לשם מסיבה אחת: לא ניתן להכות את התשואות האלו. לכן אנחנו רואים נהירה מאוד משמעותית של גופים פיננסיים שמנהלים כספים לטווחי זמן ארוכים אל הכיוון של השקעות לא סחירות. זו תופעה עולמית שגם בעשור הבא תהיה הקו המוביל".

ערן, בתחילת החודש נכנסה לתוקף רפורמה של רשות שוק ההון שמסדירה את מסלולי הפנסיה, ואפשר לראות אותה ככזו שמבקשת לבלום את מגמת העלייה בהשקעות בנכסים לא סחירים?

"הרפורמה מציעה למשקיעים אפשרות לבחור בין השקעה בנכסים סחירים עם דמי ניהול זולים יותר לבין השקעה במסלולים עם דמי ניהול גבוהים יותר שאמורים לתת תשואות גבוהות יותר. דמי ניהול אינם חזות הכל בהשקעה בטווח ארוך. צריך לבנות תיק מאוזן שכולל גם השקעות לא סחירות יציבות, שיוצרות לאורך זמן פרופיל תשואה גבוה יותר בממוצע".

לנה, קרן העושר של ישראל משקיעה כרגע בנכסים סחירים בלבד. איך אתם משקיעים במגמה הזו?

"קרן העושר של ישראל מאוד צעירה. היא התחילה לפעול לפני שנתיים, ועד כה השקענו רק בנכסים סחירים. כקרן עושר שמסתכלת לטווח מאוד ארוך, יש לנו את האופציה להיחשף לנכסים שאינם סחירים, להנות מפרמיית אי סחירות וגם מפרמיית המורכבות. בימים אלו אנחנו מקדמים אסטרטגיית השקעה שתצא לפועל כבר בשנה הבאה".

כלומר בעוד עשור, אנחנו נראה את שיעור הנכסים הלא סחירים על…?

"אנחנו מקווים שזה יהיה עשרות אחוזים".

אורי, יש בישראל מלחמה, אי יציבות, חששות פוליטיים, וגם אם תשים את כל אלו בצד, יש לנו מגמה טבעית של הסטת כספים החוצה.

"בישראל של היום, מידת הרלוונטיות של ניתוח כלכלי ירדה משמעותית כי השוק פה מאוד מושפע מהחלטות פוליטיות וגיאופוליטיות, שלצערנו גם עוד לפני השבעה באוקטובר לא תמיד היו החלטות רציונליות. לכן יש גם תנועות כספים משמעותיות החוצה מישראל. שוק המניות הישראלי הוא מהזולים בעולם המערבי, אם לא הזול שבהם. העניין הוא שברגע שהמצב הביטחוני יירגע, אתה עדיין חוזר אל ניהול כלכלי בעייתי. אתה חוזר להיות אותו המקום שמשקיעים זרים נפקדים ממנו".

כלומר גם אם נתמודד עם כל מיני בעיות אקסוגניות, אנחנו נשארים כרגע עם בעיית ניהול כלכלי בעייתי?

"כן, וזה כל פעם חוזר: בדמות חקיקה מוזרה, או החלטות אינטואיטיביות שקשה להצדיק, וכעת חוזרים לדבר על תקציב 25 שעל פניו לא רק יהיה קשה ומאתגר, אלא נראה שהוא ייבנה עקום. הכלכלה הישראלית מחזיקה ומפתיעה לטובה, אבל עוד סדק ועוד סדק ועוד סדק - באנגליה כשנבחרה ראשת הממשלה שקיבלה החלטות שגויות הקנס היה מהיר מאוד ומיידי. בישראל זה עדיין מחזיק אבל התדרדרות היא לאו דווקא ליניארית".

ערן, אתה שותף למחשבות של אורי?

"אני מסכים עם רוב הדברים שאורי אמר. יחד עם זאת, לצד הסיכונים יש גם פוטנציאל שבסופו של התהליך המורכב שאנחנו נמצאים בו, נדע לבחור את גוש הסחר הנכון להצטרף אליו ולהיות חלק ממנו. המשקיעים יחזרו בתנאי שתהיה כאן מדיניות כלכלית אמינה והמתחים הגיאופוליטיים יוסדרו. הסיכונים גדולים אבל גם ההזדמנויות גדולות".

לנה, לך יש את החופש להסתכל על טווח השקעות ארוך?

"אין לנו תחרות במובן שאין עמיתים שיוצאים או נכנסים לקרן, וזה מאפשר לנו להסתכל בצורה טהורה על השקעות - לנהל את התיק ולא לנהל את התחרות. גם אם קרן פנסיה מצהירה שהיא משקיעה לטווח ארוך, בסוף טווח ההשקעה נגזר מהטווח שבו התשואות מתפרסמות, ולא מהטווח שהקרן שואפת אליו. במובן הזה אנחנו נהנים שאין לנו את התחרות הזאת, שמאפשרת לנו להתעלם מרעשי רקע ותנודתיות בטווחים הקצרים ולהיות מאוד מרוכזים בטווח הארוך".

ענת, קניתם לאחרונה קרן אשראי ב-400 מיליון דולר. זה מצביע על הכיוון שאתם חושבים שאנחנו הולכים אליו?

"כמנהל כסף אתה חייב לנסות לראות את העתיד, והעתיד אומר שהנושא של אשראי הוא הרבה יותר מורכב ממה שהיינו רגילים לחשוב עליו. כל המזימה של העולם הפיננסי היא איך לגשר על הפער בין מי שיש לו עודפי כסף לבין חברות שצריכות כסף לצמיחה. המהלכים האחרונים שלנו אומרים שעולם האשראי מתרחב מאוד אל מחוץ לעולם שאנחנו רגילים אליו, של אג"ח קונצרני סחיר, ועכשיו אנחנו נכנסים לעולם הזה גם עם חברות צמיחה, עם עסקים קטנים-בינוניים ובסוף, זה יגיע לצרכנים הסופיים".