קריאה אחרונה למאחרים: טכנולוגיה להפחתת צריכת אנרגיה וזיהום היא צו השעה

העולם עקב אחר ועידת האקלים בגלזגו בתקווה, אבל כשזו הגיעה לסיומה הוחלפה התקווה בתחושה של החמצה. על כף המאזניים היה אולי הסיכוי האחרון למתן את קצב התחממות כדור הארץ והשפעותיו האקלימיות באמצעות הפחתה ניכרת של פליטת גזי חממה, אולם הממשלות לא הצליחו להגיע לסיכומים הנדרשים ורבים שואלים האם הקרב אבוד.

אני רוצה לומר כאן בצורה ברורה ונוקבת: יש מה לעשות. ולא עושים. ישנן טכנולוגיות מוכחות, מוכנות לשימוש, המאפשרות כבר היום לארגונים להקטין בצורה משמעותית את היקף פליטות גזי החממה, והם נמנעים מלשלב טכנולוגיות אלו במהלך השוטף של פעילותם. בין אם מדובר במתקני תשתיות או במפעלי תעשיה, בבתי חולים או בבתי מלון, במגדלי משרדים או בעיריות, בשדות תעופה או באוניברסיטאות – בכל אחד מהגופים הללו, ורבים נוספים, ניתן כבר מחר בבוקר להתקין את הטכנולוגיות הללו, להביא לחיסכון אנרגטי ולצמצם בצורה משמעותית את היקפי פליטות גזי החממה.

מדובר בטכנולוגיות מבוססות דיגיטל, סוג של "רחרחנים" שאוספים נתונים על צריכת האנרגיה, מבצעים ניתוח שלהם, מאתרים את הנקודות שבהן מתקיים בזבוז אנרגטי ובדרך זו מייעלים את צריכת האנרגיה בארגון בשיעור של עד 10 אחוזים. התוצאה היא הפחתה ניכרת של צריכת האנרגיה, הפחתה של פליטת גזי החממה והקטנת טביעת הרגל האקולוגית של הארגון. כך לדוגמה, שימוש בטכנולוגיות אלה הוביל בשנת 2019 בקרב כלל לקוחות שניידר אלקטריק בעולם להקטנה של פליטות גזי חממה בהיקף של 70 מיליון טונות פחמן דו-חמצני - כמות שוות ערך לפליטות הנוצרות מצריכה של 162 מיליון חביות נפט גולמי, או לתשעה ימים של צריכת נפט גולמי בארה"ב כולה.

אלא שהפוטנציאל גבוה פי כמה. אין הערכות לגבי היקפו, אך מדובר בכמות פליטות ניכרת שיכולה לסייע לשינוי הכיוון הרע אליו אנו הולכים היום. למעשה, ישנם אינספור ארגונים, בעולם וגם בישראל, שהטכנולוגיה הזאת יכולה לסייע להם להקטין את השפעתם השלילית על כדור הארץ - והם בוחרים שלא לעשות זאת. 

פיליפ ברמי. הנושא לא מקבל קדימות בקבלת ההחלטות | צילום: שי שקולניק

מדוע לא מספיק ארגונים המכניסים את הטכנולוגיה הזאת לשימוש? האם זה בשל עלויות גבוהות? התשובה היא שלילית, שכן החיסכון בפליטות מלווה בהתייעלות אנרגטית ובהקטנה משמעותית של חשבונות האנרגיה, כך שמתקיים החזר השקעה יחסית מהיר. האם זה נוכח קושי להתקין ולהטמיע את הטכנולוגיות הללו? גם כאן התשובה שלילית, כי לחברות העוסקות בתחומים הללו יש ניסיון עשיר בהתקנת הטכנולוגיות בקשת רחבה של ארגונים.

התשובה, אם כן, היא חוסר מודעות של ארגונים, או ליתר דיוק של ראשי הארגונים. לחוסר מודעות א רק לקיום הטכנולוגיה, אלא גם לחשיבות שבהפיכת הארגון למזהם פחות וירוק יותר. גם היום, בחדרי הישיבות של דירקטוריונים והנהלות ארגונים רבים, אנחנו רואים שהשיח הציבורי על הצורך לפעולה מהירה למען כדור הארץ לא מצליח לחדור את ענייני היומיום של הארגון ולא מקבל קדימות בקבלת ההחלטות. אלא שדעת הקהל דורשת מארגונים לעשות יותר - והלחץ הזה רק ילך ויגבר.

לכן, אני מבקש לקרוא ליו"ר דירקטוריון ולדירקטורים בארגונים: את הישיבה הבאה הקדישו בבקשה לדרכים שבהן אתם יכולים לנקוט כדי ליישם כעת, ללא דיחוי, הפחתה של טביעת הרגל האקולוגית הארגונית. שאלו את אנשי המקצוע האם הם בחנו טכנולוגיות להתייעלות אנרגטית, בדקו אם בוצעה מחשבה בנושא, אם נבחנו חלופות ואם נקבעה תכנית עבודה. כדור הארץ הוא של כולנו והוא ייצא נשכר מתהליך כזה, אך בסופו של דבר גם הארגון בו אתם מכהנים ייצא נשכר ממנו.

פיליפ ברמי הוא מנכ"ל הסניף הישראלי של שניידר אלקטריק, חברה עולמית המתמחה בתחומי ניהול אנרגיה ואוטומציה תעשייתית, שנבחרה השנה, בכנס של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, כחברה הירוקה בעולם