מה אנחנו מפספסים בדיונים על היום שאחרי המלחמה?

המוני אירופאים מפגינים בעד עזה ובגנות ישראל, רובם בכלל לא מודעים למורכבות הסכסוך אך בכל זאת בוחרים באופן כמעט אוטומטי את הצד הפלסטיני. למה זה קורה ואיך קשור לזה המהפכן הקובני צ'ה גווארה? איתי ביכלר מפקס את השיח על היום שבו יגמרו הקרבות ויתחילו לבנות את העתיד