"הקדנציה של יואב קיש במשרד החינוך היא אסון למערכת"

במצגת שהביא משרד החינוך לישיבת ועדת החינוך של הכנסת שעסקה בהכנות לשנת הלימודים הקרובה יש שקופית אחת, שבה מפורטים תחת הכותרת "משבר במערכת החינוך" לא פחות מחמישה משברים: "מצב החינוך המיוחד, מחסור באנשי חינוך, אירועי אלימות, שליטה בשפת אם, המחלוקת בחברה הישראלית". העובדה שהמשרד מציג בעצמו את המצב הקשה משקפת בעיני לא מעטים עד כמה חמור מצב מערכת החינוך תחת השר יואב קיש. בפועל המצב קשה בהרבה שכן משום מה לא נכללו בין המשברים בעיות קשות לא פחות: השביתה הצפויה בתיכונים, פערי הענק בהישגים והתחזקות החינוך החרדי.

לכתבה הקודמת בסדרה - לחצו כאן

עוד מסמך שמשקף את השנה הראשונה של שר החינוך (ויש יאמרו שר החצי חינוך, לאור הקיצוץ בסמכויותיו) קיש זו טבלה שהופיעה בסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על התוספות לתקציב משרד החינוך. מתוך 10 מיליארד השקלים שהתווספו למערכת החינוך, 6.6 מיליארד שקל מורכבים מגידול טבעי ותוספת שכר למורים, ו־2.8 מיליארד שקל מיועדים בעיקר למימוש ההסכמים הקואליציוניים של החרדים והדתיים. רק 680 מיליון שקל מיועדים למה שמוגדר מימוש מטרות השר בעידוד מצוינות וסגירת פערים.

השנה הראשונה של קיש כשר חינוך תיזכר יותר מכל בשל החלטה שהתקבלה עוד לפני שהסכים לקחת את המשרד, אבל הוא הסכים לה ומיישם אותה: הזרמת סכומי העתק לחינוך החרדי והצבת השר חיים ביטון מש"ס במשרדו במטרה לוודא שזה אכן קורה. קיש רכב לפוליטיקה על גב מאבק השוויון בנטל ועברו כטייס, אבל השנה שלו בתפקיד הבטיחה שדור נוסף של חרדים לא ילמד מתמטיקה, אנגלית ואזרחות, יתקשה מאוד להשתלב בשוק העבודה וכמובן רובו המכריע גם לא ישרת בצה"ל. הנטל ימשיך ליפול על היתר. "הכל פוליטי", מסביר בכיר במערכת החינוך איך עובדים היחסים במשרד.

"אף אחד לא רוצה לפתוח חזית עם החרדים. לכן חיים ביטון יעשה מה שהוא רוצה". קיש סיפר שביקש את המשרד המקוצץ והמסורס מראש הממשלה בנימין נתניהו, וקשה שלא לשאול: בשביל זה ביקשת?

קיש עצמו הודה בישיבה של ועדת הכספים בינואר, שהעלאת התקציבים לחרדים היא "אתגר גדול" למשרד ו"יש לזה תג מחיר". הוא ניסה להצדיק עצמו ב"דאגה לשוויון בחינוך לכל ילדי ישראל", אבל דאג שילדים חרדים דווקא לא יקבלו הזדמנות שווה.

"הוא לא הרים דגל אדום על האסון של התקצוב הנוסף לחינוך החרדי, שזה אסון גם לחרדים שלא ילמדו מקצועות ליבה וגם לחינוך הציבורי", אומר ראש תוכנית מדיניות החינוך של מרכז טאוב נחום בלס. "אני מתייחס לקדנציה של קיש כאל קדנציה אסונית", אומר בלס. "אדם עם עמוד שדרה היה מסרב להיות שר החינוך בתנאים האלה". בלס מסביר שהסכנה היא שהגדלת התקציבים לחינוך החרדי הפרטי תוביל גם לדרישה של בתי ספר פרטיים לא חרדיים לתקצוב מלא. "הם יפנו לבג"ץ ויקבלו תקציב דומה. זו הפרטה של מערכת החינוך. הורסים את החינוך הציבורי".

את התמיכה שלו במהלכי הפרטה בחינוך ביטא עד כה קיש בכמה מהלכים. אחד מהם היה המינוי של מנהלת מחלקת החינוך של מכון קהלת אביטל בן שלמה למשנה למנכ"ל משרד החינוך. בן שלמה תומכת, בין היתר, בחוזים אישיים למורים ופתיחת אזורי הרישום. קיש הכריז במסיבת עיתונאים שיעודד רשויות מקומיות לפתוח את אזורי הרישום, מה שעלול להביא להחלשה גדולה של מוסדות החינוך בשכונות מצוקה.

מנהלת מינהל החינוך של עיריית תל אביב, שירלי רימון־ברכה, אומרת ש"כשנותנים מיליארדים לחינוך חרדי פרטי ומאפשרים להם ללמד מה שהם רוצים, זה כמו חינוך פרטי אבל זה נעשה על חשבון הציבור בכספי מדינה". גם היא מזהירה שהתגובה של ההורים החילונים תהיה ש"אם החרדים יכולים לקבל בתי ספר עם פטור מפיקוח והכשרת מורים ולבחור את המורים והמנהלת, אז תיתנו גם לנו 100% תקצוב ומבנה וגם אנחנו נלמד את מה שאנחנו רוצים. זו הפרטה וזו סכנה גדולה". אבל היא מייחסת את האחריות לקואליציה כולה: "אלה ההסכמים הקואליציוניים ולא השר חתם עליהם".

את העוצמה החרדית במשרד מבטאת העובדה שמונה שר נוסף מש"ס חיים ביטון, שהיה בעבר מנכ"ל רשת החינוך של ש"ס מעין החינוך התורני בני יוסף. במצב שבו אין לקיש השפעה על החינוך החרדי, הוא יכול לעשות שרירים, בייחוד לסגן השר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז, שקיבל מהממשלה אחריות לפקח על תוכניות הלימודים החיצוניות. הוא מבהיר שוב ושוב ש"אין לו סמכות במשרד החינוך". אלא שמעוז הודיע שיקים מלשינון על תוכניות ליברליות, והנזקים שיגרום למערכת אם יצליח לשסות הורים בצוותי בתי הספר יהיו גדולים.

אם בנושא החרדי קיש נכנע ללא תנאי, בנושאים האחרים מה שאפיין אותו זו הכוחנות: קיש הודיע כבר ביום הראשון שלו בתפקיד שיבטל את רפורמת צמצום בחינות הבגרויות של קודמתו יפעת שאשא ביטון והתייחס אליה בביטול במסיבת העיתונאים המשותפת. התלמידה דורון אופיר שהשתתפה בטקס כחלק מהרכב מוזיקלי כתבה בפייסבוק: "הייתי בהלם. ישבתי מבוישת שזה הולך להיות שר החינוך שלי. בתור בן אדם נפסלת".

בסופו של דבר הביא המנכ"ל של קיש אסף צלאל הצעה לרפורמה ממותנת: יוחזרו בחינות הבגרות במקצועות ההומניים; בתי הספר יוכלו להצטרף בהדרגה למהלך שיוריד את משקל הבחינות החיצוניות ויעניק חלק מהציון על עבודות ומשימות שמקנות שליטה במיומנויות המאה ה־21, כמו לימוד עצמי או הכנת מצגות. אותה כוחנות אפיינה אותו גם בניסיון להשתלט על הספרייה הלאומית. המהלך לכיבוש הספרייה נתפס כנקמה של משפחת נתניהו ברקטור הספרייה ופרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, כלומר כמהלך שאין בו טיפת ענייניות. בלמו אותו תורמים גדולים של הספרייה הלאומית שהבהירו שאם ימומש, ייסוגו מתרומתם.

ניסיון ההשתלטות הבא נעשה בחודש מאי על המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). המועצה היא הגוף שחוצץ בין המדינה למוסדות ההשכלה הגבוהה ומבטיח את העצמאות והחופש האקדמי שלהם. שר החינוך הוא על פי חוק יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, אבל היו"ר בפועל ומי שמנהל את פעילות המועצה הוא סגן היו"ר. טבעי שהשר ירצה למנות אדם שקרוב אליו בהשקפת עולמו, אבל נהוג שהוא עושה זאת בתיאום ובהסכמה עם ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה).

קיש ניסה למנות את פרופ' דודי שוורץ ממכללת אונו לתפקיד סגן יו"ר, מהלך שעורר התנגדות גדולה באקדמיה משלל סיבות: חוסר התיאום עם ור"ה, העובדה ששוורץ הוא בכיר במוסד שממעט לעסוק במחקר והחשש שהוא יסיט תקציבים למוסדות הפרטיים באמצעות ואוצ'רים. לאלו נוספה סכנת ההפיכה המשטרית וההשתלטות על מוקדי חשיבה עצמאית, כמו ההשכלה הגבוהה, שנחשבות לצעד בסיסי בדרך להרכבת דיקטטורה. על רקע זה הצטרף גם מטה מחאת האקדמיה למאבק בשוורץ ובהצבעה המכרעת סוכלה בחירתו.

קיש בתגובה האשים את ראשי האוניברסיטאות ב"הגבלת חופש הביטוי וסתימת פיות". ור"ה שלח לקיש מכתב שבו הוא קובע שהשר "מבקש אוניברסיטאות מחקר כנועות ונשלטות" ו"רואה באקדמיה אויב אידיאולוגי שיש להכניע או לייבשו".

את נזקי ההפיכה המשטרית, שלה שותף קיש, ואת ניסיונות ההשתלטות על המל"ג פירט בראשית החודש מכתב משותף של ור"ה ובכירים במועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (מולמו"פ), הגוף המייעץ לממשלה בתחומים אלה. בין התופעות שעליהן התריעו: ירידה משמעותית בהשקעות במו"פ בארץ, ירידה במענקי המחקר עבור מדענים ישראלים, הפסקת תרומות, ביטול השתתפות מדענים מהעולם בכנסים בישראל, ולבסוף "ירידה משמעותית בנכונותם של מדענים ישראלים מובילים הנמצאים בחו"ל לקבל משרות אקדמיות בישראל ולחזור להשתקע".

על רקע זה נפגשו קיש ושר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס החודש עם ראשי ור"ה והמולמו"פ והתחייבו לשמור על חופש האקדמיה. "אנו מחויבים לחופש ביטוי מלא לכל הצדדים. אנו מתחייבים להשאיר את השיקולים הפוליטיים מחוץ לאקדמיה ולא לקשור פוליטיקה לשביתות והפגנות באקדמיה", כתבו השרים. עכשיו רק נשאר לראות אם קיש יממש את ההתחייבות הזו באמצעות בחירת סגן יו"ר למל"ג בתיאום עם ור"ה.

קיש ספג ביקורת לא מעטה על שבחר להביא לתפקיד מנכ"ל המשרד החינוך את מפקדו בחיל האוויר, תא"ל (מיל') אסף צלאל. אבל בניגוד לקיש עצמו, צלאל דווקא השכיל לרכוש את אמון המערכת ורבים הביעו צער על לכתו. צלאל התפטר לפני כחודש לאחר העברת חוק עילת הסבירות בעיתוי חסר תקדים, אמצע החופש הגדול, בשיא ההכנות לתחילת שנת הלימודים. מקורביו מבהירים שההפיכה המשטרית לא היתה הסיבה היחידה. לדבריהם, הוא גם לא עמד יותר בהתערבויות הפוליטיות ובמינויים הפוליטיים במשרד.

קיש עצמו מסומן כאחד השרים הפחות קיצוניים בליכוד בנושא ההפיכה המשטרית ולכן הפך למטרה קבועה של המחאה. ההתקפות עליו בקבוצת הווטסאפ של קורס הטיס שבו השתתף גרמו לו לעזוב את הקבוצה. עד כמה זה מפריע לו אפשר ללמוד מכך שביולי הגדיר את המחאה כ"טרור", לא פחות. לפני חודש קיש הודיע שיקדם חקיקה של יום האחדות הלאומית, מה שנראה כמעשה מאוד חסר מודעות מצד אדם שהפך כל כך שנוי במחלוקת. די בטוח שלא כך תיאר לעצמו קיש את הכהונה שלו כשר החינוך.

ההתפטרות של צלאל חסכה למנכ"ל לשעבר את האחריות להפצה של מערך ההוראה של משרד החינוך על ההפיכה המשטרית. המערך שמטרתו "חינוך לכל הדעות" מתעלם כליל מהדעה המרכזית בחברה הישראלית שלפיה מה שמכונה "הרפורמה" יהפוך את ישראל לדיקטטורה. הוא מסביר שרפורמה היא דבר חיובי ואינו מזכיר כלל את המחאה. לא שאין במערך הזה שימוש. מורים לאזרחות יוכלו להשתמש בו כדי להראות איך משטרים דיקטטוריים (או כאלה שרוצים להיות דיקטטוריים) מעלימים מידע.

צלאל גם היה האדם היחיד שיו"ר ארגון המורים העל־יסודיים רן ארז רחש לו אמון במשא ומתן על ההסכם הקיבוצי החדש, כך שההתפטרות שלו גם תקשה עוד יותר על השגת הסכם איתם. עוד לפני השביתה יצאו התלמידים לחופשה בלי תעודות ובלי משובים מהמורים, אבל לא נראה שזה באמת הטריד מאוד מישהו במשרד החינוך. ככה זה בהפיכה משטרית. כל השאר, כולל החינוך, הופך לנזק היקפי.

מלשכת קיש נמסר בתגובה: "משרד החינוך בהתאם להחלטת הממשלה פועל להכנסת אופק חדש לחינוך החרדי. תוכנית אופק חדש תאפשר לראשונה פיקוח ובחינת איכות מורי הרשתות והמסגרות השונות בחינוך החרדי. השר מוביל מדיניות ופועל לפי כל הנהלים וההנחיות הנדרשות במקובל בכל משרדי הממשלה".