"ב-7 באוקטובר הבנו שאנחנו קודם כל ישראלים ומתגייסים לעזור, לא משנה מה הדעות שלנו"

"ב-7 באוקטובר הבנו שאנחנו קודם כל ישראלים ומתגייסים לעזור, לא משנה מה היו הדעות הפוליטיות שלנו קודם", כך אמרה עינת גז, מייסדת משותפת ומנכ"לית Papaya Global בפאנל שנערך במסגרת כנס Power in Diversity והתקיים הבוקר (ד') במשרדי מיקרוסופט בתל אביב.

הפאנל שהנחתה סיוון שמרי-דהן, יו"ר משותפת ביוזמת Power in Diversity ושותפה ב-Qumra Capital, עסק בשאלה איך ניתן באמצעות הגיוון בהייטק המקומי לחזק את דמותה של ישראל בעולם.

פרט לגז ושמרי-דהן, השתתפו בפאנל גם גלי ארנון, סמנכ"לית עסקית (CBO) ב-Fiverr; אסף פלד, מייסד ומנכ"ל Minute Media; דנה אלכסנדרוביץ', סמנכ"לית התפעול (COO) במיקרוסופט; ומעין כהן, מייסדת ומנכ"לית, Hello Heart.

גלי, לפייבר יש מאות אלפי לקוחות בעולם שצריך להגיע לכל אחד מהם באופן שונה. איך התמודדתם עם המשבר לאחר 7 באוקטובר?

גלי: "פייבר היא מארקטפלייס שמחבר בין פרילאנסרים מ-160 מדינות לעסקים שצריכים שירותים דיגיטליים. הרבה מהעובדים שלנו הם ערבים או מוסלמים וממדינות שלא בהכרח תומכות בישראל. מצד שני, אנחנו לא מסתירים את העובדה שאנחנו ישראלים.

"איך זה מתיישב אחד עם השני? מה שהנחה אותנו אחרי 7 באוקטובר מעבר לכך שהתגייסנו לטובת החברה בישראל זה איך אנחנו שומרים על האוטופיה שקיימת בפייבר. יש אצלנו אנשים מפקיסטן שעובדים עם אנשים מישראל ועיראק, וכולם עובדים ביחד ושמים את הגבולות בצד. העקרונות של האוטופיה הזאת הם אוניברסליים. ניסינו לייצר משהו שנדבק לעקרונות האלה כדי להמשיך להסביר מי אנחנו ומה אנחנו".

אסף, הפלטפורמה שלכם מגיעה מעולם הספורט ונוגעת במיליוני אנשים, רבים מהם לא בהכרח אוהדי ישראל. 7 באוקטובר, אתה גר בלונדון, ופתאום הכל מתפוצץ. שתף אותנו בתחושות שלך ובמה עשית.

אסף: "הפלטפורמה שלנו מייצרת ומפיצה תכנים בעולם הספורט, והבנו שדרכה אנחנו יכולים להגיע למאות מיליוני אוהדי ספורט בהרבה מקומות שפחות אוהדים את ישראל.

אחד האתגרים שלנו הוא שהחברה שלנו היא מאוד גלובלית, אצלנו 70% מהעובדים לא ישראלים. ניסינו לאפשר דיאלוגים שמקשיבים לכל קול ודעה, כשהיה צריך הבאנו מרצים בתחום של אנטישמיות, אבל גם איפשרנו הבאת דעות פחות נוחות לצד הישראלי.

באופן אישי ב-12 השנים האחרונות גרתי בלונדון, אבל אחרי 7.10 הגעתי למסקנה שאני לא יכול להמשיך לנהל את החברה מרחוק וקיבלנו החלטה ברמה האישית והמשפחתית לחזור לארץ. כל מי שרואה אותי טוען שההחלטה הזויה, אבל לא ניתן להמשיך לנהל חברה כזאת בתקופה כזאת מחוץ לישראל".

עינת, את מנהלת את אחת החברות הגדולות בישראל. איך ה-7 באוקטובר השפיע עליכם?

עינת: האירוע הוא קודם כל רגשי. מישהו שאני מאוד מעריכה מארה"ב אמר לי אחרי הטבח, 'את יודעת מה הבעיה שלכם הישראלים, שאתם לוקחים הכל אישי ורגשי'. אמרתי לו, זו לא הבעיה זה היופי. ב-7 באוקטובר הבנו שאנחנו קודם כל ישראלים ומתגייסים חברתית, לא משנה מה היו הדעות שלנו ובאיזה צד של המפה היינו קודם לכן.

אחד הדברים שהתחדדו בי אחרי היום הזה הוא שכל מי שנמצא בישראל לא נמצא כאן מהחלטות קפיטליסטיות. אפשר לחיות בחו"ל בנוחות רבה יותר, אבל יש משהו בלהיות ישראלי שיש לנו גם סוג של מחויבות, של מילואים אזרחיים, וזה משהו שיילך איתנו קדימה.

אני בנאדם מאוד ממוקד מטרות, והבנתי שהיום כחברה ישראלית שגאה בלהיות ישראלית האג'נדה החברתית שלנו חשובה מאוד, לא פחות מהאג'נדה העסקית שלנו".

מעין, אשמח שתספרי את הסיפור שלך בתוך כל הכאוס שנוצר ב-7 באוקטובר.

מעין: "אני מנהלת חברת בריאות דיגיטלית עם 200 עובדים והכנסות של עשרות מיליוני דולרים. ב-7 באוקטובר האירוע תפס אותי בטיסה ללאס וגאס לכנס. תוך כדי הטיסה הסתמסתי עם העובדים שלי, הבנו שיש לנו 3 עובדים בעוטף, ואני נוחתת בהלם מוחלט.

סמנכ"לית השיווק שלי מושיבה אותי בארוחת ערב ואומרת לי שאנחנו צריכים מיד לקבל החלטות כחברה ישראלית-אמריקאית. או שאנחנו הולכים לצאת בהצהרה מאוד פרווה ולהוריד את הראש ולהתעלם מזה שאנחנו ישראלים, וזה יהיה הדבר הנוח לעשות או שאני יוצאת לתקשורת האמריקאית נון-סטופ ומביאה את הקול הישראלי, מה שהוא אופציה מאוד מסוכנת.

הסופו של דבר, זה מה שעשינו, וכל יום בין אחת בלילה לחמש בבוקר עליתי ל-CNN ול-CNBC ולפוקס ניוז לדבר על מנהיגות עסקית בתוך משבר מטורף. הבאתי את הקול של מנכ"לית שמנהלת צוות עסקי בתוך מלחמה עם צוות מגוון. יש לנו עובדים בחזית ואת מוסטפה שהמשפחה שלו בעזה ואת המשפחה של ג'ו בלבנון ואנשים שאני מאוד אוהבת וזה מורכב מאוד. תוך כדי זה אני מאבדת באופן אישי חברים בעזה. רגשית זה היה מאוד קשה, אבל אני מאוד שמחה שעשינו את זה".

דנה, הזווית שלך שונה כמי שהיא חלק ממיקרוסופט, חברה בינלאומית שנמצאת פה בישראל. איך את התמודדת עם הסיטואציה המורכבת?

דנה: "בתחילת המלחמה דיברנו על חוסן, על איך מתמודדים עם המצב. עמדנו לפני השקה של דאטה סנטר שהיה משמעותי, וההחלטה שלנו בתוך ההנהלה היתה לא רק להתעסק עם החוסן אלא לחשוב איך לגרום לכך שכל מי שעובד איתנו בחו"ל יגיד וואלה, החבר'ה האלה חזקים ויכולים גם להביא תוצאות עסקיות.

היה לנו חשוב לעזור לכל הלקוחות במיוחד בתקופות האלה, ועשינו את זה. מיקרוסופט מסתכלת על ישראל כעל מקור של גדילה. תעשיית ההייטק בישראל היא מאוד מוערכת, ואנחנו רואים את ההשקעות מתרחבות תוך כדי המלחמה. הכל ממשיך וזו הגאווה הכי גדולה שלי ושל כולנו".

בואו נעשה סבב מהיר. האם לגיוון יש באמת השפעה כלפי חוץ?

דנה: "נאמר פה הרבה שכשיש גיוון התוצאות העסקיות יותר טובות, ואי אפשר להתווכח עם זה. אני אישית מתעסקת בזה המון, בעזרה להכניס נשים לעולמות ההייטק, בתמיכה בנשים בחופשות לידה, בעזרה כספית בתקופות קשות ונמשיך עם זה הלאה. אומרים הרבה שגיוון (Diversity) זה להביא את כל האנשים לרחבה, אבל צריך גם להכליל את כולם, ולגרום להם לרקוד".

גלי: "היום כשמסתכלים על ברנדים הלקוחות מצפים שהברנד שלהם יהיה יותר מגוון ותהיה לו אמירה חברתית. זה משהו שלא קרה אם מסתכלים 20 שנה אחורה, אז לא ציפו מארגונים להביע עמדה. אני חושבת שהדבר הזה קריטי. אתה לא יכול להישאר בעמדה פרווה".

אסף: "יש חוט מקשר בין הסוגיות של גיוון והכלה למשבר שהתמודדנו איתו ב-2020 סביב הרצח של ג'ורג' פלויד בארה"ב. זה גרם ממש למשבר תרבותי קיומי לחברה. עד אותו רגע היינו חברה לא מספיק מגוונת ואז היתה תסיסה מאוד גדולה של אתלטים שעובדים איתנו, שטענו שיש מעט עובדים שחורים אצלנו והיו טענות כלפי כמנכ"ל שאנחנו לא מבינים מה זה גיוון. זה הכריח אותנו להסתכלות פנימית מאוד ביקורתית ולשינוי יסודי".

עינת: "בעיני הדבר הכי מהותי בגיוון בסוף זה המחויבות לדרך. אני רואה הרבה חברות שמנסות לתקן את המספרים, אבל בסוף אם יש לך עובד ערבי שמגיע אחרי חג עם האוכל שלנו ועובדת חד הורית שלא מתביישת כשהיא אומרת שהיא צריכה לצאת כדי להוציא את הילד – זה המקום שבו גיוון מצליח כי בסוף אנשים מרגישים ביטחון במקום שממנו באו וזה הדבר הכי מהותי".