מתיחת הפנים של הקודיאק: קצת יותר פשוט, לא פחות איכות

כיום אין בישראל הרבה רכבים שנהנים מההילה של סקודה קודיאק. מדובר ברכב שמייצג בצורה הכי טובה שיש את הפילוסופיה של סקודה כיצרנית. סקודה היא יצרנית ממזרה, יש שיאמרו נוכלת, אחת שעושה דברים מאחורי הגב. השיטה של סקודה פשוטה ומוכחת: סקודה נצמדת לפולקסווגן, החברה־האם שלה, לוקחת ממנה רכיבים, שלדות ומנועים ואז מפתחת מכוניות משלה. הבעיה היא שפולקסווגן היא סמן ימני לאיכות ולסקודה אסור להיות יותר טובה מפולקסווגן, אז סקודה בשקט בשקט משדרגת כל הזמן ומוסיפה כל מיני תוספות מתוחכמות שאין לפולקסווגן, אבל התוספות האלה הן תוספות פשוטות מאוד, כדי לא לעצבן את הרועה הגרמני. לכן לסקודה יש מנועים של פולקסווגן, שלדות של פולקסווגן, אבל תאי נוסעים של סקודה, שזה כמו פולקסווגן אבל קצת יותר פשוט. ובסקודה יודעים כיצד לגרום לקצת יותר פשוט להרגיש כמו לא פחות איכות.

הקארוק והקאמיק מדגימים זאת היטב, אבל הקודיאק מדגים את זה הכי טוב. זהו רכב כביש־שטח גדול שעלה בעבר כמו רכב כביש־שטח יותר קטן. זהו רכב כביש־שטח מאוד איכותי עם תא נוסעים מרשים והתנהגות כביש הדוקה מאוד, וכל זה היה, לפחות בעבר, במחיר סביר. אפילו שרים שרצו רכב כביש־שטח שלא יהיה מנקר עיניים בחרו בסקודה, חברות ליסינג בחרו בסקודה, וכך קודיאק הפך בישראל – שכל כך אוהבת מכוניות גרועות – לסיפור הצלחה מפתיע.

הבעיה היא שסקודה, בדומה לכל יצרני הרכב האירופיים, נמצאת כיום בבעיה. סקודה צריכה לפתח מכוניות חשמליות בגלל שהרגולטורים באירופה יכעסו אם היא לא תעשה זאת וגם יקנסו את החברה־האם פולקסווגן. העניין הוא שהאירופים לא רוצים מכוניות חשמליות. משום מה הם אובססיביים לזוטות כמו "איכות", "התנהגות כביש" ו"הנאה מנהיגה", נושאים שבכל מקרה זרים לחלוטין לישראלים חובבי הסיניות החשמליות, אבל סקודה מבוססת על שוק הרכב האירופי ולא על ישראל ולכן היא החליטה לבצע בקודיאק, או "סקודיאק" בפי חובביו, מתיחת פנים מקיפה, כזו שתגרום לו להרגיש יותר צעיר אבל לא תפגע במה שעובד בו כל כך טוב.

שטויות לא נחוצות

אז ראשית, הקודיאק נראה באמת שונה. מישהו בסקודה קיבל החלטה לרכך את הקווים שאפיינו את הקודיאק היוצא וכעת הוא נראה יותר כמו מכונית סטיישן מגודלת ופחות כמו רכב כביש־שטח. הפנסים מאחור יותר ארוכים, מה שהופך את המראה של הקודיאק ליותר נמוך, מקדימה יחידות התאורה השתנו וגם הצדדים נראים שונה. התחושה היא שהקודיאק החדש נמוך משמעותית מקודמו, אבל הוא לא. לא בטוח שכולם יאהבו את המראה החדש, שהוא לא שונה מאוד אבל שונה מספיק כדי להוריד את מי שיבחר את הקודיאק החדש מתדמית של בעל רכב שטח לתדמית של בעל רכב סטיישן.

בפנים סקודה עשתה את מה שהיא צריכה לעשות כדי להתמודד עם קדחת המסכים שאוחזת ביצרני הרכב, אבל בגלל שזו סקודה אז עשו את זה חכם: יש מסך גדול, אבל הוא שולט רק בפונקציות העיקריות ביותר, כלומר מי שרוצה להתעסק עם המזגן בזמן נסיעה יכול לעשות את זה בצורה יעילה להפליא באמצעות שלושה כפתורים עגולים. הבקרות על גלגל ההגה מצוינות, רק מה שבצידו מעט השתנה, עכשיו קל להפעיל את המגבים בזמן הפעלת האורות, זה לא נורא למי שמתרגל. במסך עצמו יש שליטה כאמור במערכות העיקריות בלבד. לא צריך לצלול לתפריטים ותתי־תפריטים כדי להפעיל את מערכות הבטיחות המצוינות. למרבה הצער, יש החלפת אורות בתא הנוסעים ועוד שטויות לא נחוצות כמו הקרנה של סמל סקודה מתחת לרכב בשעות הלילה. אפשר לוותר על זה בכיף.

אגב, בדלתות של סקודה לא מצאנו מחזיקי מטריות. מי שמסתובב עם מטרייה בקיץ הישראלי מוזמן להתעצבן. איכות החומרים, כמקובל בסקודה, לא פחות ממעולה. הספסל האחורי אותו סיפור: סקודה יודעת היטב את מי היא צריכה להסיע. הוא מרווח להפליא, נוח מאוד ומאובזר היטב. חשוב לציין: מי שקונה קודיאק רוצה שורת מושבים שלישית, אז יש כזו והיא אפילו מרווחת במידה סבירה. שורת המושבים השנייה זזה על מסילה כך שניתן להגדיל את המקום בשורה השלישית, ובנוסף על כך: גם כאשר שורת המושבים השלישית זקופה, מה שקל לבצע הודות למנגנון קיפול מצוין, לתא המטען יש נפח מכובד. אגב, סגירת תא המטען ידנית והידית מאוד מעצבנת. היא בטח תיתלש בעתיד.

קצת חסר לו כוח

קודיאק יורד לים המלח, עולה לערד, יורד בחזרה. יש לו מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטרים שמפיק 150 כוחות סוס. נשמע מוכר? זה בגלל שזה כמעט אותו המנוע, אבל כעת יש לו מערכת הנעה "מיילד הייבריד", סוג של סיוע "בקטנה" למנוע הבנזין. תיבת ההילוכים עדיין אוטומטית כפולת מצמדים. לפני 6-5 שנים 150 כוחות סוס על רכב במשקל של 2 טונות נשמעו סבירים, היום בעידן שבו 200 כוחות סוס הם המינימום למכונית טובה, 150 כוחות סוס לא נשמעים הרבה. וזה גם לא הרבה בפועל. רק אחרי נסיעה ברכבים אחרים קל לקבוע שלקודיאק חסר כוח. באירופה ניתן למצוא גרסאות של קודיאק שיותר מותאמות לעידן הנוכחי. יש להן הנעת פלאג אין הייבריד, הן גם יותר חזקות, אך הן לא משווקות בישראל. איכות הנסיעה שונה מזו שלא הדור היוצא: קודיאק היוצא היה יחסית הדוק, דיבר יותר לנהגים ספורטיביים, אם יש כאלה בכלל. הקודיאק המחודש יותר רך, יותר מיועד למי שרוצה להתנהל בעיר בפקקים, הוא בולע שיבושי כביש בצורה טובה מאוד אבל מחוץ לעיר אם ממש דוחקים בו, אז יותר קשה לו, מה שלא ישנה בכל מקרה לרוב הנהגים. צריכת הדלק סבירה בלבד: בערך 12 קילומטר לליטר ברכב שעבר בידינו חיים קשים.

השורה התחתונה: לסקודה היתה נוסחה מצוינת עם הקודיאק היוצא. הקודיאק הנוכחי שומר על ערכי המותג, כלומר הוא עדיין איכותי מאוד ויש לו תא נוסעים משובח, מה גם שבשוק הרכב הישראלי יש רק קומץ של מתחרים שיש להם שבעה מקומות ומחיר עממי. העניין הוא שהמחיר כבר לא בדיוק עממי, הוא עומד על 215 אלף שקל, כלומר הקודיאק מרחף באזור של לא מעט מכוניות חשמליות לא רעות, כמו האקספנג G6, והוא יקר משמעותית מרכבי כביש־שטח שיש להם מנועי בנזין, כמו למשל יונדאי טוסון בגרסאות הבסיס, כך שבעצם המחיר של הקודיאק החדש מייעד אותו לקהל שונה. מי שעד עכשיו קנה קודיאק רצה רכב כביש־שטח גדול יחסית, איכותי מאוד – במחיר יחסית עממי. מי שיבחר קודיאק כעת הוא מי שיצטרך ספציפית שישה מקומות ישיבה - ויתרונותיו האחרים של הקודיאק, בעיקר הפנים האיכותי, יהיו בחזקת בונוס שנחמד לקבל.

סקודה קודיאק ADVANCE

מנוע: בנזין, הספק מרבי 150 כ”ס, מומנט מרבי 25.4 קג”מ

ביצועים: מהירות מרבית 205 קמ”ש, זינוק ל־100 קמ”ש ב־ 9.9 שניות

צריכת דלק: נתוני יצרן 16.1 ק"מ לליטר. נתוני מבחן: 11.3 ק"מ לליטר

בטיחות: 7 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי

קבוצת זיהום: 9

מחיר: 215 אלף שקל

אהבנו: איכות, שימושיות

אהבנו פחות: מחיר

מתחרים: מיצובישי אאוטלנדר

לסיכום: הקודיאק לא פחות טוב, אבל המחיר הנוכחי והמתחרים ממקמים אותו בעמדת נחיתות