החרדים אולי לא יתגייסו, אבל יתרגלו שאין הנחות חינם

עדיין לא ברור מתי תיכנס לתוקף הוראת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להפסיק את ההנחות במעונות יום לאברכים שאיבדו את דחיית השירות. המשנה ליועמ"שית גיל לימון מתחייב במכתב ששלח לשר העבודה יואב בן צור מש"ס לבדוק הצעת משרדו להוראת מעבר קצרה, שתדחה את ביטול ההנחות. לא ברור מה זה קצרה? חודשיים? חצי שנה? שנת לימודים זה כבר לא קצר. שנית, לאור הניסוח הברור של היועמ"שית שאין בסיס חוקי להנחות, ולאור הסירוב של בג"ץ להעניק הוראת מעבר בנושא תקציב הישיבות, לא לגמרי ברור מה יהיה הבסיס החוקי של הוראת מעבר כזו. סביר להניח שאם היועצת המשפטית תסכים לה, יהיו עתירות לבג"ץ כנגדה.

הפסקת ההנחות למעונות יום לאברכים הייתה צריכה לקרות מזמן אבל מסיבה אחרת לגמרי – כי המדינה לא אמורה לסבסד את מי שיכול לעבוד ובוחר שלא (כלומר מי שלא מיצה את כושר ההשתכרות שלו). ההנחה למעונות היום בהיקף של 1,300-2,300 שקל היא אחד הגורמים העיקריים שמעודדים גברים חרדים שלא לעבוד. שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן ניסה לבטלה אבל נכשל. בעבר חשף "כלכליסט" נתון מדהים שלפיו שליש מתקציב ההנחות מסבסד משפחות אברכים, מה שלא יכול להיחשב אלא כניצול קיצוני לרעה של תקציב רווחה שמטרתו לעודד יציאה לעבודה של נשים משכבות חלשות.

אלא שהפעם המצב שונה לחלוטין. ההנחה בוטלה רק לאברכים צעירים בני פחות מ-26, שאיבדו את דחיית השירות. המהלך הזה חושף את אחת החולשות העיקריות של סנקציות כלכליות בנושא הגיוס. משתמטים בגיל גיוס הם רווקים ויש להם מעט מאוד אינטרסים כלכליים. סנקציות כלכליות אפשר לנקוט בייחוד נגד משתמטים נשואים אבל הם יועילו הרבה פחות לצבא ויעלו לו הרבה יותר (תשלומי משפחה שמתקרבים ל-6,000 שקל לחודש). אם רוצים סנקציות שירתיעו רווקים בדרך לשידוך - צריך למנוע מהם כל הטבה בדיור.

מעט מאוד אברכים יתגייסו בעקבות ההחלטה. חלקם יתחילו לעבוד במקביל ללימודים בלבן או בשחור, חלקם ישלחו את הילדים למעונות פרטיים לא מפוקחים שיעלו הרבה פחות ובחלק מהמקרים יכול להיות שהנשים יפסיקו לעבוד כי זה לא ישתלם (למשל למי שיש להם שני ילדים בגיל מעון). מה שזה יכול לעשות הוא לקבע את העיקרון שמי שלא מתגייס לא מקבל הטבות.

כדאי לשים לב לשתי אמירות של היועצת המשפטית. אחת מהם היא ש"מבחני התמיכה במעונות היום הם כלי בידי המדינה לעודד את שילובם של הורים בשוק העבודה, כאשר אחת הפעילויות שהמבחנים ראו בהם שווי ערך לעבודה או ללימודים מכווני תעסוקה, בצד שירות צבאי סדיר ושירות לאומי, הם לימודים תורניים של מלש"בים. המסקנה המתחייבת היא כי אין עוד סמכות לעודד במסגרת מבחני מעונות היום את לימודיהם התורנים של מי שמיועדים לשירות ביטחון, אך לא התייצבו וגויסו לשירות".

היועצת המשפטית מודה שהמדינה עודדה השתמטות של אברכים משוק העבודה באמצעות הנחות במעונות יום. זאת תוך חבלה ישירה בעתיד המשק והכלכלה. סביר להניח שהפסקה הזו בחוות הדעת שלה תצוטט עוד דיונים תקציביים על מעונות היום. עוד משפט רב משמעות של בהרב-מיארה הוא ש"המדינה אינה מוסמכת לממן פעילות המתקיימת אך בשל מחדלה לקיים את הדין". ובמילים אחרות – היא מטילה על הממשלה אחריות ישירה לאי גיוס החרדים ומגדירה זאת מחדל.