54 מעלות בים המלח, גלי חום של יותר משבועיים: תרחיש האימים של השירות המטאורולוגי

עוד לפני שהקיץ החל רשמית, החלו גלי החום להפציע באזורים שונים בישראל. יוני הסתכם כחודש יוני החם ביותר שנמדד בישראל, וסימן מגמה מתמשכת, שלא הפתיעה את השירות המטאורולוגי הישראלי: ישראל הולכת ומתחממת בקצב מהיר. דוח מיוחד שהציג היום (ג׳) השירות המטאורולוגי בראשות ד״ר עמיר גבעתי מסמן את המגמות האקלימיות המדאיגות שצפויות עד סוף המאה: ישראל תתחמם בתרחיש המחמיר בשיעור חסר תקדים של 5 מעלות צלזיוס, עד שנת 2100 (ביחס לממוצע בעשרות השנים האחרונות). כל שבריר מעלה כלפי מעלה – יעלה את המשך, העוצמה והתדירות של אירועי קיצון אקלימיים - מגלי חום קטלניים, לשריפות, שיטפונות ובצורות, ואף עלול לפגוע בגידולי מזון רבים, שלא מותאמים למזג אוויר בלתי יציב.

לקריאת הדוח המלא - לחצו כאן

לשינויים אקלימיים אלו יש השלכות ניכרות על כל תחומי החיים בישראל: בריאות, מים, תשתיות, ניקוז, חירום, חקלאות, אנרגיה, סביבה ועוד. מטרת הדוח היא להציג את המגמות הברורות למקבלי ההחלטות, כך שמשרדי הממשלה יוכלו להיערך להתאמת המרחב הציבורי וההתמודדות של ישראל עם השינויים העתידיים. רק לאחרונה הצביע מבקר המדינה על אוזלת ידה של הממשלה בתחום, שעה שאינה מתקצבת את ההיערכות הנדרשת להתמודדות עם שינויי האקלים וכמעט שאינה פועלת לשם הפחתת פליטות, בניגוד למדינות המערב.

למשרדי הממשלה יש סיבה טובה לדאוג, ולהתחיל להיערך – גם אם באיחור. ישראל הולכת ומתחממת בקצב מהיר מהעולם, והטמפרטורה בה עלתה מאז תחילת שנות התשעים ב-0.6 מעלות בעשור. בשנים הבאות המגמה תחמיר: בסוף המאה הטמפרטורה תהיה גבוהה ב-3.5 מעלות צלזיוס ביחס לממוצע עשרים השנים האחרונות ברוב חלקי הארץ, אך לפי התרחיש המחמיר ביותר, היא גם עלולה לטפס ב-5 מעלות.

מדובר בהתחממות חסרת תקדים, שתהפוך את החיים בישראל לקשים משמעותית – חלק מגידולי המזון לא יתאימו לגידול יותר, באזורים מסוימים יתרבו הימים בהם לא יהיה ניתן לצאת מהחדר הממוזג מבלי לסכן את הבריאות. רק לשם השוואה: מדינות העולם סיכמו כי יעשו כל הניתן כדי למנוע עלייה של 2 מעלות צלזיוס עד סוף המאה בממוצע כדי למנוע את ההשפעות ההרסניות ביותר של שינויי האקלים.

לדברי ד״ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי, ״עלייה של 5 מעלות זה שיעור התחממות חסר תקדים. בתקופות קרח נמדדו כ-3 מעלות פחות מהממוצע. בעבר התהליכים האלו לקחו אלפי שנים, כדור הארץ לא מכיר בהיסטוריה שלו עלייה כזו בקצב כזה. זה אומר שבני האדם יצטרכו להתאים את עצמם לאקלים שונה מהאקלים הקיים. למשל, החקלאות לא תהיה כמו שאנחנו מכירים. יכול להיות שגידולים כמו תפוחי אדמה וחיטה, לא יתאימו למדינת ישראל. כל משרד ממשלתי צריך לבדוק מה זה אומר בגזרתו ולפעול בנושא״.

התחממות של 5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה בהשוואה לממוצע בשנים 1990-1960 היא תחזית שלא הייתה על השולחן עד כה. מדובר בתרחיש עסקים כרגיל, בו האנושות לא עושה כמעט דבר כדי לבלום את ההתחממות, אך גבעתי מסביר כי יש לקחת את התרחיש הזה כהנחת עבודה בהיערכות לעתיד. פרופ׳ דן יקיר, חתן פרס ישראל במחקר מדעי כדור הארץ ממכון ויצמן, הסביר לכלכליסט כי מדובר בתרחיש ריאלי, והזהיר כי הממשלה לא פועלת להיערכות בשטח. ״התרחיש שהציגו הוא התרחיש הקיצוני, אבל כנראה מתממש. מאחר שזה כנראה בלתי נמנע, החיים ייראו לפי מידת המוכנות שלנו, וכרגע זה לא נראה טוב. אין הכרה בחשיבות ובעוצמה של השינוי ובטווח הרחב של ההשלכות, אין השקעות ותקציבים, חוק האקלים שהממשלה מציעה חלש מאוד בכל מרכיביו, מבקר המדינה מתריע אבל אין ממש תגובה״.

גלי חום של 45 מעלות

אם הקיץ הנוכחי נחשב לחם, תדירות ועוצמת גלי החום עומדת לעלות משמעותית - ואף לא יהיה נדיר לפגוש בישראל טמפרטורות מסכנות חיים. באקלים הנוכחי, בממוצע, אנחנו חווים כארבעה גלי חום בשנה. גל חום נמשך בממוצע כ-5-4 ימים, והטמפרטורה המקסימלית בו מתקרבת ל-36 מעלות. בשני העשורים הקרובים יעלה מספר גלי החום ל-5, ובאמצע המאה ל-6 ובסופה ל-7. משכם יתארך ל-6-5 ימים, והטמפרטורה המקסימלית בשיא גל החום יכולה להגיע גם ל-40 מעלות בשני העשורים הקרובים וליותר מ-42 מעלות באמצע המאה. בשנים 2080-2060, משך גל חום ממוצע יעמוד על כ-11 ימים ובסוף המאה יתארך בשבוע נוסף ויעמוד על כ-18 ימים. ממוצע הטמפרטורה הארצי בעת גלי החום יעמוד על כ-45 מעלות.

טמפרטורה קיצונית של 45 מעלות ומעלה תופיע בתדירות פי 5 יותר גבוהה כבר בשני העשורים הקרובים במישור החוף, עמקי הצפון והנגב, ולקראת סוף המאה תושבי האזור יפגשו את הטמפרטורה הזו כל שנה עד שלוש. טמפרטורה של 50 מעלות, שכמעט ולא נרשמה באזורנו בעבר, תחזור על עצמה לקראת סוף המאה בכל 15 שנה במעמקי הצפון ובכל 25 שנה בנגב. באזור ים המלח והערבה, יסבלו התושבים מחום כבד של 50 מעלות צלזיוס מדי שנתיים בסוף המאה.

שיאי החום צפויים להישבר ולהיות גבוהים בכ-7-6 מעלות בטמפרטורת המקסימום ו-5-6 מעלות בטמפרטורת המינימום, לקראת סוף המאה בהשוואה להיום. כך זה יתבטא באזורים השונים: אאם בשני העשורים האחרונים עמדה הטמפרטורה המקסימלית בעמקי הצפון על 44.1 מעלות, בשנת 2100 – כשילדים שנולדים כיום יהיו בני פחות מ-80 - יכולה הטמפרטורה לחצות את סף ה-51 מעלות. בים המלח והערבה, שם הטמפרטורה המקסימלית במהלך היום הייתה יכולה בעשרים השנים האחרונות להגיע לכ-50 מעלות, היא תגיע לסף ה-54 מעלות. מגמת העלייה בטמפרטורת המינימום מדאיגה אף היא, שכן המשמעות היא לילות חמים מאוד, בהם הגוף לא מקבל הזדמנות לקרר את עצמו כהלכה מהחום הכבד. גם גידולים חקלאיים זקוקים ללילות קרים בכדי להתפתח כהלכה, אך אלו ילכו ויפחתו משמעותית. במישור החוף למשל, תעלה טמפרטורת המינימום מ-28.9 מעלות היום, ל-33.3 בסוף המאה.

את החום נרגיש היטב. לקראת סוף המאה, עומס החום, המבטא את רמת האי נוחות האקלימית למחיה ונקבע כשילוב של הטמפרטורה והלחות היחסית, יעלה בכל אזורי הארץ בשתי דרגות. באזור ים המלח והערבה כבר כיום שורר בממוצע עומס חום כבד, באמצע המאה עומס החום הממוצע יהיה קיצוני והוא ימשיך להקצין עד לסוף המאה. אירועי עומס חום כבד יתרחשו מדי שנה עד שלוש לעומת מדי עשר שנים כיום.

כך, למשל, ייראה השינוי במישור החוף: ההסתברות לקבלת ימים של 45 מעלות ומעלה באזור זה נמוכה, ועומדת על זמן חזרה של אחת ליותר מ-100 שנה כיום. בשלושים השנים הבאות, הזמן הזה יתקצר משמעותית לאחת לעשרים שנה, ובסוף המאה טמפרטורות כאלו יהפכו לעניין שבשגרה, ויופיעו אחת לכשלוש שנים. עומסי חום קיצוניים (33 מעלות ומעלה עם לחות חריגה) מופיעים כיום אחת לכ-40 שנה, ובשלושים השנים הבאות יופיעו אחת לכ-15 שנה. בסוף המאה – יפגשו אותם ילדיכם אחת לשנתיים. מספר הלילות החמים יעלה בכ-10%-20% עד אמצע המאה, ובכ-50% בסופה, ביחס לממוצע של שני העשורים האחרונים, העומד על כ-110 לילות. לפי איציק יוסף, מנהל תחום קלימטולוגיה באגף אקלים, ״הזמן שבו ישרור עומס חום כבד מאוד יעלה באחוז. לקראת סוף המאה כמעט לא נהיה במצב שבו יש הקלה בעומס החום בקיץ״.

שינויי האקלים לא משפיעים רק על גלי החום: גם דפוסי המשקעים ישתנו. עד 2040 כמות המשקעים הממוצעת תהיה דומה לזו של שני העשורים האחרונים. אולם בהמשך, צפויה הפחתה בכמות המשקעים הארצית הממוצעת עד סוף המאה ביותר מ-20% בהשוואה לעשרים השנים האחרונות. גם מספר ימי הגשם ילך ויפחת, וצפוי גידול משמעותי בשכיחות הבצורות ובהיתכנות לבצורות ״שלא נראו כדוגמתן ב-70 השנים האחרונות״, כך לפי הדוח. במישור החוף, למשל, כמות הגשם השנתית תרד בכ-10% באמצע המאה, ובכ-25% בסופה, בהשוואה למצב היום.

ומה קורה בעולם?

העולם הולך ומתחמם, בהתאם לפליטות גזי החממה של החברה האנושית, הנגרמים בעיקר בשל שריפת דלקים כמו פחם, נפט וגז. מנהיגי העולם התחייבו לפעול לבלימת ההתחממות על סף 2-1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי, אולם מומחים העוסקים בתחום מטילים ספק רב ביכולת לעשות זאת בהסתמך על מפת הדרכים הנוכחית שהציבו מדינות העולם להשגת היעדים, וסבורים שהעולם יכול אף לחצות רף התחממות הרסני של 3 מעלות. מערכות טבעיות התומכות בציוויליזציה האנושית, עשויות להשתנות ולהינזק מכך באופן ניכר. לא כל האזורים בעולם מתחממים בצורה שווה, ולכן יהיו אזורים שיתחממו יותר ואחרים שפחות. אולם לא תהיה פינה בכדור הארץ שתצליח לחמוק מהשינויים. בחלקם יעלה גובה פני הים למצב שלא יאפשר מחיה בחלק מהאזורים הצמודים לחוף, באחרים יהיה מסוכן לצאת מהבית בשעות החום הכבד – ובכולם יעלה הסיכון לאירועי קיצון קטלניים.

השינויים האלו מורגשים כבר כיום. למשל, נתונים חדשים של ארגון CDP מצביעים על כך שבשנת 2023 דיווחו יותר מ-83% מ-1,131 ערים על סכנות אקלים משמעותיות. התושבים נפגעים כבר כיום מהצפות שגובות לא אחת חיי אדם ומסבות נזק לרכוש, ונתונים תחת חום כבד כשלרבים מהם כלל אין מזגן בבית. כיום ל-37% מתושבי העולם יש מזגן, ובסוף העשור הנתון הזה יגדל ל-45%, כך לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית. מתוך 3.5 מיליארד אנשים החיים באקלים חם, רק כ-15% היו בעלים של מזגן בשנת 2021. המזגנים האלו דווקא גורמים לעלייה בפליטות גזי החממה המחממים את כדור הארץ, אך חיים בלעדיהם יהפכו בחלק מהאזורים לבלתי אפשריים. זהו סיכון בריאותי ממשי: בין השנים 2004-2002 ו-2021-2019, המספר השנתי הממוצע של מקרי מוות הקשורים לחום בקרב אנשים בני 65 ומעלה עלה ב-61%, והגיע ל-300 אלף מקרי מוות או יותר.

אלא שמזגנים יכולים לסייע בעיקר לבני האדם, ולא לבעלי החיים בטבע ובוודאי שלא לגידולים החקלאיים, המותאמים לאזורים מסוימים בעולם לפי האקלים ששרר בהם בעשרות או מאות השנים האחרונות. זה ישפיע ישירות על הכיס שלנו: לפי מחקר חדש שנעשה בשיתוף הבנק המרכזי של אירופה, עד שנת 2035 טמפרטורות גבוהות לבדן יזניקו את מחירי המזון כלפי מעלה ב-0.9%-3.2% מדי שנה, ויוסיפו כ-0.3%-1.5% לאינפלציה הכוללת. זה לא כולל אירועי קיצון כמו שיטפונות ושריפות, שהצליחו כבר לפגוע באופן משמעותי ביבולים כמו קפה, קקאו, אורז ושמן זית – ולהזניק באופן משמעותי את המחירים כלפי מעלה בשנתיים האחרונות.

הנה דוגמה אחת: חגורת האורז הקליפורנית בארה"ב נפגעה קשות מבצורת בשנת 2022, ומגדלי האורז שתלו רק חצי מכמות האורז מהרגיל. על פי הערכות, הבצורת הארוכה עלתה לאזור 703 מיליון דולר באובדן פעילות כלכלית בשנת 2022, כמו גם ב-5,300 מקומות עבודה שאבדו.

כך או כך, יבול בחלק מהגידולים יפחת משמעותית. מחקר של נאס"א למשל מצביע על כך שתשואות יבולי התירס עשויות לרדת ב-24% עד 2030 כתוצאה משינויי אקלים. כשהביקוש למזון רק יגדל, שכן אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה משמעותית, מחירי המזון עלולים להיות מושפעים מכך באופן חסר תקדים.