הסדקים בקואליציה מתרחבים: החרדים בטוחים שהפסיקו לספק להם את הסחורה

הכישלון בהעברת חוק אלף הרבנים הוכיח עד כמה הקואליציה חיה על זמן שאול וכולם בה מריחים את הדם. הוא הוכיח את זה בעצם העובדה שיו"ר ש"ס אריה דרעי החליט להעמיד את הקואליציה במבחן שהיה צפוי שהיא תיכשל בו. הוא הוכיח את זה כשחברי כנסת וראשי ערים של הליכוד התמרדו נגד נתניהו, כשעוצמה יהודית הציבה תג מחיר בלתי אפשרי של צירוף לקבינט המצומצם וכשיהדות התורה הבהירה שהיא לא עם דרעי במאבק. כולם מביטים על הסדקים בחומה ומחכים שהיא תיפול ורק נתניהו שהוא כבר לא כזה קוסם רץ עם דלי טיח מסדק לסדק. "דרעי לא יפיל את הממשלה", אומרים בש"ס, "אבל השאלה היא מי יפיל".

תיאר את זה אתמול יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן כשאמר בכנס באוניברסיטת רייכמן ש"הספירה לאחור של הממשלה הזאת החלה. גם בחוק ההשתמטות לא יהיה לנתניהו רוב. יהיה מרד בתוך הליכוד". אתמול שיגר גם ביטאון אגודת ישראל "המודיע" אזהרה ברורה לנתניהו: "חשוב שיידעו כולם. גם למפלגות החרדיות יש בייס שיש לו דרישות ויש לו עקרונות. נושא לימוד התורה של בני הישיבות הוא בנפשנו ממש. חשוב שיידעו כולם כי אם להם מותר לתעתע בהתחייבויות גם במחיר הפלת הממשלה, הם לא יישארו לבד". לא רמז, איום.

אפשר להמר שחוק הג'ובים לא יהיה מה שיפרק את הקואליציה והממשלה תיפול על משהו ערכי יותר, הגיוס או החינוך. אבל זה ברור שהשאלה היחידה של רוב השותפות בקואליציה כרגע היא לא האם הממשלה תיפול, אלא על מה ואיך לרשום את הנפילה על חשבון מישהו אחר.

כשדרעי אמר לנתניהו שזו הקדנציה הגרועה ביותר לחרדים מראשית המדינה הוא קצת הגזים. אין, למשל, ספק שממשלת נתניהו־בנט־לפיד באמצע העשור הקודם שבה תקציב הישיבות קוצץ לחצי היתה לא פחות גרועה עבורם. מה שמייחד את הקדנציה הזו הוא שהפעם החרדים בממשלה. ולא רק שהם בממשלה – זו היתה אמורה להיות ממשלת החלומות הרטובים שלהם שבה יוגשמו כל הפנטזיות התקציביות והמשפטיות הפרועות ביותר שלהם וזו הפכה לממשלת חלומות בלהה.

דרעי צוטט גם כמי שאומר לנתניהו ש"איבדת שליטה, אין לך שליטה על כלום. הח"כים שלך עושים מה שבא להם. זה לא ייתכן. או שיש קואליציה או שלא". יש לדרעי כמה אינטרסים בחוק הרבנים. אחד הוא שיש כ־50 תקני רבני עיר פנויים במשכורות עתק ויש לדרעי עניין למהר ולמנות אותם לפני שהממשלה מתפרקת. מעבר לכך, לדרעי חשוב מאוד לשלוט בגוף הבוחר לתפקיד רב העיר ירושלים כדי למנות לתפקיד את מקורבו הרב דוד יוסף ולפנות את הדרך לתפקיד הרב הראשי לאחיו הרב יהודה דרעי. אבל בש"ס עומדים על כך שמעבר לג'ובים עצמם, לדרעי היה עניין לערוך ניסוי כלים לקראת חוק הגיוס כדי לבדוק אם יש עם מי להילחם. הבעיה עם הניסוי הזה היא שלדרעי לא היה אכפת לערער את הקואליציה באמצעותו ושברור שהניסוי נכשל.

הפיכה רבנית

החלום הרטוב הראשון שהיה למפלגות החרדיות כשעוד היה נראה שהקואליציה הזאת צועדת כל הדרך אל אופק הדיקטטורה היה ההתחייבות לשלב את ההשתמטות בחוקה, אם באמצעות העברת חוק יסוד: לומדי התורה ואם באמצעות פסקת התגברות. זאת, במקום להעביר חוק השתמטות פשוט. בינתיים המלחמה טרפה את הקלפים והיום הדרישה הציבורית היא לגיוס אמיתי של חרדים. דומה שאת הציפייה בציבור ביטא היטב ח"כ אלי דלל מהליכוד שאמר שלשום בוועדת חוץ וביטחון שבמקום יעדים של 20%, צריך ש־20% יישארו בישיבות.

החרדים דרשו וקיבלו תוספת של 800 מיליון שקל לתקציב הישיבות. בגלל המלחמה הם נאלצו "להסתפק" ב־500 מיליון שקל. אלא שבג"ץ עצר את ההקצבות לכל תלמיד ישיבה שאיבד את מעמד דחיית השירות ובכך הקפיא 400 מיליון שקל. חמור מכך, מכיוון שהכספים נעצרו בייחוד לישיבות לרווקים (הקרויות ישיבות גדולות) ולא לכוללים לגברים נשואים, חלק לא מבוטל מהישיבות מתקרבות לעבר פשיטת רגל.

אולי ההישג הגדול ביותר של המפלגות החרדיות בתחום חלוקת הכסף לבוחרים ובייחוד למשפחות אברכים היה 600 מיליון שקל לחלוקה למורים חרדים תחת הכינוי "יישום רפורמת אופק חדש". הבעיה היא שלא היה להם שום כוונה לעמוד בתנאים של רפורמת אופק חדש. התוספות נתקעו בעקבות עתירה של עמותת לחדו"ש לחופש דת ושוויון והשחרור שלהן לא נראה באופק.

600 מיליון שקל שקיבלה ש"ס לחלוקת כרטיסי המזון של דרעי נחתכו בגלל המלחמה ל־300 מיליון שקל. בג"ץ הבהיר שלא יאפשר לחלק אותם בשיטה שהנהיגה ש"ס שמעדיפה בבירור משפחות אברכים ויש לקבוע קריטריונים שווים. כמעט חצי שנה עברה וש"ס עדיין לא גיבשה את הקריטריונים. עכשיו דרעי ניסה לקבל "לפחות" את המפתחות למינוי מאות רבנים מקורבים והתברר שזו קואליציה שלא מסוגלת לספק לחרדים שום סחורה.

מה שהחרדים מנסים לעשות בחוק הג'ובים הוא לא פחות מהפיכה משטרית, כלומר מצב שבו מעקרים לגמרי את הדמוקרטיה ומבטיחים שמועמדים מקורבים ייבחרו ושמי שייבחר יכהן לכל החיים בלי אפשרות תחלופה. צריך לזכור גם שרבנים הם בעצם מנהיגים קהילתיים, כלומר מינוי מאות רבנים מבטיח לש"ס תמיכה שלהם בבחירות עתידיות.

לחרדים אין ספק שהאשם העיקרי במצב הוא נתניהו שהעדיף לקדם הפיכה משטרית במקום לקיים התחייבויות קואליציוניות. זה לא אומר שהם יוותרו בקלות על השותפות איתו. סיבה אחת היא שמעולם לא היתה להם ממשלה עם כל כך הרבה ג'ובים: שרי שיכון, פנים, בריאות, רווחה, עבודה, חינוך חרדי, שירותי דת, ירושלים והמסורת וראשות ועדות הכספים, החינוך, העבודה והרווחה, הפנים, הבריאות, האתיקה ועוד כמה.

ולא שמשרדים זה לא מועיל. שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף מיהדות התורה, למשל, מצליח לסדר הנחות יפות מאוד בדיור לחרדים והנחות כאלו שוות הרבה יותר מתקציבים לישיבות. שנית, הם לא בטוחים שבממשלה של בני גנץ יהיה להם טוב יותר ובייחוד תהיה להם הרבה פחות השפעה. ומעל הכל, העובדה שמדובר כנראה בממשלה הרופסת והתבוסתנית ביותר בתולדות ישראל לא משנה את ההתנגדות של הציבור שלהם להפלת ממשלת ימין "מלא מלא" לכאורה.

בינתיים כל אחד מאשים את השני. למשל, "סיעת ש"ס הביעה צער עמוק על התנהגות עוצמה יהודית וכמה מחברי הליכוד נגד החוק". "הבנו עם מי יש לנו עסק", אומר מקור בש"ס. אגב, בש"ס אומרים שהסיבה העיקרית להתנגדות עוצמה יהודית לחוק הג'ובים היא שהמפלגה סירבה לשלב את רבני עוצמה יהודית בדיל חלוקת השלל בין ש"ס לבין הציונות הדתית.

מקור בש"ס תוקף גם את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וסיעת הציונות הדתית. "לסמוטריץ' הכל עובד מצוין", הוא אומר. "הם מקבלים חצי מהרבנים בחוק אבל לא סופגים אש. התקציבים זורמים להתנחלויות וכל שבועיים מכריזים על התנחלויות חדשות". על רקע הסקרים שמראים התרסקות של הציונות הדתית זה לא מקרי שדווקא סמוטריץ' הוא שפרסם קריאה לשרי הממשלה "לנטרל את האמוציות".

בכיר ביהדות התורה דווקא מאשים את דרעי. "כשמדובר בחוק של ג׳ובים אין לדרעי שום בעיה לסמן קו אדום, איפה הקו האדום שלו בנושא גיוס?". מקור אחר במפלגה אמר ש"מה שהיה חשוב לדרעי להעביר זה את חוקי דרעי. רק דברים פרסונליים חשובים לו".

מי יממן את הרשתות הקורסות

דווקא משבר אחר יש סיכוי שיהדות התורה תצלח לפחות חלקית. מדובר באי־הסדרים הקשים ברשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל. מנכ"ל החינוך העצמאי הרב אליעזר סורוצקין אמר השבוע בריאיון לביטאון דגל התורה "יתד נאמן" ש"מתנהל משא ומתן כבר חודשים כיצד לעמוד בסטנדרטים הנדרשים על ידי החשב הכללי תוך המשך העצמאות הרוחנית הפדגוגית של החינוך העצמאי, דבר שפרטיו האחרונים מסוכמים בחיוב בימים אלה".

שתי עתירות שעוסקות בהקצבות לחינוך העצמאי נדונות בימים אלה בבג"ץ, זו של עמותת חדו"ש נגד העברת תוספות השכר ללא עמידה בתנאי פיקוח וזו של היזם והאקטיביסט ישראל קרויזר הדורש למנות לרשת מנהל ממונה בשל אי־הסדרים. "כלכליסט" העביר לאוצר שאלות האם במסגרת ההסדר תינתן לחשבת הרשתות האפשרות לעצור תקציבים; אילו מנגנונים יבטיחו את יכולתה לעצור הקצבות לא חוקיות; האם ההסדר אומר שהאוצר יכסה את החובות הרבים והאם ההסדר יחול גם על רשת בני יוסף של ש"ס. התשובה לשאלות האלו צפויה להכריע את עתיד ההליכים המשפטיים. מהאוצר נמסר בתגובה ש"המתווה להסדרת הפעילות הכספית ברשתות נמצא בדיונים מתקדמים עם משרד המשפטים. לא נוכל להתייחס לפרטים בשלב זה".

מימין: דרעי וגולדקנופף. ביהדות התורה שואלים מה הקו האדום של דרעי בנושא הגיוס