התקציב המוצע של האוצר עלול לעצור את צמיחת החדשנות והטכנולוגיה

בכל שנה, בשנים האחרונות, מתרחש המשבר התורן: מגיפת הקורונה, נפילות בבורסות בארצות הברית, מלחמות, עצירות בתקציבי מדינה בשל משברים פוליטיים או כלכליים. בכל סתיו חוזר המתח סביב החלטות משרד האוצר לקצץ בתקציבי החדשנות. הדיון על גזרות תקציביות מתעורר מחדש והחרדה מחלחלת לעומק הענף. ההכרזות האלה מציפות את האקוסיסטם, וכל העוסקים בתחום החדשנות מתכנסים לפעולה – להילחם ולהציל את תקציבי החדשנות החיוניים כל כך לצמיחה הכלכלית ולשגשוג הלאומי.

אני פונה פעם נוספת לקריאה לעצור את הכרסום החוזר בתקציבים המיועדים לקידום חדשנות טכנולוגית. נכון, מדינת ישראל מתמודדת עם משברים גדולים ומורכבים; משפחות החטופים והמפונים מתמודדות עם חוסר ביטחון אישי, תזונתי ורגשי. המציאות הביטחונית הקשה אינה פשוטה ומציבה אתגרים עצומים בפני כל חברה וארגון. עם זאת, הדרך לשיקום ולחזרה מהירה לשגרה אינה רק יכולה להתמקד בהתמודדות מיידית עם המשבר, אלא היא חייבת לכלול גם השקעה ממוקדת בחדשנות ובטכנולוגיה – המשאב שמאפשר למדינת ישראל לצמוח ולהפוך למעצמת הייטק גלובלית.

לפני 12 שנים, כתבנו במכון הישראלי לחדשנות מסמך מדיניות לממשלת ישראל שבו הצגנו עמדה נחרצת: לישראל אין מדיניות חדשנות אמיתית, אלא רק מדיניות מחקר ופיתוח תומכת, המיועדת להשתתף בסיכון היזמי בתהליכי פיתוח. מאז עברו שנים וישראל פיתחה מדיניות חדשנות מרשימה ומעמיקה, שהפכה לסיפור הצלחה עולמי. האקוסיסטם הישראלי כולל היום קרנות השקעה, מרכזי פיתוח בינלאומיים, משרדי נציגויות של מדינות זרות, ובעיקר – המוני יזמים חדורי מוטיבציה. הצלחת האקוסיסטם הזה אינה מקרית – מדובר במאמץ מתמשך ובתכנון מוקפד של כל הגורמים הממשלתיים והפרטיים השותפים.

בשנים האחרונות נעשו צעדים משמעותיים לקידום חדשנות טכנולוגית בישראל. רשות החדשנות, למשל, מיקדה את מאמציה בשלושה תחומים מרכזיים: אקלים, בריאות ומחשוב מתקדם. משרד הכלכלה גם הוא הגדיר שישה תחומים אסטרטגיים והחל לתכנן ולקדם תשתיות בטווח הקצר והארוך, במטרה לבנות את הדור הבא של הפיתוחים שיציבו את ישראל בחזית העולמית. נוסף על כך, החלה להתפתח מערכת שיתופי פעולה בין משרדי הממשלה שמטרתה למקסם את המשאבים ולהאיץ את קידום התחומים הללו. זוהי לא רק מדיניות, אלא התחייבות אסטרטגית שכוללת גיוס משאבים והשקעה בתשתיות ובטכנולוגיות חדשות – מהלך מתוכנן שמחזק את מדינת ישראל מול המשברים.

ד״ר יונתן מנוחין | צילום: ירין טראנוס

אך כעת אנו עומדים בפני סכנה מוחשית לעצירת התנופה. התקציב המוצע של משרד האוצר מעלה סימני שאלה רבים ומרמז כי המצב הכלכלי והביטחוני יוביל לעצירת ההשקעה בתשתיות הצמיחה – בדיוק כשהן נדרשות יותר מאי פעם. הפגיעה האפשרית בתקציבי החדשנות בשל הלחץ התקציבי שנוצר עלול לסכן את קיומו של האקוסיסטם הישראלי ולהקשות על שיקום הכלכלה. לטעמי, זו טעות חמורה.

משבר ההייטק הנוכחי הוא משמעותי. ניתן לראות שבר עמוק בהשקעות, צמצום משמעותי בשיתופי פעולה עם תאגידים גלובליים, ומיתוג שלילי של ישראל שמכביד על יזמים ואנשי מקצוע בתחום. נכון להיום, קיימות הערכות לפיהן המשבר יכול להסתיים תוך שנתיים-שלוש, אך תהליך ההחלמה לא יקרה מעצמו. כל מנהל שיווק או איש מכירות יודע כי בעתות משבר יש להרחיב את מאמצי השיווק והמכירה – לא להפסיק אותם. באותו אופן, במצב של משבר בהייטק ובאקוסיסטם הטכנולוגי כולו, יש להמשיך ולהשקיע בגורמים שמחזקים את התחום ויוצרים כר יציב לשיתוף פעולה ולצמיחה.

כמדינה המתמודדת עם משברים קיומיים, אין לנו את הפריבילגיה לעצור את ההשקעה בחדשנות. החוסן הלאומי תלוי בחוסנה הכלכלי, והכלכלה כיום נשענת במידה רבה על ענף הטכנולוגיה והחדשנות. עלינו להמשיך לפתח את האקוסיסטם שמאפשר לישראל להוביל בתחום זה, ולמנוע עצירה שעלולה להוביל אותנו לאחור. רק השקעה בתשתיות, בטכנולוגיות חדשות, ובטיפוח דור היזמים הבא – תבטיח את עתידה הכלכלי של מדינת ישראל ותאפשר לה לחזור ולהוביל בעולמות החדשנות והפיתוח.

הגיע הזמן להפסיק את מחול השדים של קיצוצים והגזרות, ולראות בחדשנות את הפתרון ולא כמשהו שניתן לקצץ בעת משבר. אם נעשה זאת, נוכל להחזיר את ישראל למסלול של צמיחה, חוסן ויציבות.

ד״ר יונתן מנוחין הוא מנכ״ל המכון הישראלי לחדשנות