המוצרים בסופר מתייקרים? תודה לעובדי הנמל

בעוד שנמלי העולם חזרו לשגרה לאחר תקופת הקורונה עם צוותים העובדים מסביב לשעון ואניות שנכנסות ויוצאות בקצב מסחרר, הרי שמחוץ לנמלי ישראל עוגנות כיום מעל 70 אניות בתורים ארוכים וממתינות לפריקה של כמיליון טונה סחורה, מתוכה כ-200,000 טון תבואה, כמו חיטה למאכל או תירס להזנת בעלי חיים. הסיבה העיקרית לכך טמונה במצוקת כוח אדם בשני הנמלים כבר תקופה ארוכה, שאינה נובעת ממחסור בידיים עובדות, אלא מחוסר רצון של הנמלים לגייס עובדים. על כך יש להוסיף תקלות בציוד הפריקה, יעילות עבודה נמוכה ועוד סיבות למיניהן.

ולמה זה צריך לעניין אותנו כאזרחים? משום שכל יום המתנה של אנייה נקנס היבואן בין 20 ל-40 אלף דולר וישנן אניות הממתינות למעלה מחודש בתור. מנתוני התאחדות התעשיינים בישראל עולה כי כל שבוע נאמד הנזק בכ-240 מיליון שקל בשל הפקקים בנמלי ישראל. די בהכפלת הנתון הזה בחודשים הארוכים בהם המצב הזה רק עולה אקספוננציאלית, כדי להבין עד כמה המספרים מבהילים. הקנסות בגובה מיליוני שקלים אינם משולמים על ידי הנמלים או המדינה אלא מגולגלים למחיר לצרכן וכשהקמח והלחם, הבשר והחלב יתייקרו, על הציבור לזכור מי הוסיף לו את עלות הקנס בסוף החשבון בסופר.

פקק אוניות בנמל חיפה | דוברות התאחדות התעשיינים

אם לא די בכך, ישראל היא מדינה התלויה בייבוא בכל הקשור לתבואות. למעלה מ-95% מהצריכה מיובאת, כלומר כולנו תלויים בידי הנמלים והתנהלותם. הנמלים טוענים להגנתם ש"הכול מתקתק" וכי בכל העולם יש פקקים לאחר משבר הקורונה ומוסיפים כי הם עושים "כל מה שאפשר" ועובדים "מסביב לשעון", אבל בפועל העובדות מציגות תמונה אחרת עם יעילות עבודה הנאמדת על בין 25%-38%. זמן פריקה ממוצע של אנייה בנמלים ברחבי העולם עומד על 3-6 ימים ובישראל עומד על 4-6 שבועות במקרה הטוב עבור אניות המטען הכללי.

טענה נוספת שמעלים בנמלי ישראל כדי להצדיק את העומס היא כי הקורונה משתחררת אך האמת היא שהפקקים כבר סוגרים פה קרוב לשנה. הנמלים טוענים על בידודי עובדים ובשל כך מצוקה בכוח אדם, אך כשיעילות העבודה עומדת רק על 30% בממוצע זה אומר שיש כנראה עוד 70% של ידיים שכרגע לא עושות דבר. הנמלים גם מספרים על מסוע חדש בנמל אשדוד שישדרג את הפריקה ושעוד מעט יתחיל לעבוד והכל ישתחרר, אבל לא יספרו שבקצה המסוע אין ממגורה גדולה מספיק לקלוט את החומר.

שרת התחבורה, חושבת שאין "פקקות" ושהכול בסדר גמור כי כך סיפרו לה מנהלי הנמלים. ארבע ישיבות של ועדת הכלכלה דנו בנושא המצוקה בנמלים ובאף אחת מהן לא טרחו שרת התחבורה או שר האוצר להגיע. במקומם נשלחו פקידים ללא תשובות ממשיות וללא פתרונות שיצאו ידי חובה עם אמירות כמו "הבעיה ידועה ואנחנו עובדים על זה". ארגוני היבואנים פנו במכתבים אל השרה על מנת להיפגש, להציע הצעות לפתרון, לבקש עזרה, אך אפילו התשובה בוששה מלהגיע.

אני מודה, זה קל לכתוב על שר אוצר ושרת תחבורה שנמצאים חצי שנה בתפקיד ולהפיל עליהם את מה שקודמיהם הזניחו, אבל אנחנו במצב קשה וזו ממשלה שהצהירה שהיא באה לשנות ולעבוד, אז הגיע הזמן שהיא תיקח את המושכות מידי הגופים שכרגע מהווים מכשול עבור כולנו, שתודיע עכשיו על מצב חירום בנמלים על כל המשתמע מכך, תשחרר את הפקק ותפתור במקביל את הבעיה הזו שאינה נגמרת אחת ולתמיד.

שי קופלוביץ הוא סמנכ"ל רכש ולוגיסטיקה בצמח תערובות וחבר באיגוד יבואני התבואות