הכסף הפוליטי ניצל, האזרחים ישלמו – שוב

ממשלת נתניהו שוב החליטה אתמול להעדיף את טובתה על פני טובת האזרחים, כשסירבה לקצץ את הכספים הקואליציוניים או לסגור את המשרדים המיותרים, ולבצע במקום זאת קיצוץ של 1.050 מיליארד שקל במטרה לממן את המשך שהיית המפונים במלונות עד ל־31 באוגוסט 2024. מקורות המימון יגיעו מקיצוץ רוחבי של 1.03% במשרדי הממשלה – כחצי מיליארד שקל, ועוד 525 מיליון שקל מאי־יישום הסכם שכר עם ארגון המורים העל־יסודיים. הכסף למורים תוקצב בתקציב המדינה ל־2024, אבל ההסכם טרם נחתם.

מדובר בקיצוץ הרוחבי הרביעי שהממשלה הזאת מבצעת, ונראה שלראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) פחות בוער לטפל באזרחים, אלא לשמר את הקואליציה – כשהכספים הקואליציוניים הוחרגו מהקיצוצים. שלושת הקיצוצים הקודמים היו כולם לטובת השבעת תאבונו של השר איתמר בן גביר במשרד לביטחון לאומי – באפריל השנה הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי של 576 מיליון שקל בשנים הקרובות, בינואר הגדילו פקידי האוצר את הקיצוץ הרוחבי המתוכנן מ־3% ל־5% במטרה לממן עוד 2.1 מיליארד שקל למשרד ובאפריל 2023 החליטה הממשלה לקצץ 1.5% לטובת המשרד. הקיצוץ הנוכחי הוא רק הפרומו לגזירות ומסים שילוו את תקציב 2025, שבו יהיה צורך לקצץ 30–40 מיליארד שקל.

הקיצוץ הפעם נועד להאריך עד ל־31 באוגוסט את סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום המצויים בטווח 0–7 ק"מ מגדר רצועת עזה ולתושבי יישובי הצפון בטווח של 0–5 ק"מ מגבול לבנון. עוד הוחלט כי משרד התיירות ימשיך לשאת באחריות להתקשרויות מול מתקני הקליטה. כמו כן הוארך משך הזכאות של תושבי היישובים שקיימת מניעה ביטחונית לשוב אליהם למענק אכלוס עצמאי. בנוסף, נבחן פתרון להארכת דמי אבטלה וחל״ת וכרגע נבחנת בקשת התושבים להרחבת פתרונות אלו לטווח של 9-3.5 ק"מ מהגבול.

מי שיספוג את מכת הקיצוצים הם כרגיל האזרחים. שר הבריאות אוריאל בוסו (ש"ס) התריע שקיצוץ של 41 מיליון שקל במשרדו יפגע, בין היתר, בצמצום התקציב השוטף של מד"א, עיכוב בפתיחת נקודות הזנקה חדשות, עצירה של רכש גנרטורים למונשמי בית ועוד. למרות כל התוספות שקיבל, במשרד לביטחון לאומי טוענים כי הקיצוץ יפגע בין היתר בתוכנית הרכש עבור כיתות הכוננות ובחימוש שוטרים. תקציב שירות בתי הסוהר יקוצץ ב־10 מיליון שקל, ובכלל זה בתוכנית הבינוי בכלא קציעות. בנציבות הכבאות ההצלה יקוצצו כ־5 מיליון שקל בעת שהאירגון מצוי בקושי משמעותי לאור ריבוי השריפות בצפון.

כ־70 מיליון שקל ייגרעו מתקציב משרד החינוך, שיתגלגלו לפגיעה בתלמידים, ועל כך יש להוסיף את ההסטה של 525 מיליון השקל שנועדו להסכם עם המורים העל־יסודיים, שעלולה לגרום להשבתת המערכת.

מי שחסינים מפני המהלך הם הפוליטיקאים – הכספים הקואליציוניים הוחרגו מהקיצוץ הרוחבי. בתקציב המדינה המעודכן ל־2024 הוקצבו 5.7 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים, לאחר שעברו קיצוץ מינורי למרות עלויות המלחמה הגבוהות. נזכיר שנתניהו תלוי ביו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני לאישור הקיצוצים, אלא שאת גפני כל מה שמעניין כרגע זה להקצות 590 מיליון שקל למורות החרדיות ועוד כספים לישיבות.

יתר על כן, רק בשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים העברת כ־750 מיליון שקל להמשך הקצבת הכספים הקואליציוניים ולמשרדים המיותרים. מדובר בעודפי תקציב מ־2023 לשנת 2024. בין היתר המדובר ב־302 מיליון שקל למשרד ההתיישבות של אורית סטרוק – שהם בעיקר כספים פוליטיים שיחולקו על ידי סמוטריץ' עצמו, 95 מיליון שקל למשרד לשוויון חברתי של מאי גולן, 27 מיליון שקל במשרד לשיתוף פעולה אזורי של דוד אמסלם, 26 מיליון שקל במשרד התפוצות בראשות עמיחי שיקלי, 23 מיליון שקל במשרד המסורת בראשות מאיר פרוש, 21 מיליון שקל במשרד המורשת של עמיחי אליהו, ו־60 מיליון שקל במשרד הדתות בראשות מיכאל מלכיאלי.

הדיון בממשלה על הקיצוץ היה סוער, כשחלק מהשרים יצאו נגדו. שרת המדע גילה גמליאל, שמשרדה אמור לחטוף קיצוץ של 3 מיליון שקל לאחר שכבר קוצצו מתקציבו השנה 150 מיליון שקל, אמרה: "זה לא עובד ככה. אי אפשר לעשות עוד קיצוץ רוחבי בלי לדבר ולהסביר".

נתניהו דפק על השולחן: "זה כן עובד ככה. אני פה רק 17 שנה – צריכים כסף".

נתניהו העיר: "שרים שרוצים להפגין מוזמנים לצאת החוצה ולעשות זאת. מי שייצא מפה בטריקת דלת, נתחשבן איתו בנסיעות לחו״ל ועוד".

שר החינוך קיש (הליכוד) העיר: "חו״ל זה לא עונש. גם ככה אנחנו לא טסים".