עו"ד לירן גלפנד, שטרייכמן גלפנד ושות', משרד עורכי דין | אוהד דיין
הקושי בקבלת חוות דעת ממומחה בתביעות רשלנות רפואית
חשיבותה של חוות הדעת בהליך המשפטי
אנשים רבים אשר נפגעים כתוצאה מטיפול רפואי רשלני, לא יכולים לקבל פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם להם, משום שאין בידם חוות דעת מומחה אשר תבסס את טענת הרשלנות. במצב זה, הם מנועים מהגשת תביעה ונותרים ללא מענה מול אובדן כושר עבודה שנפגע והוצאות רפואיות רבות. לבעיה זו יכולים להיות פתרונות שונים, החל מהחלת מודל של אחריות מוחלטת וכלה בניהול התביעה במסגרת הליך גישור.
חשיבותה של חוות דעת מומחה
השאלה האם אדם אשר נפגע מרשלנות רפואית יקבל פיצוי על נזקיו, תלויה במידה רבה מאוד ביכולתו להציג לבית המשפט חוות דעת מומחה. זהו הכלי הראייתי העיקרי העומד לרשותו להוכיח כי הטיפול אשר ניתן לו היה רשלני וכי הנזקים מהם הוא סובל הם תוצאה של אותו טיפול, כלומר כי קיים קשר סיבתי בין הטיפול לנזק. המומחה הרפואי כותב בחוות הדעת באיזה אופן חרג הרופא המטפל מסטנדרט הטיפול המקובל וכיצד היה פועל רופא סביר באותן הנסיבות ובכך, מונע את הנזק הפיזי שנגרם למטופל. כמו כן, המומחה הרפואי יעמוד גם על היקף הנכות ממנה סובל עתה התובע, נתון אשר יהווה את הבסיס לגובה הפיצוי הכספי שייפסק לו.
המשמעות היא כי למעשה, גורלן של תביעות רשלנות רפואית תלוי בחוות דעת מומחה. על פניו מצב זה הוא לגיטימי, שהרי מי שטוען לרשלנות רפואית, ראוי כי יידרש להוכיח כי היא אכן התרחשה, באמצעות חוות דעת של רופא מומחה באותו תחום הטיפול. הבעיה היא כי בתיקים רבים של רשלנות רפואית, הנפגע לא יכול לקבל חוות דעת כזו וכך הוא אינו יכול להוכיח את תביעתו ולקבל פיצוי. יש לכך שני טעמים עיקריים: חוסר משמעותי ברופאים מומחים בתחומים מסוימים והעדר נכונות של רופאים לכתוב חוות דעת כנגד חבריהם למקצוע.
הקושי בקבלת חוות דעת מומחה
בישראל קיים חוסר גדול במומחים רפואיים במגוון תחומים. על כן לא אחת, אין בנמצא מומחה רפואי רלוונטי אשר יכול לסייע לנפגע לבסס את תביעתו. זהו הגורם הראשון לקושי שנתקלים בו נפגעי רשלנות רפואית המנסים לקבל חוות דעת מומחה. הגורם השני הוא סירובם של רופאים רבים להעיד נגד קולגות. במדינה כה קטנה, קיימות קליקות מקצועיות הדוקות בין רופאים ועל כן הם אינם מוכנים לכתוב חוות דעת נגד רופא אחר במסגרת התביעה. התוצאה: ישנם נפגעי רשלנות רפואית שאינם יכולים לקבל חוות דעת מומחה שתוכיח כי הטיפול שעברו היה רשלני והם עומדים מול שוקת שבורה, ללא יכולת לקבל פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם להם. חלקם הגדול נותר עם נכויות קשות אשר פגעו ביכולתם לעבוד ולהתפרנס ולצד זאת, הם נדרשים להוצאות רפואיות כבדות עקב הטיפול הרשלני.
כמשרד עורכי דין המתמחה בתביעות רשלנות ברפואת שיניים אנו מתמודדים יום יום עם הקושי באיתור מומחה רפואי מתאים לצורך כתיבת חוות דעת עבור לקוחותינו. כך למשל בתביעות שעניינן השתלות דנטליות רשלניות. שם סובלים הנפגעים מכאבים עזים, מתוצאות אסתטיות לא טובות ומפגיעה ממשית בתפקוד היומיומי שלהם עקב קשיים בדיבור, בבליעה ועוד. אנו סבורים כי ראוי לנקוט בצעדים מסוימים כדי להקל על נפגעי רשלנות רפואית להוכיח את תביעתם, כך שהקושי בקבלת חוות דעת מומחה לא יעמוד בינם לבין תשלום פיצוי בגין נזקיהם. עלה בדעתנו כי ניתן להשיג מטרה זו על ידי החלת מודל של אחריות מוחלטת, כמו גם עידוד ניהול תביעות רשלנות רפואית במסגרת גישור.
צמצום היקף חוות הדעת על ידי מודל של אחריות מוחלטת
פתרון אפשרי לבעיה שהצגנו הוא שינוי המודל המשפטי הקיים בתביעות רשלנות רפואית מאשמה לאחריות מוחלטת. כיום, על הנפגע להוכיח כי הרופא אחראי לנזק שנגרם לו וכן את היקף הנזק. כתוצאה מכך, הוא מחויב בהגשת חוות דעת מומחה מקיפה מאוד המטילה דופי באופן ברור בהתנהלות הרופא המטפל ועומדת על חומרת הנזקים. רופאים רבים אינם חפצים להעביר ביקורת שכזו על קולגה, בוודאי בתחומי רפואה בהם קיים מספר קטן של מומחים. לכן, הם מסרבים לבקשת הנפגע לכתוב עבורו חוות דעת מומחה וכך חסומה בפניו הדרך לקבלת פיצוי.
לעומת זאת, במסגרת מודל של אחריות מוחלטת הנפגע לא יידרש להוכיח את אשמת הרופא, אלא רק את היקף הנזק שנגרם לו מן הטיפול. ניתן להניח כי בהתאמה, חוות הדעת שעליו יהיה להגיש לביהמ"ש עם כתב התביעה, תתמקד רק בפן הזה. אז, אנו סבורים כי ההתנגדות מצד רופאים לכתיבת חוות דעת מומחה תצטמצם, משהם יידרשו להתייחס רק לחומרת הנזק ולא לרשלנות הרופא המטפל. הקושי בפתרון זה הוא כי לא ניתן להחיל את המודל של אחריות מוחלטת על כלל תביעות הרשלנות הרפואית אלא על המקרים הקשים ביותר. לכן, זהו אינו פתרון רוחבי מספק משום שמספר הנפגעים שיוכלו לממש את זכותם לפיצוי בעקבותיו הוא מוגבל.
ניהול תביעת רשלנות רפואית בגישור
כאשר הנפגע אינו מנהל את תביעתו בבית המשפט, אלא בהליך של גישור, הוא אינו כפוף לסדרי הראיות המחייבים אותו להגיש חוות דעת מומחה. לפתרון זה שני יתרונות עיקריים. הראשון הוא הוודאות לה זוכה הנפגע, אשר יודע איזה סכום פיצוי יקבל מכיוון שזה הוא תוצאה של הסכמה בין הצדדים. כמו כן, כאשר מושגת פשרה, נחסכת מהנפגע המתנה ארוכת שנים עד למתן פסק דין שאין לדעת מה יהיה טיבו.
היתרון השני לפתרון זה הוא האפשרות לקבל את הפיצוי באופן מיידי. עבור רבים מנפגעי רשלנות רפואית מדובר בעניין קריטי לאחר שחוו אובדן כושר עבודה ונדרשו להוצאות רפואיות משמעותיות בעקבות הטיפול הרשלני. החסרון בהצעה זו המעודדת ניהול תביעות רשלנות רפואית בדרך של גישור הוא כי חלק ניכר מהתובעים מתפשרים בעל כורחם על סכום הפיצוי, רק משום שאין בידם את חוות הדעת שהם זקוקים לה כדי להוכיח את מלוא נזקיהם ולו הייתה בידם, היו בוחרים לנהל הליך משפטי מלא.