המשנה לנגיד: "נמשיך להעלות את הריבית - השאלה היא רק בכמה"

יממה לאחר שבנק ישראל הודיע על העלאת הריבית ב-0.75%, השיעור החד ביותר מזה 20 שנה, המשנה לנגיד אנדרו אביר מסביר בראיון ל"כלכליסט" מה עמד מאחורי ההחלטה ההיסטורית, ומבהיר כי הצמצום המוניטרי לא תם, וכי העלאות ריבית נוספות בדרך - כאשר הדיונים הם לגבי המינון ולא הכיוון.

העלתם ריבית בחדות וגרמתם לזעזוע, דבר שבנקים מרכזיים לא כ"כ אוהבים; האם הירידות אתמול בבורסה קשורות לכך?

"הבורסה הושפעה יותר ממה שקרה בחו"ל, וכך גם שער החליפין. היינו מצפים לייסוף אחרי ההחלטה מאתמול אבל דווקא ראינו פיחות בסוף בדיוק בגלל הסיבה הזו: ירידות שערים בחו"ל. כלומר, מה שבאמת משפיע על שער החליפין בתקופה האחרונה הוא מה שקורה למניות בחו"ל ופחות הריבית אצלנו".

אז לא נראה שילוב של העלאות ריבית ורכישות מט"ח במקביל?

"אין לנו יעד של שער חליפין. היעד שלנו הוא יעד אינפלציה (עלייה שנתית של 1%-3%) והוא מה שמוביל למדיניות מוניטארית שאנו נוקטים. כאמור, השינויים בשער החליפין הם בעיקר תוצאה של שוקי הון בארה"ב. העליות שראינו בתקופה האחרונה מגיעות בעקבות הראלי בבורסות שם באותה תקופה. המניות עלו חזק. האם זה ימשיך לקרות? יש הרבה סימנים שמראים שלא ושמיצינו את הראלי הזה בשוק המניות וחוזרים לשוק דובי יותר".

אבל הפתעתם.

"אין לנו כוונה להפתיע, אנו מסבירים בכל החלטה כי המינון של העלאות ריבית יהיה תלוי נתונים והיו שני נתונים מאוד חזקים שמשכו לאותו כיוון: מדד המחירים לצרכן (עליו מבוססת האינפלציה) והביקושים הערים. זה לא רק סיפור שהאינפלציה היא תוצאה של משבר היצע בלבד, ישנם ביקושים ערים במשק המקומי ומצאנו את העדות לכך בנתוני התוצר; ובכלל, כל הנתונים שראינו לאחרונה – אם זה הכנסות ממס הכנסה ושכר - מציירים משק עם ביקושים ערים. כמובן שפוקנציית התגובה שלנו הייתה נראית שונה אם היינו כעת בריבית של 3% או 4%, אבל התחלנו מריבית של 0.1%. אנו יוצאים מתקופה של ריבית נומינלית מאוד נמוכה וריבית ריאלית שלילית (הריבית בניכוי האינפלציה)".

ניכר כי המדיניות של בנק ישראל מאוד דומה למדיניות רוב הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם לרבות הפד - שלוחצים חזק על הדוושה.

"רק שהמצב שלנו שונה: המשק הישראלי במצב ממש ממש טוב. זה לא המצב באירופה ואפילו לא בארה"ב שם ניכרת החולשה בנדל"ן. המשק שלנו במצב ממש טוב עם תעסוקה מלאה, שכר עולה. לכן בישראל יש גם 'זעזוע ביקוש' (ביקושים חזקים מעבר למגמה) ולא רק 'זעזוע היצע'. לכן, אנו צריכים להיות יותר אקטיבים בתגובה המוניטארית שלנו. התחלנו את הצמצום המוניטארי באמצעות הפסקת כל התוכניות הקשורות למשבר הקורונה – לרבות רכישת נכסים - לפני אחרים אבל גם עכשיו צריכים להאיץ את הקצב של העלאות הריבית כדי לטפל בביקושים הערים".

מדוע בעצם?

"אנו חייבים לוודא שלא יהיה מצב של 'אפקט שלב שני' באינפלציה: אותן עליות מחירים שמקורן בחו"ל מחלחלות פנימה וגורמות לסבב שני של עליות מחירים במשק המקומי. בזה אנו צריכים להתרכז. אנו מסתכלים על המחירים המקומיים לרבות של שכר דירה ובשירותים בכלל. אנו חייבים להיות מאוד ממוקדים ונחושים כדי שהאינפלציה תהיה משהו זמני ולא תתגלגל למעלה כמו שקרה בכמה מדינות בעולם".

אז אתה עדיין סבור כי האינפלציה לא השתרשה בישראל ואין התפרצות אינפלציונית בישראל?

"כרגע לא. המשימה שלנו לוודא שזה לא יקרה. אז, המחירים שנצטרך לשלם כדי להחזיר את השד לבקבוק יהיו הרבה יותר גבוהים. אני לא אומר שלא משלמים מחיר. האזרחים משלמים את המחיר של העלאת הריבית. אבל עדיף לשלם מחיר עכשיו מאשר לחכות שהאינפלציה תצא משליטה ואז המחיר יהיה כבד יותר. תראו מדינות כמו צ'כיה, פולין או הונגריה שהאינפלציה גבוהה מאוד והריבית שלהן הרבה יותר גבוהה, והן עדיין לא מצליחות להחזיר את השד אל תוך הבקבוק".

כלומר, תמשיכו במדיניות שהיא "Front-Loaded" - הרבה מאמץ בהתחלה? כי הציבור רואה שהריבית טסה אך גם האינפלציה. זה קצת מתסכל אותו.

"בהחלט. לגבי החלק השני של השאלה, חלק מהאינפלציה מגיע מחו"ל כתוצאה משיבוש ההיצע העולמי. העלאת הריבית בישראל לא תוריד את מחיר הנפט בעולם. אם מחירי האנרגיה ימשיכו לעלות, אז האינפלציה בישראל תמשיך לעלות. אנו לא שולטים בזה: לפעמים האינפלציה עולה ללא קשר למה שבנק מרכזי עושה, בגלל הכלים שיש לו ומאחר שחלק מהאינפלציה מגיעה מחו"ל. אנו יכולים להשפיע על המחירים המקומיים, אבל אני אופטימי כי אנו רואים ירידות בתשואות בעולם, גם הייסוף של החודשיים האחרונים אמור להשפיע אז יכול לראות שנראה התמתנות מלחצי משבר ההיצע העולם. אבל זה עוד מוקדם לקבוע".

אי אפשר לקבוע כי התהליך תם ונשלם.

"אנו עדיין בעיצומו של צמצום המדיניות המוניטארית המרחיבה (הקטנת כמות הכסף), הסוגיה שמעסיקה אותנו כעת היא המינון. נמשיך לעלות את הריבית השאלה היא רק בכמה. הריבית הריאלית היא שלילית. אנו מניחים שהאינפלציה תרד. זו מדיניות מרחיבה שעשתה טוב למשק. מה שאפשר לנו לנהל את המדיניות הזו של ריבית ריאלית נמוכה הייתה האינפלציה הנמוכה. הכוונה שלנו היא לחזור לתקופה של אינפלציה נמוכה כדי ששוב נוכל לנקוט מדיניות מוניטארית שהיא נוחה. אבל התפקיד שלנו הוא להחזיר את האינפלציה ליעד של 1%-3% שהיא סביבה נוחה למשק לצמוח. לא בכדי בשנות ה-90 כאשר נאלצנו להתמודד עם אינפלציה גבוהה היה למשק הרבה יותר קשה להתמודד".

יש בלבול בקרב חלק מהציבור שמסתכל על תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל לריבית של 2.75% במחצית 2023 ומקיש כי אנו "מתקרבים לסוף".

"ממש לא. זו הערכה של חטיבת המחקר של הבנק לגבי כמה הריבית צריכה לעלות כדי להחזיר את האינפלציה חזרה ליעד. אבל זו תחזית שהונפקה כבר לפני שני הנתונים האחרונים על אינפלציה והצמיחה ואני חושב שהם מאוד ישפיעו על התחזית הבאה שלהם. בכל זאת התחזית שלהם לא כובלת את הוועדה המוניטרית".

אז מה היא הריבית הניטרלית היום? אותה ריבית טבעית שלא מהווה מדינות מרחיבה וגם לא מדיניות מצמצמת.

"אני אגיד לך מה הריבית הניטרלית היום - בעוד שנתיים (צוחק). בדרך כלל אתה יודע את הדברים האלו רק בדיעבד. אנו יכולים להגיד לפעמים האם היא עולה או יורדת על פני זמן. בהקשר הזה אני יכול להוסיף כי ייתכן שחלק מהגורמים שהורידו את הריבית הניטרלית בעולם - השתנו".