בעיית כוח אדם? "אין לנו 8200 של בינה מלאכותית, ובעמק הסיליקון לא הולכים למילואים"

הפאנל בנושא מגמות במימון סטארט-אפים והשקעות בתחום ה-AI בישראל, שנערך בכנס AI של כלכליסט, התחיל דווקא בענקית התוכנה SAP והתמורות שעוברות על החברה הוותיקה והגדולה.

אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז הפיתוח SAP ישראל, אמרה: "קבענו כאסטרטגיה החדרת AI לכל התהליכים בארגונים. היא תשנה חברות, תעלה את הרווחיות שלהן ותשפר את יעילותן. אנחנו למשל נוגעים בעולם שהוא לא רק הייטק, אלא תשתיות - וגם הן מחפשות להכניס את ה-AI לתהליכים כדי לשפר את הביצועים. זה תהליך לא פשוט שכרוך בצורך לסמוך על המכונה בעולם שבו רגילים לסמוך על עובדים אנושיים.

"אם למשל מחליטים לסגור חנות נעליים על סמך דאטה שהראה נתונים חלשים, אבל לא ידע להגיד שהיה הוריקן באזור, זו בעיה. האתגר הוא במציאת דאטה טוב ואיכותי וזו המהות של האסטרטגיה שלנו עכשיו".

ומה בישראל? מנחה הכנס, עיתונאי כלכליסט מאיר אורבך, הפנה את השאלה לזיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות.

לדברי קציר, "ישראל עושה המון, רק לפני שבוע השקענו עוד חצי מיליארד דולר מתוך מיליארד לטובת קידום הבינה המלאכותית לשורה ארוכה של פרויקטים. ישראל מדורגת באופן עקבי בחמישיה הראשונה בעולם, והמצב הנוכחי הוא לא כזה גרוע. יש מירוץ בעולם ואנחנו חייבים לרוץ מהר, אבל לא החמצנו את הרכבת".

משתתפי הפאנל. מימין: אבי איל, רונה שגב, שרי ברונפלד, אורנה קליינמן וזיו קציר | צילום: אוראל כהן

שרי ברונפלד - שותפה בקרן NFX, רונה שגב - מייסדת-שותפה מנהלת, TLV PARTNERS, ואבי אייל - מייסד שותף אנטרה קפיטל, אתם משקיעים בעתיד, איך יודעים לחזות מה יהיה בתחום ה-AI?

ברונפלד: "פיתחנו תזות רבות כדי לדעת באילו תחומים אפשר לזהות מנצחים. איפה כן אפשר להצליח כסטארט-אפ ולא חברה גדולה, איפה אין מוביל טכנולוגי מובהק. כיוון נוסף הוא חברות שמסתכלות לראשונה על כמויות דאטה גדולות שלא מעניינות חברות ענק. כמו למשל מידע על חייבים שאפשר למכור למשרדי עורכי דין. הקבוצה השלישית כוללת חברות שמחליפות שירותים ממוקדים, והקבוצה האחרונה שחזקה בישראל היא כלי AI לטכנולוגיות חדשניות, כמו סייבר או DevOps".

שגב: "חייבים לפתח חזון ותפיסת עולם. אנחנו מאמינים שכרגע אנחנו רק בקצב של המהפכה וצריך ללמוד לחשוב אחרת".

אייל : "השקענו כבר ב-16 חברות בתחום, מסייבר ודאטה ועד Gen AI . מסתכלים על כל תחום בפני עצמו ומתחילים במצב שבו רוצים להשקיע קודם בתשתיות AI, זה יכול לגעת בדאטה סנטר וגם בצ׳יפים. ככל שהשוק מתפתח הלאה, גם אנחנו נשקיע יותר ביישומים. בתחום הזה חשובים במיוחד הדמיון והיצירתיות של היזמים. המהפכה תיקח זמן ובעשור הבא נבין כמה העולם השתנה".

השאלה הבאה נוגעת בכוח האדם בבינה מלאכותית. מהיכן יגיע מאגר המוחות?

קציר: "זה אחד הנושאים שהכי קרוב לליבי. היינו רגילים לכך שיחידות הטכנולוגיות שולחות מתכנתים, בוטקאמפים ואןניבסטאות ומכללות. בבינה מלאכותית זה לא עובד. צריך תואר שני או אפילו שלישי , תהליכי הכשרה של עשור ויותר . זו מצוקה שקיימת בכל העולם . מה עושים? אפשר לקחת בוגרי תארים מדעיים ולהשלים להם את המרכיבים החסרים להיות אנשי Data Science. יש גם תוכנית הכשרה שמתחילה לעבוד וגם אנחנו חושבים על הבאת מומחים של בינה מלאכותית לישראל".

קליינמן: "לא כולם חייבים להיות מפתחי AI. קנינו את ווקמי והיא מכניסה AI למעין עוזר דיגיטלי שהולך איתך בתוכנה. זה לא יאפשר לעובד לכתוב מודל של שפה, אבל הוא גם לא חייב להיות עם דוקטורט כדי ליישם AI".

ברונפלד: "אין לנו 8200 של AI, והאוניברסיטאות בארה"ב אפילו מלמדות יותר בתחום מאשר אצלנו. יש קהילות של מפתחי AI באופן סורס ושם יש גם ישראלים. אבל המצב מורכב ובנוסף להכל בעמק הסיליקון אין מילואים".

שגב: "יש פיתוח נפרד בסטארט-אפים ל-AI ולכל היתר - והאתגר הוא בשילוב שלהם. אבל דווקא נושא כוח האדם פחות מטריד אותי".

אייל: "ראיתי בשנה האחרונה אזורים בצה"ל שיש בהם הרבה AI ומפתחים. יש התפתחויות משמעותיות לאורך חמש השנים האחרונות. אבל הממשלה לא עושה מספיק כדי לקדם את התחום. מתכנתים יודעים לתכנת וללמוד לעבוד עם כלי AI, זו לא בעיה, אבל כן פיספסנו בשנתיים האחרונות כי היינו עסוקים בדברים אחרים. יש חוסר בבתי ספר, במורים טובים לחמש יחידות מתמטיקה, צריך להביא אנשים מהיחידות הטכנולוגיות להיות מורים. אבל העולם של AI כל כך גדול ועמוק שנמצא את המקום שלנו. אולי לא תצא מכאן המיקרוסופט הבאה או OpenAI , אבל יהיו פה הצלחות גדולות".