החשב הכללי: "ההחלטה של מודי'ס מקצועית - אבל אין פה רק אמת אחת"

"אנחנו חלוקים על ההחלטה של חברת מוד'יס להוריד את הדירוג, למרות שיש לנו הערכה מקצועית אליהם", כך אמר היום (ב') החשב הכללי, יהלי רוטנברג, בתדרוך לעיתונאים שנערך בעקבות הורדת הדירוג של חברת מוד'יס מרמה A1 לרמה A2.

רוטנברג הדגיש כי הוא סבור ש"מבחינת מוד'יס ההחלטה היא מקצועית, אבל זה לא אומר שיש פה רק אמת אחת. ההחלטה שלהם במרחב הלגיטימיות, אבל היה אפשר לקבל גם החלטה אחרת במרחב הלגיטימיות". בנוגע להתבטאויות שר האוצר סמוטריץ' שהאשים את החברה בהטייה פוליטית אמר רוטנברג "אני לא נותן ציונים לשר האוצר". כמו כן, רוטנברג אמר כי "אנחנו נעשה הכל בכדי לשכנע את חברות הדירוג האחרות לא לנקוט בפעולת דירוג בתקופה זו, חברות הדירוג ראו מה שמוד'יס הכריעה, אבל יש להם מתדולוגיה שונה".

רוטנברג הציג במשך למעלה מ-20 דקות את החלטת מודיס' והציג את כל פרטיה בפני העיתונאים, אך לאחר ההצגה הוא הקדיש זמן רב בכדי להציג את הערעור שהוא וחבריו באגף החשב הכללי שלחו לחברה. לדברי רוטנברג "עשינו כל מה שביכולתנו לשכנע אותם כי ההחלטות שלהם להוריד את הדירוג ואת תחזית הדירוג לא מתיישבת עם נתוני המאקרו של ישראל, הראינו כי למרות שהאינדיקטורים הכלכליים עלו בעקבות המלחמה, הם לא עלו מאשר עימותים אחרים, החשבונות החיצוניים שלנו נשארו חזקים ביחס למדינות הייחוס, נשארנו עם גישה לשווקים. גם כשיחס חוב תוצר היה גבוה בהרבה בעבר, ישראל תמיד עמדה בפרעון חובותיה". רוטנברג הדגים זאת באמצעות תיאור של המצב הכלכלי בזמן הקורונה ובזמן האינתיפאדה השנייה, שני משברים אשר לא לוו בהורדת דירוג לישראל.

רוטנברג המשיך ופירט על שורה של נתונים כלכליים המלמדים כי כלכלת ישראל התאוששה במהירות אחרי המלחמה, כך הזכיר את הרכישה בכרטיסי אשראי, את העלייה בשכר הריאלי, את סקר המגמות של המנהלים, את יציאת הישראלים לחו"ל, את שער החליפין. גם בנוגע לשוק החוב של ישראל הזכיר רוטנברג בפתיחת דבריו כי ישראל מגייסת בימים אלו חוב ביחסי כיסוי גבוהים במיוחד (יותר מ-6). רוטנברג גם התייחס למרווח של אג"ח ישראל לעומת אג"ח ארה"ב ואמר "לפני המלחמה המרווחים היו כאחוז, ואז עלו ל-2%, וכעת המרווח הוא בערך 1.4%, זו מגמה של התכנסות".

רוטנברג התייחס גם לטענות של מוד'יס על המוסדות בישראל ואמר כי "הבורסה בישראל תיפקדה בזמן המלחמה, וגם מוד'יס הזכירה את החוזקה של החברה האזרחית ושל מערכת המשפט, ואת התקציב הפיסקלי". כמו כן, הזכיר רוטנברג את העובדה שתוקם 'ועדה לבחינת תקציב הביטחון'. בנוגע לכך שהיה אפשר לקבוע יעד גירעון נמוך יותר אמר רוטנברג "תמיד אפשר לשפר את התקציב, אבל אני רוצה להזכיר שעיכוב בתקציב המדינה יביא לקיצוץ מובנה".

רוטנברג אמר כי הערעור עסק גם בהחלטה של מוד'יס להוריד את תחזית הדירוג, לדבריו ההערכה של מוד'יס כי הסיכון למלחמה בצפון 'נותר משמעותי' לא ברורה לגמרי על מה היא מסתמכת, וכי מבחינתו החברה "נותנת משקל עודף לתרחיש תיאורטי". רוטנברג הזכיר כי "המלחמה בעזה יורדת במדדים אמפיריים מובהקים כמו מספר חיילי המילואים, מספר הנפגעים היומי, ומספר הרקטות הנורות לעבר ישראל. וגורמים ביטחוניים ששוחחו עם מוד'יס הסבירו כי ככל שהלחימה בעזה פוחתת הרי שהרציונל להרחבת פעולות העימות עם ישראל מכיוון חיזבאללה דווקא פוחת, לכן אנו לא יודעים עד הסוף על מה הם מסתמכים כשהם אומרים שהאיום מצפון 'נותר משמעותי''.

מבחינת ניהול התקציב, בחר רוטנברג להתייחס לסוגיית תקציב הביטחון ואמר כי "הדיון ביחס לתקציב הבטחון עדיין לא הסתיים, חשוב שהוועדה של תקציב הביטחון תוקם והיא צריכה מנדט רחב שיעסוק בכל היבטי התקציב, צריך להקנות ביטחון לתושבים, אבל המחיר שאנו מפנים לתקציב הביטחון צריך להיות ברור ולהתכתב עם היכולת הכלכלית של ישראל".