מכללות כנרת וצפת מתנגדות להפיכת תל חי לאוניברסיטה

המכללות האקדמיות כנרת וצפת יוצאות למאבק נגד האפשרות שמכללת תל חי בקרית שמונה תשודרג לאוניברסיטת הגליל. השתיים הגישו לוועדה להקמת האוניברסיטה בגליל מסמך שבו הן מציעות שהאוניברסיטה החדשה תתבסס על שש המכללות הקיימות בצפון ולא תעניק כלל תארים ראשונים בעצמה. זאת במבנה של מכון וייצמן. בכך הן מבקשות למנוע מצב שבו אוניברסיטה שתוקם על בסיס מכללת תל חי תמשוך את התלמידים הטובים שלהן.

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון העבירה במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) החלטה על הקמת אוניברסיטה בגליל ואף הקימה ועדה לבחינת המודל הנכון להקמת המוסד. עבודת הוועדה התעכבה בשל התפטרות היו"ר הראשון פרופ' אהרון צ'חנובר ומינוי פרופ' בני גייגר במקומו. האוניברסיטה אמורה לשמש כבסיס לפיתוח הצפון ובין היתר להפיכתו למרכז ביוטק ואגרוטק.

מכללת תל חי אינה מסתירה את שאיפתה לשמש בסיס להקמת האוניברסיטה החדשה. היא מינתה את פרופ' אליעזר שלו, שהיה שותף להקמת הטכניון בסין, לנשיא. שלו אמר באפריל בראיון ל"כלכליסט" ש"מבחינת מחקר, המכללה שלנו יכולה ביום להפוך לאוניברסיטה קטנה, ובאיחוד עם אורט בראודה בכרמיאל, שתביא את לימודי ההנדסה, זו אוניברסיטה גדולה של 7,000-6,000 סטודנטים. תל חי הכי מוכנה".

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. מובילה את הקמת האוניברסיטה | צילום: יעל אורבך

את המסמך הנגדי שיזמו מכללות כינרת וצפת חיברו סגנית יו"ר המל"ג לשעבר פרופ' חגית מסר ירון ומנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה לשעבר עמית שטרייט (קבוצת שטרייט־מסר). השניים מציינים כי בשש מכללות הצפון לומדים היום 18 אלף תלמידים ומלמדים 810 חברי סגל עם דגש על סגירת פערים חברתיים וקליטת דור ראשון להשכלה הגבוהה. המסמך מבוסס על ההנחה שהמכללות בצפון הן הצלחה בתחום המוביליות החברתית ולכן חשוב לא לפגוע בהן. מסר ירון ושטרייט מציעים להקים בצפון אוניברסיטה לתארים מתקדמים בלבד, במודל מכון וייצמן, שתעניק תארים שניים עם עבודת מחקר ותארי דוקטור. "לא תהיה תחרות אלא סינרגיה", כותבים השניים, "ללא הסתמכות על סטודנטים מהמרכז וללא קניבליזם מתוכניות קיימות". האוניברסיטה החדשה תתבסס על הסטודנטים שיסיימו תארים ראשונים בששת המכללות בצפון.

הם גם מציעים שלא יהיה לאוניברסיטה החדשה בשלב הראשון קמפוס מרכזי, אלא שהתארים המתקדמים יילמדו בקמפוסים של המכללות בהתאם לתחומי הלימוד שלהן. האוניברסיטה גם תתבסס במידה רבה על הסגל הבכיר של המכללות. יתרון משמעותי של המודל הזה הוא השימוש בתשתיות קיימות שיביא לעלויות הקמה נמוכות.

ליד האוניברסיטה החדשה תפעל מועצה מייעצת שבה נציגי המכללות והם יהיו בעלי זכות וטו על החלטות מרכזיות. היא תכלול בשלב ראשון שלוש פקולטות: מדעים והנדסה, רווחת האדם (קיימות) וחברה, רוח וניהול. בנייר מצוינת שאיפה להעביר את הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת לאחריות האוניברסיטה החדשה וכן תוכנית להקמת בית ספר שני בישראל לרפואה וטרינרית.

לדברי מסר ירון, "לגליל יש פוטנציאל סטודנטים קטן יחסית. ברגע שאתה נותן יתרון למוסד אחד זה יכול להביא לקניבליזם. או שהאוניברסיטה החדשה תציב תנאי קבלה גבוהים ואז לא יהיו לה מספיק סטודנטים או שהיא תוריד אותם ותרוקן את המכללות בגליל מתוכן. אוניברסיטה לתארים מתקדמים זה הפתרון האופטימלי שאינו דורס את המכללות הקיימות. הפיכת מכללה נוספת לאוניברסיטה תיצור מדרון חלקלק שכל מכללה תשאף לזה".

לתל חי יש לכאורה מספר יתרונות פוליטיים. שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שמובילה את מהלך הקמתה האוניברסיטה בגליל, היא ילידת קריית שמונה. היא מינתה את נשיא מכללת תל חי הקודם פרופ' יוסי מקורי ליו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת).

לדברי נשיא מכללת כנרת פרופ' שמעון גפשטיין, "אני לא חושב שהמשחק מכור. אני נותן לחברי הוועדה את הקרדיט שישקלו שיקולים אקדמיים טהורים ושרת החינוך התחייבה שתקבל את המלצות הוועדה כמות שהן".