המצב הכלכלי בירדן - כלי להבטחת שקט בישראל

בשנה הבאה צפויה הצמיחה להתאושש, בתלות בכך שהמערכה הצבאית מול חמאס תסתיים והשלכותיה הכלכליות תתפוגגנה.

נשמע מוכר? לא, לא מדובר כאן בעוד תחזית כלכלית על המשק, אלא דווקא מעבר לגבול, בממלכת ירדן. גם שם יש סיפור כלכלי מצליח, שנקלע למלחמה שלא בטובתו.

האיתנות הכלכלית והיציבות המדינית של ירדן, מדינה המקיימת עמנו הסכם שלום, חשובה מאוד לביטחון ישראל וברור שהשתיים קשורות זו בזו. אך לאחרונה ראיתי כתבה על מצבו (הלא משופר) של הגבול הארוך ביותר שלנו – הגבול המזרחי עם ירדן ועל מאמצי צבא ירדן למנוע הברחות והתגנבויות. קודם לכן דווח על סיוע שסייעה ירדן בסיכול התקפת הטילים של איראן על ישראל.

לכן, חשוב לנו הכלכלנים וגם למקבלי ההחלטות לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בשכנתנו המזרחית.

החודש הכינו נציגי קרן המטבע הבינלאומית סקירה על מצבה הכלכלי של ירדן. בניגוד לרגיל, נוכח המצב, הם לא ביקרו שם.

ירדן היא בין המדינות הנהנות ממה שנקרא Extended Fund Facility, EFF, קרן המספקת סיוע כלכלי למדינות הסובלות מקשיים רציניים במאזן התשלומים שלהן עקב חולשות מבניות שהטיפול בהן צורך זמן רב. במסגרת זאת ניתנה כעת לירדן גישה לכ-130 מיליון דולר (מתוך חבילה כוללת של 1.2 מיליארד דולר).

חברי הצוות אומרים כי כלכלת ירדן מוכיחה איתנות אל מול הסביבה החיצונית המאתגרת וזאת לאור מדיניות כלכלית שקולה ושינויים מבניים שהתחוללו בשנים האחרונות.

כך, התוצר המקומי הגולמי של ירדן, שצמח ב-2.4% ו-2.6% לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, יצמח ב-2.4% השנה ו-2.9% בשנה הבאה, להערכת הקרן. תוצרה של ירדן, 50.9 מיליארד דולר, אמנם מהווה עשירית בלבד מזה של ישראל , אך לפחות עד כה נראה כי המלחמה באזור, כמו גם השיבושים מצד החותים בים סוף, היוו "מכה קלה בכנף" מבחינתו.

הדבר חשוב למלך עבדאללה ומסייע לו לשמור על אזרחיו שבעי רצון ולסכל תסיסות על רקע האירועים ונוכח הרכב האוכלוסין של הממלכה. אולם, כלכלני הקרן טוענים כי התחזית לשנתיים הבאות נתונה לאי וודאות ותלויה בהתפתחויות הביטחוניות האזוריות.

גם האינפלציה בירדן נמוכה (עמדה על 2.1% בשנה שעברה) והקרן צופה כי תישאר כך גם השנה ותעלה קלות ל-2.4% בשנה הבאה.

אמנם הגירעון הפיסקאלי של ממשלת ירדן גבוה, יחסית. אשתקד הוא עמד על 5.2% מהתמ"ג והשנה צפוי לגדול קצת ל-5.6% מהתמ"ג; עם זאת, גם כאן לא ניכרת השפעה של ממש של המלחמה על צד ההוצאות. דווקא ישראל "הצליחה" לזנק ולעקוף את ירדן, מעודף תקציבי לפני שנתיים לגירעון מתוכנן של 6.6 תמ"ג השנה. ושוב, נזכיר כי התוצר כאן גבוה פי 10.

היכן שישראל נבדלת לטובה מירדן זה בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. לירדן גירעון של 3.5% מהתוצר והקרן צופה שיגדל ל-5.0% השנה. זו אחת הסיבות לחשיבות הסיוע של הקרן לממלכה.

עוד יתרון בולט לישראל הוא במצב התעסוקה. כאן שיעור האבטלה (ללא חל"ת ומגויסים) נמוך ומשקף למעשה תעסוקה כמעט מלאה (עם כמה הסתייגויות שלא אפרט כאן). בירדן, האבטלה גבוהה מ-21%.

ככלל, בשקט-בשקט, מסתבר שהמלך עבדאללה עשה שורה של שינויים מאקרו – כלכליים מבניים, שעכשיו מסייעים לממלכה להתמודד עם האירועים. כאמור, עד כה אין קלקולים רציניים, אך אם הסכסוך האזורי יימשך, או אף יחריף, חלילה, הממלכה תמשיך להזדקק לסיוע נרחב, מה עוד שפליטים סורים רבים שוהים בתחומה.

בשורה התחתונה, לדעתי, מקבלי ההחלטות בישראל, השואפים להקל על המשק להתמודד עם העימות הביטחוני ואי הוודאות האופפת אותו, צריכים לעקוב מקרוב אחר המצב הכלכלי בירדן – משום שזה כלי חשוב להבטחת השקט החברתי. זה נכון בכל מקום בעולם, אך באזורינו ובמצב הנוכחי, נכון שבעתיים. לא הייתי מתנגד שהלמ"ס, למשל, תוסיף לדוחותיה מעת לעת סקירות על המצב הכלכלי והתעסוקתי בירדן. זה מידע שיכול לעניין על כל היבטיו – החברתי, המדיני והכלכלי וככזה – גם שוקי ההון והמשקיעים הזרים, התרים אחר כל סימן להתייצבות האזור, ירצו לדעת.

רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות