חקירת מירי רגב: הזדמנות לשינוי כיוון עבור אגף החקירות

התחקיר המפורט של העיתונאי רביב דרוקר, בעניינה של שרת התחבורה ולשכתה הקרובה, הוא הזדמנות לעסוק בעולם התוכן של חקירות שחיתות והיחסים בין היחידה החוקרת לעיתונות החוקרת.

ככלל, יחידות חקירה אינן אוהבות תחקירים עיתונאיים; ראשית משום שתחקיר עיתונאי מקצועי ואמין, מביך את היחידה החוקרת ומציג אותה ככלי ריק, כמי שאינה יוזמת וחושפת נושא או נושאים, שהם בתחום אחריותה. שנית, משום שהוא פוגע ביכולתה לפתוח בהפתעה בחקירה כנגד חשודים ומעורבים, הפתעה שתקנה לה יתרון בהמשך הדרך. אבל החיים הם לא תוכנית כבקשתך והיחסים בין עיתונות חוקרת ליחידה חוקרת, מורכבים ונחוצים, לטובת הציבור והדמוקרטיה.

המידע אודות החשיפה העיתונאית עשוי להגיע לידיעת היחידה החוקרת מוקדם יותר או במקביל לחשיפתו לציבור. כך או כך על היחידה החוקרת לפעול באופן המהיר ביותר לתפיסתן של ראיות, היכולות לסייע לחשיפת האמת, ובתוך כך תפיסת מסמכים, חקירת מעורבים, הוצאת צווים לגילוי מסמכים ושימוש באמצעים חקירתיים חשאיים וגלויים. היחידה החוקרת מוסמכת לפעול אם היא סבורה כי נעברו עבירות, ודאי אם מתגבש חשד סביר, להעלמת ראיות ולשיבוש מהלכי חקירה והיא חייבת מכוח חובת האמונים שלה לחוק ולציבור, לפעול ללא משוא פנים ובמקצועיות, לחשיפת האמת.

בעקבות התחקיר בעניינה של רגב, בשלהי החודש הקודם, הודיעו היועצת המשפטית לממשלה והמשטרה כי נפתחה בדיקה. מדוע בדיקה ולא חקירה ומה למעשה ההבדל ביניהם, לאור העובדה כי כשבועיים אחר כך התבשרנו על פתיחתה של חקירה, בחשד למרמה והפרת אמונים ועל פשיטה וחיפושים בלשכות משרד התחבורה.

נקיטה בהליך של בדיקה בטרם חקירה, יוחד בפרקטיקה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לעניינם של אנשי ציבור אשר נוכח תפקידם הציבורי עצם פתיחה בחקירה נגדם מהווה צעד רב משמעות ורב השלכות ביחס למערכת התפקודית עליה הם נמנים. ייתכנו מקרים בהם עולה צורך לנקוט בהליך של בדיקה מקדימה, הן בשל תשתית ראייתית חלשה אל מול עניין ציבורי רב בבירור התלונה, והן בשל ההשלכות הציבוריות הכרוכות בהחלטה על פתיחה בחקירה. במסגרת בדיקה, רשאית היחידה החוקרת להפעיל סמכויות רבות, אולם ככלל לא תופעלנה סמכויות כנגד החשודים בביצוע העבירות המרכזיות, שכן הבדיקה מטרתה לבסס את התשתית הראייתית הראשונית או להפריכה. מכאן ועל פי העובדות, נראה כי בתוך כשבועיים התשתית הראייתית התפתחה לכזאת המאפשרת פתיחה בחקירה כנגד החשודים המרכזיים בפרשה.

התנהלות זאת - על רקע חדירתה של הפוליטיקה המפלגתית אל שורותיה הבכירות ביותר של משטרת ישראל, לצד היעדר חקירות שחיתות שלטונית מזה שנים רבות, מעשים ואמירות ברורות הן של המפכ״ל, הן של השרים והן של ראש הממשלה, הנאשם בפלילים, כנגד חקירות שחיתות שלטונית וכנגד מערכת אכיפת החוק - עלולה ללמד על חוסרים קריטיים בהתנהלות של חקירה מקצועית נטולת פניות.

נניח לצורך העניין כי בתוך כשבועיים נתגבשה תשתית ראייתית מספקת, מדוע לא נתפסו המסמכים הנדרשים קודם לכן, שכן מהלך כזה מותר גם במסגרת הבדיקה ואין חולק על נחיצותו המרכזית, בבחינתן של חשדות לזיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, מרמה והפרת אמונים ועוד שורה של עבירות המיוחדות לעובדי ציבור.

יודע כל חוקר כי המסמכים בגרסאותיהם השונות, הם ליבת החקירה וסבירות גבוהה לפניו כי החשודים, יבקשו לשנותם או להעלימם. מדוע נדרשו ימים רבים למשטרה לתפוס אותם? כאמור, גם במסגרת בדיקה ניתן לבצע את הפעולות האלו וגרירת הרגליים בהחלט אינה מסמנת טובות, למי שחפץ בהתנהלות מקצועית של הרשויות.

בשנים האחרונות לא התנהלו חקירות דומות לחקירה הזאת. מיעוט של חקירות כנגד ראשי רשויות מקומיות זניחות יותר או פחות, התנהלו בעצימות נמוכה, ללא הפעלת סמכויות נדרשות לחקר האמת כמו חיפושים, מעצרים, האזנות נפח ותרגילי חקירה יצירתיים.

להתבטאותו האומללה של המפכ״ל שבתאי בדבר היעדר יוזמה לחקירות שחיתות שלטונית ולזהות הקצינים האחראים, ודאי שיש משקל תורם.

החקירה הזאת מאפשרת למשטרת ישראל ולאגף החקירות והמודיעין לשוב ולנהל חקירה חסרת פשרות, יצירתית ומקצועית. התנהלותה של היחידה החוקרת באמצעות הפעלת סמכויותיה, מהירות וקצב החקירה - ייחשפו לציבור כחלק מזכותו לדעת. זאת יכולה להיות הזדמנות לשינוי, אך זאת יכולה להיות גם פארסה מקצועית, שתביא לאובדן אמון. ״דודו כבר מחק״, הראיות עלולות להיעלם. זה לא הולך להיות קל אבל ככה זה בכל חקירה, הנעלם היחידי, שתלוי ביחידה החוקרת הוא כיצד היא תופסת את חובתה המקצועית לחוק ולחקר האמת.

תנ"צ בדימוס ערן קמין, לשעבר ראש יאח"ה וראש התחום הכלכלי במכללה לביטחון לאומי, הוא יועץ לחברות ואנשים פרטיים בענייני חקירות והלבנת הון.