בכל אשמות הפרות המגהקות

מדענים בניו זילנד מחפשים דרכים להפחית את הגיהוקים של הפרות במטרה להפחית את פליטות גזי החממה. כך למשל, ענקית מוצרי החלב המקומית פונטרה עורכת מאז 2021 ניסויים בחוות במסגרתן היא מאכילה באופן יומי את הפרות בפורמולת חלב המהולה בחומר פרוביוטי, שזכה לשם קאובוצ'ה (Kowbucha) שלפי המחקרים מפחית את הגרפסים, כלומר את פליטות גז המתאן.

לטענת שלומי באסט, המדענית הראשית במרכז המו"פ של פונטרה, המחקרים המוקדמים כבר מצאו שעגלים פלטו 20% פחות מתאן לאחר קבלת תוסף המזון. "ניו זילנד הציבה יעדים מרכזיים שעליה לעמוד בהם עד 2030 ועד 2050 וזה פתרון אדיר שיהיה לחקלאים קל לאמץ ולסייע לנו לעמוד בחלק מיעדי המפתח הללו", אמרה.

היעדים עליהם היא מדברת היא ההתחייבות של ניו זילנד להפחית עד 2030 את פליטות הפחמן הביוגניות ב-10% לעומת הרמות של 2017, וב-47% עד 2050.

במקביל לניסויים בתוספי המזון, הממשלה אישרה כי בכוונתה לחייב את החקלאים על פליטות הגז של הפרות והכבשים שבבעלותם. מדובר בתוכנית ראשונה מסוגה בעולם. הפליטות בסקטור החקלאות מייצגות כמחצית מפליטות גזי החממה במדינה. ראשת הממשלה ג'סינדה ארדרן חשפה את פרטי התוכניות במהלך ביקור בחווה באי הצפוני. בניו זילנד 6.3 מיליון פרות, והפליטות הנגרמות ממערכת העיכול שלהן נחשבת לאחת הבעיות הסביבתיות הגדולות במדינה. לפי התוכנית, יוטל מס על פליטות המתאן ועל פליטות חמצן דו חנקני שיוצא לרוב בשתן. "אף מדינה אחרת בעולם לא פיתחה מערכת לתמחור והפחתת הפליטות בסקטור החקלאות, כך שהחקלאים שלנו צפויים להרוויח מהיותם הראשונים", מסרה ארדרן. "הפחתת הפליטות תסייע לחקלאים בניו זילנד לא רק להיות הטובים בעולם, אלא גם הטובים עבור העולם". התמחור ייקבע בכל שנה עד שלוש שנים, ויושפע מההתקדמות של המדינה בעמידה ביעדים. ההכנסות מיועדות לפיתוח טכנולוגיות חדשות, מחקר ותמריצים לחקלאים.

עוד לפני כניסתה לתוקף של התוכנית ב-2025, מנסים חקלאים, אנשי עסקים ומדענים למצוא דרכים לצמצם את הפליטות מבלי לצמצם את כמות הבקר שהם מגדלים, זאת בהתחשב בכך שמוצרי חקלאות מייצגים למעלה מ-75% מייצוא הסחורות של ניו זילנד. "הדרך הפשוטה ביותר להפחית פליטות היא להפחית את הייצור או שיהיו פחות חיות, כך שמדובר באתגר אמיתי כשמנסים לייצר מזון ולשמור על רמות היצוא שלנו ברמות הגבוהות שאנחנו רוצים", הוסיפה הכלכלית סוזאן קילסבי מהבנק האוסטרלי ANZ.