רשות המסים מתפוררת ואין מי שיגבה את המסים המתוכננים על ידי האוצר

מדינת ישראל הוקמה כמדינה סוציאליסטית. שירותים כגון בריאות, חינוך, דיור, השכלה גבוהה ועוד מסובסדים בחלקם או במלואם ע"י המדינה, קרי כספי משלם המיסים. בשנים האחרונות אנחנו רואים נסיגה הולכת וגוברת בשירותים הניתנים לציבור, וביתר שאת מאז החלה 'חרבות ברזל', וזאת לאור הקיצוץ הגדל בתקציבי המשרדים השונים. לאור זאת, ראינו בשבועות האחרונים עוד ועוד פרסומים על כוונת האוצר לצמצם את הגירעון (שימו לב שכבר הפסקנו לדבר על מחיקתו) על ידי מיסים חדשים, עידוד השקעות או הטבות מיסוי שונות, כמו משיכת קרן השתלמות במס מופחת.

על אף שחלק מהתהליכים אותם מבקשים נציגי האוצר לקדם מבורכים – למשל מודל חשבוניות ישראל אשר נועד לצמצם את תופעת החשבוניות הפיקטיביות הגורמת לנזק של מיליארדי שקלים לקופת המדינה מידי שנה, הגבלות נוספות על ניכיון שיקים והגבלות שונות בניסיון להכביד על שימוש במזומן, או אפילו על צמצום הפטור בקה"ש לאחר 6 שנים, אשר כאמור מטרת הגבלות אלה מובנות וראויות, יש להבדיל בינן לבין הכבדה כללית (ושגויה לדעתי) בנטל המס על ציבור הנושאים בנטל.

אך כל אלה הם לא יותר מפלסטר לשבר, ובעיקר - רק מגדילים את התמרמרות האזרחים על התנהלות הממשלה ואת התחושה שהציבור לא רק משלם, אלא גם סופג ונושא על גבו את מחיר הכישלון.

לאור מצבה של רשות המסים, הנמצאת כבר תקופה ארוכה בשפל חסר תקדים – וליתר דיוק בהתפוררות של ממש, עולות שתי תהיות מרכזיות: כיצד ועל ידי מי יגבו המסים הללו ותישמר ההרתעה ע"י הרשות, והאם זוהי הדרך היחידה לצמצם את הגירעון?

בשנים האחרונות עזבו עשרות עובדים מקצועיים ומיומנים את רשות המיסים, והדבר ניכר בהתנהלותה הפנימית ואל מול נישומים. על כך נוסיף את העומס המוטל על רשות המסים מתחילתה של מלחמת "חרבות הברזל", אז הוסט כוח אדם רב, אשר גם ככה מצוי בחסר, לצורך טיפול בעשרות אלפי תביעות שהוגשו על ידי הציבור שניזוק במלחמה.

מעיון בגזרות המס השונות שהציעו נציגי האוצר נראה לצערי כי נציגי האוצר, באמצעות רשות המסים מבקשים לעשות לעצמם "חיים קלים", ולפגוע בציבור משלמי המסים ממעמד הביניים ומהשכבות החלשות, ומכאן השאלה – האם צמצום כלל הפטורים על החסכונות הפנסיונים, העלאת שיעורי המס והעלאת המע"מ, אשר כאמור פוגעות בעיקר בשכבות המוחלשות ובכלל משלמי המסים ומכבידות מאוד על ניהול כלכלי תקין, הם הצעדים הנכונים?

עו"ד ורו"ח טל פלמבאום | צילום: אלן צ'פלסקי

לדעתי, התשובה לכך היא שלילית. לכן, טוב תעשה רשות המיסים אם תתמקד בטיפול באותן בעיות הנמצאות בשוטף וכן תחזק את הגבייה הקיימת, במקום ליצור מיסים חדשים.

כיוון אחד יכול להיות נושא הדיבידנדים הכלואים, אשר יכול להכניס מיליארדי שקלים לקופת המדינה, וזאת ללא תלות בכח האדם של הרשות.

פתרון נוסף יכול להיות פרסום נוהל גילוי מרצון, אבל כזה שיאפשר גם הסדרה של כספים המוחזקים במזומן על ידי ציבורים שונים. אך חשובה מכך היא הסדרת האפשרות של הפקדתו בבנקים בישראל באישור ובפיקוח של הרשות להלבנת הון. גם מהלך שכזה יכניס מיליארדי שקלים לקופת המדינה ויעודד את המשק הישראלי, וייתכן שיצמצם את השימוש המוגבר במזומן.

בעת הזו, כאשר רשות המסים מתפוררת, כמעט ללא אפשרות לגבות מסים ולנהל דיוני שומות, אני סבור כי העלאת מסים והטלת גזירות שונות, דווקא על השכבות החלשות ועל מעמד הביניים, שגויה. אומנם בטוח הקצר מהלכים אלו עשויים להכניס כספי מיסים לקופה הציבורית, כיוון שהציבור הזה עסוק בעיקר במלחמת הקיום ואינו נעזר ביועצי מיסוי או מתכנני מס. אולם לאורך זמן יגרום מהלך זה להשלכות כלכליות חמורות: "בריחת מוחות", העלמת מסים, הרחבת התשלום במזומן ועוד.

עו"ד ורו"ח טל פלמבאום, ממשרד פלמבאום עו"ד, המתמחה במיסוי ונדל"ן. מכהן כיו"ר משותף בועדת מע"מ, מס הכנסה וניהול ספרים בלשכת עורכי הדין של מחוז תל אביב