תקציב 2025: הקצבאות לא יוקפאו, תשלומי הביטוח לאומי יעלו

הממשלה צפויה להצביע היום על תקציב המדינה לשנת 2025. כתבי כלכליסט מעבירים דיווחים שוטפים מהדיון ומההחלטות המרכזיות.משתתפים בהכנת הידיעה - צבי זרחיה, שלמה טייטלבאום, שקד גרין, שני אשכנזי.

12:19 - בן גביר: נצביע נגד התקציב

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודיע בצהריים לראש הממשלה שכל סיעת עוצמה יהודית תצביע נגד התקציב בממשלה ובכנסת. לדבריו התקציב של משרדו כפי שהוצע על יד האוצר יביא לפגיעה בתפקוד משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וכבאות והצלה. עוד טען כי במשרד האוצר הודיעו כי לא יתקצבו את ההוצאות הנוספות של גופי ביטחון הפנים לשנת 2025. לאור זאת, פוצץ המו״מ בין המשרד לביטחון לאומי למשרד האוצר. (צבי זרחיה)

בן גביר | צילום: אלכס קולומויסקי

12:07 - סילמן כופפה את סמוטריץ' - רשות הפסולת מתה

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הצליחה לסכל את כוונת משרד האוצר להקים רשות פסולת עצמאית, אשר תרכז את הטיפול בתחום שבו משרדה כושל לאורך שנים רבות.

80% מהפסולת בישראל מוטמנת, בעוד שהמטמנות מצויות כיום במשבר. אחת הסיבות המרכזיות לכישלון הטיפול בפסולת, היא חוסר עקביות הנובעת מחילופי השרים במשרד להגנת הסביבה ושליטתם בתחום. לכן, שאפו במשרד האוצר להוציא את הטיפול בתחום ממשרדה של סילמן ולהקים רשות עצמאית שתתפקד בדומה לרשות המים. מדובר בהמלצה שבה תומכים אנשי מקצוע רבים בתחום שגם נתמכה לאורך השנים על ידי אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, אולם סילמן התנגדה לה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן | צילום: סיני דוד

בטיוטת המחליטים שניסח משרד האוצר בנושא, היו חוסרים משמעותיים בהיבטים הנוגעים להגנת הסביבה, אולם בעוד שבמשרד האוצר נכונו דרגי המקצוע לשינויים נרחבים בהחלטה - סילמן סירבה לדון בכך, ודרשה להסיר לחלוטין את ההצעה מסדר היום. לאור התנגדותה, הורה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להסיר את ההחלטה מחוק ההסדרים. אילו הייתה קמה רשות פסולת, היא הייתה מפחיתה משמעותית את כוחה הפוליטי של השרה להגנת הסביבה בטיפול בתחום לטובת ניהול מקצועי ותוכניות אב סדורות, וכך גם את גישתה לתקציב קרן הניקיון, בה נצברו לאורך השנים יותר משלושה מיליארד שקלים. (שני אשכנזי)

11:58 - בלעדי: הכספים הקואליציוניים לשנת 2025 יעמדו על 4.1 מיליארד שקל

הכספים הקואליציוניים לשנת 2025 יעמדו על 4.1 מיליארד שקל. כך נודע לכלכליסט. הסכום המקורי עמד על 4.3 מיליארד שקל והופחת במסגרת הקיצוץ הרוחבי. בשנת 2024 הגיעו הכספים הקואליציוניים ל-5.7 מיליארד שקל.

הכספים הקואליציוניים נועדו למימון צרכים סקטוריאליים של מפלגות הקואליציה: לחרדים, למתנחלים ועוד. הכספים יועברו בעיקר באמצעות משרדי החינוך, דתות, והמשרדים המיותרים כמו: התיישבות, נגב וגליל, ירושלים, מורשת, תפוצות, עניינים אסטרטגים, שיוויון חברתי, שיתוף פעולה איזורי ועוד. (צבי זרחיה)

11:45 - הקצבאות לא יוקפאו, למעט קצבאות הילדים - דמי הביטוח לאומי יעלו

לקראת ההצבעה על התקציב שצפויה להתקיים היום (ו'), הוחלט להוציא את אחד הצעדים המשמעותיים מתקציב 2025 - הקפאת הקצבאות. הקפאת הקצבאות היתה אמורה לחסוך כ-5 מיליארד שקל לקופת המדינה בשנה (וכ-17 מילארד שקל בשלוש שנים), אך התנגדות חריפה של ש"ס הביאה לכך שסמוטריץ' ונתניהו נאלצו לסגת מהמהלך.

בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה נאמר כי "דרעי, נתניהו וסמוטריץ' סיכמו לבטל את הקפאת הקצבאות - חוץ מקצבאות הילדים שיוקפאו", וכי במקום זאת יועלה 'מס ביטוח לאומי' בהיקף פיסקלי דומה".

בהודעה מודגש כי המס יועלה באותו סכום שהיה אמור להתקבל מהקפאת הקצבאות בכדי "לשמור על המסגרות הפיסקליות ועל אמון השווקים", אך ספק רב אם אכן יועלה מס ביטוח לאומי בהיקף דומה, שכן מדובר בתוספת מס משמעותית על מעמד הביניים, שכבר צפוי להתמודד עם העלאת מס הכנסה, והעלאות מסים נוספות.

יו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי | צילום: אוהד צויגנברג

מכל מקום, ההסכמה של דרעי סוללת את הדרך לאישור התקציב, שכן כעת המשרדים שבראשם עומד שר מש"ס (בריאות, רווחה, עבודה, פנים) חותרים כעת להסכמות אל מול האוצר, וחלק מהם כבר הודיעו שהגיעו להסכמות.

ברקע לסיכום - דרעי מסתובב מתוסכל בחודשים האחרונים בין היתר לנוכח העובדה שמפלגתו לא מצליחה להעביר את "חוק הרבנים" , כמו גם את "חוק ההשתמטות". אומנם הוא ממובילי ההצעה להמשך "סבסוד מעונות" באמצעות הצעת חוק פרטית (שגם הוגשה על ידי ח"כ ינון אזולאי מש"ס) אבל הוא רצה להביא הישג לבוחריו. נתניהו "מחבק" את דרעי, מאחר שהוא השותף הקואליציוני הכי נאמן שיש לו ועל כן, היה חשוב לו לרצותו. בהודעת לשכת נתניהו על הסיכום מופיע דרעי לפני סמוטריץ'.

הקפאת הקצבאות - כגון קצבת זקנה, נכות וסיעוד, חלקן צמודות למדד וחלקן לשכר הממוצע - אמורה הייתה לחסוך למדינה הוצאות בסך של כ-17 מיליארד שקל בשלוש שנים. משמעות ההקפאה הייתה שחיקה בערך הקצבה של אוכלוסיות חלשות. אך מנגד, התקציב הנוכחי כבר כולל פגיעה משמעותית באוכלוסיה העובדת, שכעת תגדל.

דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות משולמים כאחוז מההכנסה, כלומר הם מהווים מס הכנסה. התקציב הנוכחי כבר כלל צעדים שמשמעותם בפועל הגדלת תשלומי ביטוח לאומי ובריאות לאורך השנים הקרובות, אך כעת מדובר בהעלאה ישירה של שיעורם. עוד לא ברור בכמה, אך הפגיעה לאוכלוסיה העובדת צפויה להיות משמעותית. (צבי זרחיה, שלמה טיטלבאום ושקד גרין)

8:30 - הדיון על התקציב חודש הבוקר - ההצבעה צפויה היום

הדיון בממשלה בתקציב המדינה חודש מוקדם יותר הבוקר (ו') וההצבעה צפויה במשך היום. לפי המסתמן - שכר המינימום לא יוקפא ב-2025 ואף יועלה. כמו כן, משרדי האוצר והביטחון סיכמו כי תקציב משרד הביטחון בשנת 2025 יעמוד על 117 מיליארד שקל - תוספת של כ-20 מיליארד שקל לעומת הסיכומים הקודמים.

כמו כן, במקום לסגור משרדי ממשלה מוצע להטמיע אותם במשרדים קיימים אבל השרים במשרדים הללו יישארו בתפקידם. משרד ההתיישבות בראשות אורית סטרוק יוטמע באוצר בראשות ראש מפלגתה בצלאל סמוטריץ'.

בעצם בהטמעת משרדים אין שום מהלך של סגירת משרדים ואין חיסכון בתקציב. פשוט מדובר בשינוי קוסמטי. גם כיום רוב המשרדים המיותרים פועלים מתוך משרד ראש הממשלה עם כפיפות מינהלית של כוח אדם ועוד.

שר התרבות והספורט מיקי זוהר הודיע שיצביע נגד התקציב: "משמעות הקיצוצים המבוקשים הינם הרס מוחלט של עולמות התרבות והספורט וזאת לאחר שהם כבר חוו בשנת 2024 את השנה הקשה ביותר שלהם לאור העובדה שזו שנת מלחמה. האוצר החליט למחוק את גופי התרבות וענפי הספורט בישראל לאור דרישות מופרכות של האגף לקיצוצים חסרי תקדים במשרד התרבות והספורט, שמהווים סכנה ממשית לקיום גופי התרבות וענפי הספורט בישראל. אני בוש ונכלם מהתנהלות משרד האוצר ואגף התקציבים, הם החליטו שאין יותר צורך בתרבות וספורט במדינה".

הנסיעה בתחבורה ציבורית תתייקר

במהלך הלילה, שר התיירות חיים כץ הצליח להוציא מחוק ההסדרים את הכוונה לבטל את פטור המע"מ הייחודי שיש על שירותי תיירות של תיירים מחו"ל. המהלך היה אמור להביא לקופת המדינה עוד 750 מיליון שקל ב-2025, ובטווח הארוך להגיע לתוספת הכנסות של 2 מיליארד שקל. עלותו של המהלך היתה מוטלת על תיירים ועל המלונאים, בשונה מרוב מוחלט של צעדי ההכנסה של הממשלה שמוטלים על אזרחי ישראל. אך כוחו הפוליטי של כץ הביא להוצאת המהלך מתקציב 2025. עקרונית, האוצר צריך להציב צעד פיסקלי אחר בכדי לשמור על מסגרת של 40 מיליארד שקל של צעדים פיסקליים.

כמו כן, הוסכם על פרטי הקיצוץ במשרד התחבורה בהיקף של 725 מיליון שקל. במהלך הלילה, התרצתה שרת התחבורה מירי רגב לצמצם את "דחיית פרויקטי התשתית ופרוייקטים של הסעת המונים" והסכימה שחלק מהקיצוץ יהיה באמצעות הקטנת סבסוד תחבורה הציבורית. המשמעות היא שמחירי התחבורה הציבורית יעלו בכ-2 שקלים בממוצע. עם זאת, רגב התעקשה שההנחות בתחבורה הציבורית יישמרו ואף יוגדלו. המשמעות היא שהפער בין מי שמשלם מחיר מלא על תחבורה ציבורית למי שזכאי להנחה יהיה גדול יותר. רגב צפויה להתגאות בכך שהיא הצליחה להכניס הטבה לפיה התחבורה הציבורית תהיה חינם לגמלאים - למרות שאין הצדקה חלוקתית להטבה כזו. למעשה, אם מגיע לרגב קרדיט, זה על כך שהיא הסכימה לייקר את התחבורה הציבורית בכדי לאפשר המשך בנייה של פרויקטי תשתית חשובים. (צבי זרחיה ושלמה טייטלבאום)