דיסקונט מניע את מכירת כאל: שכר את בנק ג'יי.פי מורגן

שש שנים לאחר שנחקק החוק להגברת התחרות בבנקים: הבנק האחרון ששולט בחברת כרטיסי אשראי מתחיל את הליך הפרידה ממנה. דיסקונט החל בהנעת התהליך של מכירת כאל. ל"כלכליסט" נודע כי הבנק שכר את שירותיו של הבנק האמריקאי ג'יי.פי מורגן על מנת לאתר רוכש לכאל, כשהמטרה היא לאתר רוכש זר. בדיסקונט שואפים למכור את כאל לפי שווי של 4-3.5 מיליארד שקל – סכום גבוה מזה שלפיו נמכרו המתחרות MAX וישראכרט.

את ההליך מטעם דיסקונט מובילה הילה חימי, מנכ"לית דיסקונט קפיטל, זרוע ההשקעות הריאליות של הבנק, שזוכה לאמון הן מצד המנכ"ל היוצא אורי לוין והן מצד המנכ"ל הנכנס אבי לוי. לצידה של חימי הוקמה ועדה פנימית של דירקטוריון דיסקונט שתלווה את התהליך.

דיסקונט מחזיק בשליטה בכאל (72%) וביתר המניות מחזיק הבנק הבינלאומי שבשליטת צדיק בינו. מכירת השליטה בכאל היא חלק מהחוק להגברת התחרות בבנקים, שנחקק ב־2017, שקבע שעל שני הבנקים הגדולים – לאומי והפועלים – להיפרד מחברות כרטיסי האשראי שבבעלותם, לאומי קארד וישראכרט, בהתאמה. ב־2018 לאומי מכר את לאומי קארד לקבוצה בראשות קרן ורבורג פינקוס לפי שווי של כ־2.5 מיליארד שקל, והשנה הושלמה העסקה שבמסגרתה כלל החזקות, החברה־האם של כלל ביטוח, רכשה את מלוא המניות מהקבוצה הזו לפי שווי דומה.

הפועלים הנפיק את ישראכרט בבורסה לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל בשנת 2019 ובקרוב עתידה להיות מושלמת העסקה שבמסגרתה הראל השקעות, החברה־האם של הראל ביטוח, תרכוש את מלוא המניות שלה תמורת 3.3 מיליארד שקל. החוק קבע שהפרדת כאל מדיסקונט תוכרע בהמשך, והשנה התקבלה ההחלטה שיש לבצע את ההפרדה.

בהתאם למה שהתחולל אצל המתחרות שלה, מי שעשויות ללטוש עיניים לרכישת השליטה בכאל בשוק המקומי הן חברות־האם של חברות הביטוח שלהן אין חברת כרטיסי אשראי – הפניקס החזקות ומנורה מבטחים החזקות, כשמגדל החזקות לא צפויה להשתתף בתחרות בשל מחסור במשאבים כספיים מתאימים. נכון להיום, החוק אוסר על דיסקונט למכור את השליטה באופן ישיר לגוף מוסדי, אולם ההערכה היא שיבוצע תיקון חקיקה שיאפשר זאת.

אחת השאלות המעניינות היא אם הבנק הבינלאומי יצטרף להליך המכירה או ימשיך להחזיק במניות. ישנו גם תרחיש שבמסגרתו הבינלאומי הופך לבעל השליטה בכאל. אם כאל תונפק בבורסה בסופו של דבר, המניות של דיסקונט יפוזרו בין המוסדיים והציבור הרחב, ואז הבינלאומי יהפוך לכל הפחות לבעל המניות הגדול ביותר בחברה הציבורית. במצב כזה הוא יידרש לבקש היתר שליטה בכאל מבנק ישראל – הליך שנדרש מכל מי שמחזיק יותר מ־20% בגוף שלא היה בו בעל שליטה קודם לכן.

הבינלאומי נכנס להשקעה בכאל בשנת 2000 כשרכש 20% מהמניות במסגרת היציאה של בנק לאומי מהחברה. בהמשך רכש הבנק מניות נוספות. כיום יש לבינלאומי שני נציגים בדירקטוריון כאל, שמונה תשעה חברים, אבל הוא מוגדר כמי שיש לו היתר החזקה, שכן לא ניתן לפי החוק ששני בנקים יחזיקו בשליטה יחד. ולכן עשויה להיות כאן סיטואציה ייחודית. במקום ההליך הרגיל שבו רוכש פוטנציאלי מבקש היתר שליטה ואז קונה מניות, הבינלאומי עשוי להידרש לבקש היתר שליטה בשל המניות שכבר נמצאות בידיו.

כאל, שמנוהלת על ידי לוי הלוי, סיימה את הרבעון הראשון עם הרווח הנקי הגבוה בענף – 263 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של 80 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2022. הקפיצה התרחשה גם הודות לאירועים חד־פעמיים, שהבולט שבהם הוא רווח של 231 מיליון שקל כתוצאה ממכירת הבניין של כאל בגבעתיים. בנטרול אלו, עמד הרווח הנקי על 85 מיליון שקל, עלייה של 6.5%.

על אף העלאות הריבית של בנק ישראל, שלחצו על משקי הבית, מחזור העסקאות בכרטיסי האשראי של כאל צמח ב־14.8% ביחס לרבעון המקביל ב־2022 ועמד על 39.7 מיליארד שקל. הצמיחה בהיקף העסקאות, וכן עליית הריבית במשק, תרמו לעלייה של 12% בהכנסות החברה, שבנטרול ההשפעות החד־פעמיות עמדו על 622 מיליון שקל, זאת בהשוואה ל־554 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מספר הכרטיסים הפעילים צמח ב־6.6% והוא עומד על 3.4 מיליון.