חשבון נפש? בנקאי ארה"ב מחפשים חבל הצלה לעצמם

לאחר שיצרו את התנאים שהובילו להתפרצותו של משבר חדש, כעת מתמודדים מגזר הבנקאות, מגזר הטכנולוגיה והרגולטורים האמריקאים עם כוחות "שאינם בשליטתם" ועושים מה שרק הם יודעים לעשות — להציל את עצמם. באחד ממהלכי ההתערבות המהירים שנראו בשנים האחרונות, סגר ממשל ארה"ב בנק נוסף, הכריז על תוכנית חילוץ כאילו היא איננה תוכנית חילוץ - אף שבפועל היא תוכנית חילוץ - ויצא בתוכנית מימון ארוכת טווח שתעלים דה־פקטו לבנקים כל הפסד שאולי הם ספגו מעליות הריבית.

הצעדים המהירים לתמיכה בלקוחות שלושה בנקים — SVB, סיגנצ'ר וסילברגייט שניהלו יחדיו כ־350 מיליארד דולר בפיקדונות לקוחות - לא הצליחו להחזיר מהר מספיק את האמון לפחות בבנק אחד נוסף: פירסט ריפבליק (First Republic Bank). אף שהוא השלים ביממה אחרונה מהלך לחיזוק ההון העצמי שלו באמצעות הלוואה מהפדרל ריזרב וג'יי.פי מורגן, ואף שהפד עצמו לא ראה נחיצות לסגור גם אותו, לקוחות רבים החלו למשוך את הכספים שלהם מהבנק. מניית פירסט ריפבליק שמנהל 212 מיליארד דולר צללה במהלך יום שני ב־70%. לקוחות הבנק הם בעיקר עסקים ואנשים פרטיים עשירים.

לנוכח קריסות הבנקים מסר הנשיא ג'ו ביידן אתמול הצהרה מיוחדת, שהשורה התחתונה בה היא כי "האמריקאים יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהמערכת הבנקאית שלנו בטוחה. ההפקדות שלכם בטוחות. הרשו לי גם להבטיח לכם, לא נעצור בזה. אנחנו נעשה כל מה שצריך". הוא ביקש להרגיע את הציבור והשווקים הפיננסיים כשאמר שלממשלו יש שליטה על המצב וכי הם יבחנו איך ומדוע נפל SVB, ויפעלו למנוע זאת בשנית.

"למפקידים תהיה גישה לכל כספם... ההפסדים הקשורים להחלטה של בנק עמק הסיליקון לא ישולמו על ידי משלם המסים", אמרו בהצהרה משותפת מזכירת האוצר ג'נט ילן, יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול ויו"ר תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי (FDIC) מרטין גרינברג ביום ראשון בערב. הכספים החסרים יימשכו מהקרן לביטוח פיקדונות. קרן זו היא חלק מה־FDIC וממומנת על ידי עמלות רבעוניות שמשלמים מוסדות פיננסיים ותשלומי ריביות על כספים שמושקעים באג"ח ממשלתיות. בקרן זו יש, נכון להיום, 129 מיליארד דולר, שהם "יותר ממספיק", לפי משרד האוצר האמריקאי, כדי להחזיר לכל הלקוחות את כספם. אם כי נכון לעתה, לא ברור מה יהיה היקף משיכת הכספים מהקרן.

הקרן תתמוך בלקוחות שלושה בנקים — SVB, סיגנצ'ר וסילברגייט . SVB שהחזיק בקבוצת לובי פעילה במיוחד, ניהלה בחודשים האחרונים מערכה נגד ההצעה שחייבה מוסדות פיננסיים להגדיל את התשלומים לקרן לביטוח הפיקדונות. אותו בנק גם הוביל מ־2015 מאמץ מוצלח להקל בתקנות דוד־פרנק - רפורמה ברגולציה הפיננסית בארצות הברית - שאם היו נותרות במקומן, היו ככל הנראה מונעות את קריסתו. עוד הודיעו בהצהרה המשותפת כי תוקם תוכנית מימון בנקאי לטווח ארוך לסייע למוסדות פגיעים ובמטרה להגן על יציבות השוק. במסגרת התוכנית הפד יעניק הלוואות של עד שנה תמורת שעבוד ביטחונות איכותיים כמו אג"ח ממשלתיות, וישעבדו נכסים אלו במחיר "מלא", יותר ממחירם בשוק הפתוח שם היו נמכרות בהפסד. הכספים למימון תוכנית זו יגיעו מקרן הייצוב של משרד האוצר ויסתכמו בעד 25 מיליארד דולר. תוכנית זו מתייחסת באופן ישיר לגורמים שהובילו לקריסתם של שלושת הבנקים — ירידת ערך הנכסים שהם רכשו בפיקדונות הלקוחות, וההפסדים המהירים והגדולים שנוצרו להם עם הצורך למכור את אלו במהירות כדי להתמודד עם אתגרי נזילות. לפי ה־FDIC, נכון לסוף 2022 מחזיקה המערכת הבנקאית האמריקאית בהפסדים לא ממומשים בשווי 620 מיליארד דולר.

במקביל, מערכת הבנקאות הבריטית מיהרה להתערב בזרוע SVB הבריטית הקורסת, וסייעה בעסקת המכירה לידי בנק HSBC. ל־SVB בריטניה יש מעל ל־3,000 לקוחות, אם כי מרביתם מחזיקים פיקדונות שנמוכים מ־85 אלף ליש"ט, המבוטחים על ידי תוכניות הביטוח המקומיות. יו"ר בנק אוף אינגלנד וראש ממשלת בריטניה רישי סונאק אמרו בהצהרה כי לקריסת הבנק SVB בריטניה אין כל השפעה על המערכת הבנקאית המקומית.

קריסת SVB ביום שישי טלטלה את מגזר הטכנולוגיה. הבנק ה־16 בגודלו בארה"ב היה נותן שירות עיקרי למגזר וניהל נכסים בשווי של 212 מיליארד דולר. ביום שישי השליטה בו הועברה ל־FDIC, שמעניק ביטוח לבעלי פיקדונות של עד 250 אלף דולר. SVB העניק שירותים בעיקר ללקוחות גדולים. מעל ל־90% מכל בעלי הפיקדונות בו לא היו מבוטחים על ידי ה־FDIC.

בנק סיגנצ'ר ניהל נכסים בשווי 110 מיליארד דולר, והוא היה הבנק הגדול ביותר שהעניק שירות לשוק הקריפטו — סך הכל 27% מכל הפיקדונות שבו הגיעו ממגזר זה. הבנק זוהה על ידי הרגולטורים כבעל סיכון דומה ל־SVB וסילברגייט. הוא כמו השניים האחרים העניק שירות נישתי ללקוחות גדולים במגזר הטכנולוגיה, והשקיע את פיקדונות הלקוחות באג"ח ממשלתיות שספגו הפסדים גדולים על הנייר עם עליות הריבית. הוא, בדומה לשניים האחרים, התחיל לסבול ממשבר נזילות בעקבות טלטלות במגזר הטכנולוגיה שדחקו בו למכור את האג"ח בהפסד. הרגולטורים האמריקאים החליטו לסגור את הבנק לפני שגם הוא יסבול מהתגברות של משיכות, שלטענת סיגנצ'ר התרבו עם קריסת SVB.

אחד מחברי הדירקטוריון של בנק סגינצ'ר הוא בארני פרנק, חבר הקונגרס לשעבר ששמו מתנוסס על החקיקה המפורסמת "דוד־פרנק" שנהגתה לאחר המשבר הפיננסי ב־2008 ונועדה לחזק את הרגולציה על מגזר הבנקאות. חלק מחקיקה זו שונה מהותית ב־2018 על ידי הנשיא דאז דונלד טראמפ, בעקבות פעילות לובי ממגזר הבנקאות, לרבות SVB, ובשעתו גם בתמיכתו הפומבית של פרנק. השינוי כלל העלאת רף היקף ניהול הנכסים שמגדיר בנק כבעל "חשיבות מערכתית" מ־50 מיליארד דולר ל־250 מיליארד דולר, כשהרף השית על הבנקים שורת תקנות ומבחני לחץ.

אם SVB וסיגנצ'ר הקורסים, שניהלו כספים רבים יותר מ־50 מיליארד דולר אך נמוכים מ־250 מיליארד דולר, היו מחויבים לתקנות אלו, סביר להניח כי לא היו קורסים. שהרי כל הבנקים הגדולים שכן עומדים ברף של קטגוריות אלו וספגו הפסדים על הנייר מאג"ח הממשלתיות שרכשו, מחזיקים בהון עצמי שמספיק להם כדי להישאר איתנים.

ביום ראשון הודיעה מזכירת האוצר ילן כי לא יהיה חילוץ לבנקים וכי התנאים אינם דומים לאירועי 2008 כשקריסת המערכת הבנקאית איימה להפיל גם את המערכת הפיננסית העולמית. במובנים מסוימים ילן עמדה מאחורי הבטחותיה והבנקים לא חולצו, אם כי לקוחות שלושת הבנקים — כן.

בממשל ביידן הדגישו כי מבחינתם לא מדובר בחילוץ משום שהממשלה או הרגולטורים לא מתערבים לטובת בעלי מניות הבנקים או המחזיקים באג"ח שצפויים למחוק את השקעותיהם. התערבות מסוג זה לטובת בעלי מניות והאג"ח כפי שבוצעה ב־2008 מעוררת עד היום ביקורת ציבורית עזה בארה"ב. "הם לקחו סיכון כבעלים של ניירות הערך, הם ייקחו את ההפסדים", אמר בכיר במשרד האוצר בראשון בערב.

הנשיא ביידן עצמו התייחס לפעילות של ממשלו במשבר וציין כי תגובתם מבטיחה כי "כספי משלם המסים" לא יהיו חלק מהתוכנית. "אני מחויב בתוקף להטיל אחריות מלאה על האחראים לבלגן הזה ולהמשיך במאמצים שלנו לחזק את הפיקוח והרגולציה על בנקים גדולים יותר כדי שלא נהיה במצב הזה שוב", אמר ביידן.