הממשלה מאיצה את ההפיכה המשטרית גם בזמן המלחמה

במקום להקדיש את מלוא תשומת הלב לנושאים הדחופים והקריטיים שעל סדר היום - החזרת החטופים, סיום המלחמה בדרום ובצפון הבוער, שיקום היישובים, טיפול במפונים - ממשיכה הממשלה להשקיע את מרצה בקידום בפועל של מהלכי ההפיכה המשטרית בעיצומה של המלחמה.

מחשש להבעיר את הרחובות ולתדלק את ההפגנות הסוערות, הממשלה והקואליציה לא מעלות בחקיקה ראשית את הליכי ההפיכה המשטרית, אלא נוקטות צעדים שקטים אשר מקבעים עובדות בשטח. כל צעד כשלעצמו אמור להרעיד את אמות הסיפים, אבל זה לא ממש קורה כי תשומת הלב האמיתית של הציבור אינה פנויה לנושאים המשפטיים.

חוקרות במכון הישראלי לדמוקרטיה: "הרפורמה השקטה ממשיכה להניח יסודות לפגיעה שיטתית במוסדות הדמוקרטיים ולהחלשת שומרי הסף"

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ועו"ד דפני בנבניסטי מהמרכז ערכו מיפוי של מהלכי הקידום של ההפיכה המשטרית על ידי הממשלה מאז 10 באפריל ועד 30 במאי 2024. זאת, בהמשך למסמך עבודה קודם שהכינו, ונחשף בכלכליסט ב־9 באפריל 2024, שהצביע על התנהלותה של הממשלה לרכז בידיה סמכויות בצעדי מדיניות שקטים.

טהון אשכנזי ובנבניסטי מיפו שישה תחומי פעולה של הממשלה בטווח התאריכים שנבדק שנועדו לפגיעה בשלטון החוק והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, בעצמאות מערכת המשפט ובעצמאות המשטרה, להצרת חופש הביטוי בחסות המלחמה, לפגיעה בחופש היצירה של מוסדות תרבות, ולפגיעה בחברה הערבית. לדבריהן, "הרפורמה השקטה" שעליה הצביעה היועמ"שית בנאומה בכנס לשכת עורכי הדין בשבוע שעבר לא התחילה רק בשבועות האחרונים. זה חודשים, ולמעשה עוד בסמוך לפרוץ המלחמה באוקטובר 2023, הממשלה מקדמת את היוזמות להחלשת הדמוקרטיה הישראלית. "גם בימים אלה קיימת רפורמה שקטה וסמויה מהעין, וניסיון לפוליטיזציה של מערכות ציבוריות", הדגישה בהרב־מיארה. "באופן טבעי הקשב של מערכות המדינה מוסט לצורכי המלחמה, ולכן במיוחד בעת הזאת, עלינו לגלות ערנות דמוקרטית מוגברת. תפקידנו כשומרי סף הוא להתריע מפני מקרים של ניצול המצב לרעה".

לטענתן של טהון אשכנזי ובנבניסטי, "על אף האתגרים הרבים שניצבים בפני מדינת ישראל בזירה הביטחונית והבינלאומית וחרף פגרת הכנסת, היוזמות הופכות להיות תדירות ובוטות יותר. בהתאם, ניתן להצביע לא רק על המשך המגמה, אלא על התעצמותה. לא עוד מיקוד בתיקוני חקיקה מעטים אך דרמטיים, אלא פעולות חריפות יותר באפיקים שונים. במוקד, ניסיון דרמטי להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, פוליטיזציה מואצת של המשטרה והמשך הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט. בזירות אלו ובנוספות ניתן לראות בבירור כי מקום שלא צלחה החקיקה לשינוי המדיניות שביקשה הקואליציה לקדם בשנה שעברה, נקבעות כיום עובדות בשטח שדה־פקטו השלכותיהן אינן פחות הרסניות מחקיקה".

הן מתריעות כי "הרפורמה השקטה ממשיכה להניח יסודות לפגיעה שיטתית במוסדות הדמוקרטיים והחלשת שומרי הסף. החלשה זו ממשיכה לייצר תשתית נוחה להחזרה של הצעדים המקוריים של תיקוני חקיקת יסוד וחמור מכך, עלולה לגבש תנאים שכבר בזירות שונות אין צורך בשינוי חוקי היסוד, לאור המציאות בשטח".

בצד כל אלה, טהון אשכנזי ובנבניסטי מציינות שלא ניתן להתעלם מגל עזיבות של שומרי סף ובכירים בשירות הציבורי. האחראי על המדיניות הביטחונית והתכנון האסטרטגי במטה לביטחון לאומי, יורם חמו, התפטר מתפקידו.

מדיווחים בתקשורת עולה כי ההתפטרות באה על רקע ביקורת שלו על התנהלות המלחמה בעזה; המשך גל העזיבות במשרד לביטחון לאומי — המשנה למנכ״ל המשרד אליעזר רוזנבאום, אשר שימש גם כראש אגף כלי ירייה בפועל, פרש מתפקידו לאחרונה. עזיבה זו מגיעה לאחר שבחודשים האחרונים התפטרו גם ראש האגף לכלי ירייה וסמנכ״לית הון אנושי ומנהל במשרד, עזיבות שלוו בדברי ביקורת קשה על הממשלה ועל היעדר מינהל תקין במשרדים השונים; סגנית הממונה על התקציבים נעה היימן, אשר אחראית על המשרדים החברתיים - תקציבי החינוך, הבריאות, ביטוח לאומי, הרווחה והקליטה - סיימה את תפקידה אף שעמדה בפניה אפשרות להאריך את כהונתה; עזיבה זו מצטרפת לעזיבות נוספות של בכירים במשרד האוצר בחודשים האחרונים, בהם סגן הממונה על התקציבים לנושא מאקרו איתי טמקין וסגן הממונה על השכר מחמוד ראחמן; נציב תלונות הציבור השופט בדימוס אורי שוהם סיים את תפקידו בראשית חודש מאי, והנציבות נותרה — לראשונה ב־20 שנות כהונתה — ללא נציב.

בנוסף, ישנם כמה תפקידים שעדיין לא אוישו באופן קבוע, לדוגמה: מנכ״ל קבוע למוסד לביטוח לאומי; נשיא קבוע לבית המשפט העליון וכן שני שופטים לבית המשפט העליון, שמונה כיום 13 שופטים בלבד. ועדיין אין מספיק נשים המכהנות כמנכ"ליות במשרדי הממשלה.