בעלי חברת טרגט מירי סיני וניר נובק | צילום: אביגיל עוזי
בעקבות בדיקת כלכליסט
האוצר נישל את בתי החולים הגדולים ממכרזי הקורונה
חשיפת כלכליסט את מימון פעילות שיבא־טרגט לביצוע בדיקות קורונה, גרמה לשר האוצר לא לאפשר לשיבא, איכילוב ורמב"ם לגשת למכרזים חדשים. ביקורת על המרכזים הרפואיים שמייצרים הכנסות על חשבון הממשלה אך דורשים תוספת תקציבית למערכי האשפוז
שר האוצר אביגדור ליברמן הודיע אתמול לשר הבריאות ניצן הורוביץ, כי הוא מסרב לחתום על אישורים המאפשרים לשלושת תאגידי הבריאות הגדולים במדינה - שיבא, איכילוב ורמב"ם - להשתתף במכרזים להפעלת מרכזים לבדיקות קורונה.
לרבות מכרז הדיגום הכללי ברחבי הארץ והמכרז לבדיקות בנתב"ג שנסגרים מחר, כך עולה ממכתב ששיגר ליברמן והגיע ל"כלכליסט".
קראו עוד בכלכליסט:
ההחלטה הדרמטית של שר האוצר מגיעה בעקבות בדיקת "כלכליסט" שחשפה פגמים חמורים בבחירה של מיזם "שיבא־טרגט" לביצוע הבדיקות.
שותפי המיזם הם תאגיד הבריאות של שיבא וחברת ההפקות הפרטית טרגט שהיא נטולת ניסיון רפואי. חברת ההפקות קיבלה 494 מיליון שקל, כאשר לפי הבדיקה 90% עד 95% מהסכום הגיע לקופתה. זאת, כאשר שיבא לא נדרש לכל פעילות: לא הפעלת צוות, לא בקרה רפואית, לא השקעת כוח אדם או הקצאת שטח. שיבא פעל רק בניהול הכספים וגזירת קופון התיווך בגובה של 10%-5% מהסכום, כ־50-25 מיליון שקל שהוקצבו מקופת המדינה.
עוד עלה מהבדיקה כי שיבא, המרכז הרפואי הגדול בישראל, שימש במכרז הענק הקודם להפעלת מרכזי הדיגום, רק מעין נציג לחברת טרגט. שיבא היה לא יותר מכסות רשמית, ומיד לאחר זכייתו במכרז הדיגום העביר בית החולים את התפעול במלואו לטרגט. חברת ההפקות נהנתה הודות לכך, כאמור, מהכנסות עתק של כחצי מיליארד שקל.
מי שעומד מאחורי ההחלטה לחסום לא רק את שיבא, אלא גם את איכילוב ורמב"ם, הוא היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג. הוא הסביר לליברמן את הבעייתיות של האירועים וציטט בין השאר את מסקנות בדיקת "כלכליסט". את הדיונים שהביאו את הנהלת האוצר להחלטה לחסום את הפעילות, הוביל מנכ"ל האוצר רם בלינקוב. עוד נודע ל"כלכליסט" כי מנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש, נועד אתמול עם בלינקוב וביקש שוב את תמיכת האוצר במהלך. אך בלינקוב הבהיר באופן חד־משמעי כי האוצר מתנגד להשתתפות התאגידים במכרזים אלו.
שיטת עבודה יקרה המבזבזת כספי ציבור
תקנה 8 לתקנות יסודות התקציב - כללים לפעילות תאגידי הבריאות - קובעת כי ביצוע פעילות של תאגידים מחוץ לשטח בית החולים בו הוא פועל, מצריכה היתר מראש משרי הבריאות והאוצר ויכולה להתבצע בתחומי הבריאות בלבד. "בהמשך למכתבך אבקש להודיעך כי אני מתנגד למתן היתרים לבקשת תאגידי הבריאות המפורטות במכתבך", כתב ליברמן להורוביץ שמצדד בתאגידי הבריאות והסכים לחתום לגופים כגון שיבא־טרגט על המשך ביצוע פעילות הקשורה לקורונה. מחר, כאמור, הוא היום האחרון להגשת הצעות לשני המכרזים העיקריים הקשורים לדיגום: מכרז לדיגום הכללי בו זכה שיבא-טרגט בפעם שעברה, ומכרז הדיגום של נתב"ג, אותו מפעילה בימים אלו חברת פמי פרימיום. שני המכרזים צפויים לגלגל מאות מיליוני שקלים בהתאם לרמות התחלואה ומדיניות משרד הבריאות.
ליברמן מציין במכתבו כי תאגידי הבריאות שלצד בתי חולים, כמו בתי החולים עצמם, הם גופים ממשלתיים ואין לאפשר להם לספק שירותים "לממשלה עצמה, תוך שהם משיגים רווח מאוצר המדינה", כותב ליברמן. שר האוצר מצטט בנוסף ממכתבו של הורוביץ, שטוען שסיכם עם התאגידים כי 8% מתוך הרווח השנתי שיירשום התאגיד בגין פעילות הדיגום יגיע לבית החולים, שהוא כאמור, בבעלות הממשלה. לנתון הזה משיב ליברמן: "חלוקת הרווח המוצעת על ידי התאגידים המבקשים ועצם ייחוסו של חלק נמוך מתוך הרווח לבית החולים, ממחישים ביתר שאת את הקושי". הכוונה לקושי לאשר את הבקשה.
עוד מבהיר ליברמן במכתבו כי תאגידי הבריאות נוסדו כדי לשרת את בתי החולים. "בעוד שקיימים מיזמים שונים שבהם ניתן להכיר בתרומתם של התאגידים לבית החולים באמצעות שיפור טכנולוגי, הרחבת אופקים מקצועיים דרך עולם המחקר ושיפור מיומנויות הרפואים. בתחום שירותי הדיגום לא ברור כיצד תתרום פעולת התאגיד לבית החולים שלצידו, מלבד התועלת הכספית, שמקורה באוצר המדינה כאמור".
שר האוצר ממשיך וכותב להורוביץ, כי "בעיתיות נוספת עולה ממיזם משותף שבו תאגידי הבריאות מבקשים לעשות שימוש בספק משנה על מנת לספק את השירותים הנדרשים במסגרת ההתקשרות. מהמענה שהתקבל מהתאגידים לאחר פניית משרד הבריאות לצורך בחינת בקשת ההיתרים עולה, כי למעשה תפקיד התאגידים במערכת היחסים בינם לבין קבלני המשנה הוא במידת־מה לעמוד במקומו של קבלן המשנה בתנאי הסף שהגדיר משרד הבריאות במכרזי הדיגום, ולכל היותר להקצות מנהל מטעם התאגיד לניהול הפרויקט", כותב שר האוצר, ומאשר את הממצאים של בדיקת "כלכליסט".
בהקשר הזה מוסיפים במשרד האוצר כי "עבור תפקיד זה של תיווך בין המשרד ובין קבלן המשנה יקבלו התאגידים תשלום מקבלן המשנה. עלות זו תתגלגל בהכרח אל הצעת המחיר של התאגיד ובמחיר שעל המדינה לשלם בהתאם לה. גם אם התאגיד יציע את ההצעה הזולה ביותר בדרך זו, הרי שיש להניח כי ניתן היה להוזיל את העלויות מעבר לכך על ידי ויתור על עלות התיווך עבור התאגיד". כלומר, באוצר מבקרים את שיטת הפעולה של משרד הבריאות, של בתי החולים ושל התאגידים, ובעיקר של מנהלי הגופים הללו. שכן ברור כי שיטת עבודה כזו היא יקרה ומבזבזת כספי ציבור, זאת בזמן שהגופים הללו ומנהליהם דורשים תוספת תקציבית למערך האשפוז.
שר האוצר, אחרי התייעצות עם הגורמים במשרד, מציין במכתבו להורוביץ כי התאגידים היו צריכים לבקש את אישור האוצר לפעילות שהם מבצעים היום. מהמכתבים עולה כי בקשות תאגידי הבריאות למתן היתרים הוגשו לאחר שוועדת המכרזים של משרד הבריאות הודיעה למשתתפים במכרז הדיגום הכללי כי לצורך הגשת הצעות נדרשים התאגידים להציג היתר לפי תקנת 8 לתקנות יסודות התקציב.
בהקשר הזה כותב מסינג לליברמן כי "דרישה זו היא בהתאם לעמדתנו, שניתנה בעקבות בדיקות שערכנו לאחר שפורסם בכלי תקשורת ("כלכליסט" - א"פ) כי תאגיד שיבא, הספק העיקרי איתו התקשר משרד הביטחון לצורך ביצוע דיגום ברחבי הארץ לזיהוי קורונה, התקשר עם חברת טרגט כקבלן משנה לביצוע הבדיקות". מסינג מוסיף כי "מבדיקה ראשונית שערכנו עולה כי חלקו של תאגיד שיבא בפעילות היה בעיקר תיווך בין הממשלה לבין חברת טרגט, כאשר חברת טרגט היא שביצעה את כל הפעולות הנדרשות במסגרת ההתקשרות בפועל, תוך ניצול עמידת שיבא בתנאי הסף שנקבעו במכרז משרד הבריאות (שבמסגרתו התאגיד נבחר מבלי שיהיה רשאי להשתמש בספק משנה), ובלי שביקש היתר מתאים לפי תקנות יסודות התקציב".
בחלק אחר של המכתב כותב מסינג לליברמן כי ב"התקשרות הנוכחית עם שיבא (באמצעות חברת טרגט), שהוארכה בפטור ממכרז, ככל הנראה, נפלו פגמים רבים". מסינג מזכיר כי בגין הפעילות הרגילה, מעביר תאגיד הבריאות לבית החולים 20% מהכנסות בגין אותה פרוצדורה ולכן 8% הוא סכום נמוך ביותר. עוד מציין מסינג כי השימוש בתאגידי הבריאות כמתווכים בין משרד הבריאות לקבלני משנה גורם לדחיקת מציעים פרטיים אל מחוץ למכרזי המדינה בתחום הדיגום שכן הם נדרשים להתקשר עם תאגידי הבריאות. בכך, מסביר מסינג "מצטמצמים הספקים הפוטנציאלים שיכולים להעניק את השירות ובכך נפגעת התחרות במכרז שמטרתה להביא להצעות הטובות והוזולות ביותר".
"זו טרללת אחת גדולה שלא היתה כדוגמתה מאז קום המדינה" אומר בכיר באוצר. "הממשלה לא מקימה תאגידים כדי שישתתפו במכרזים ממשלתיים שנועדו לשוק הפרטי. אם היתה רוצה בכך, היא היתה מקימה חברה ממשלתית או היתה מעבירה לגוף ממשלתי ישירות. זה אחד הדברים הכי מטורללים שראינו בשמונת החודשים האחרונים מאז קום הממשלה החדשה. הסיבה היחידה שהתאגידים מבקשים להשתתף במכרז זה כי הם מרוויחים הרבה כסף. אז במקום לקבל תקציב הם אומרים: בואו נחגוג על גב הממשלה בדלת האחורית", אמר הבכיר.
לדברי אותו בכיר יש להמשיך ולחקור את הפרטים הקשורים לפעילות המשותפת של שיבא וטרגט. "מסתבר שהם השתמשו בשם שיבא רק כדי להעביר את העבודה לטרגט. מכוח מה העביר תאגיד שיבא עבודה של מאות מיליונים לגוף פרטי? מדוע העבירו דווקא לטרגט? האם היא נבחרה על ידי שיבא במכרז? זה אירוע בפני עצמו וכאמור, הוא ייחקר בנפרד", סיכם אותו בכיר.