הגירעון לוחץ ותשואות אג"ח החברות הממשלתיות עולות

השבוע האחרון של מאי היה משמעותי עבור איגרות החוב הממשלתיות של ישראל. ביום שני, 27 במאי, על רקע העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל ולראשונה מ־2011, תשואת אג"ח ישראל ל־10 שנים חצתה את ה־5%. נכון ליום שני, תשואתה עלתה כבר לכדי 5.31%.

העלייה בתשואה הגלומה של האג"ח הממשלתי, כלומר הירידה בשוויו, נובעת מהחשש כי הגירעון המעמיק של ישראל יצריך הגדלת חוב ויציף את השוק באג"ח עם ריבית גבוהה יותר מאלו הנסחרות היום. בנוסף, הצפי כי ריבית בנק ישראל תמשיך להיות גבוהה בתקופה הקרובה מחליש את הביקוש עבור האג"ח בריבית קבועה לטווח ארוך יותר. העלייה בתשואות והירידה בשווי של האג"ח הממשלתי משפיעה גם על האג"ח של החברות הממשלתיות, שמגייסות בשוק ההון המקומי.

לא קיים מדד בבורסה שמאגד את כל האג"ח של החברות הממשלתיות, אך בניית מדד תיאורטי שמורכב מאיגרות של חברות כמו נתיבי גז, מקורות, נמלי ישראל, עמידר וחברת חשמל יראה כי אלו ירדו בממוצע של 1.5% בשלושת השבועות האחרונים. מדד התל בונד 20, שכולל את 20 האג"ח החברות הגדולות, ירד באותה תקופה ב־1% בלבד. בהתחשב בכך שאיגרות החוב של החברות הממשלתיות מהוות נכס (כמעט) חסר סיכון בתיקי ההשקעות של המוסדיים או של הלקוחות, ירידה של כמעט 2% בתוך שבועיים פוגעת בביצועי נכסי הציבור.

הירידות באג"ח הממשלתי משפיעות באופן ניכר יותר על איגרות החוב של החברות הממשלתיות מאלו של הפרטיות. האג"ח של החברות הממשלתיות נסמכות בעיקר על כושר ההחזר של המדינה, באופן פורמלי ולא פורמלי, יכולות לגייס אג"ח לטווח ארוך מאוד של עשרות שנים לעומת שאר האג"ח הקונצרני שטווח הזמנים עבורם יגייס חוב קצר יותר ונאמד בממוצע ב־4 שנים.

יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלק מסחר בבורסה בת"א מסביר: "האיגרות של חברות ממשלתיות מיועדות לפדיון ארוך משמעותית וזו פריבילגיה. לחברת חשמל יש אג"ח פדיון של עד 2037, למקורות עד 2053. זה חריג לחוב קונצרני שמגויס לשנים בודדות. רכישת אג"ח לעשרים שנה נעשית כאשר יש פוטנציאל לרווחי הון, כלומר מתוך צפייה של המשקיע שהתשואות ירדו וערך האג"ח יעלה לאורך זמן. זה לא המצב כרגע. באינדיקציות הנוכחיות הגירעון השנה צפוי להיות יותר גבוה כך שיביא לעלייה בהנפקות אג"ח ממשלה. הצפי הזה גורם לפגיעות באג"ח לטווח הארוך של ישראל וגם לאג"ח בטווח הארוך מאוד של החברות הממשלתיות. בתקופה האחרונה ראינו שככל שהחוב יותר ארוך, הוא יותר פגיע לסיכון הירידה בשווי. גם הסיכוי להורדת ריבית שקטן לנוכח העלייה באינפלציה פוגע באג"חים, כמו בכל האג"חים בריבית לטווח ארוך".

פגוט מוסיף כי "מצד שני, החברות הממשלתיות כבר גייסו אג"ח בריבית נמוכה יותר - זה לא פוגע להן בפעילות. באג"ח עם המח"מ הבינוני, מרווחי הסיכון עדיין נמוכים".

על פי מנהל השקעות מוסדי גדול בענף המקומי, האג"ח של החברות הממשלתיות חוות בתקופה האחרונה חוות שני תהליכים מנוגדים שמקזזים האחד את השני: התשואה של האג"ח של החברות הממשלתיות עלתה, אבל מצד שני המרווח בין האג"ח הממשלתי למרווח של האג"ח של החברות הממשלתיות קטן. "באופן גורף, היתה ירידת מרווחים באג"ח הקונצרני בישראל, למרות העלייה הכללית בסיכון של מדינת ישראל. ראשית, ירידת המרווחים בין האג"ח הקונצרני לממשלתי היא תהליך גלובלי. המניות עולות והן גורמות לעלייה מסוימת בתיאבון לסיכון, ולכן יש עדיפות לאג"ח קונצרני לעומת ממשלתי", הסביר.

בהסתכלות מקומית יותר, מוסיף המוסדי כי "בישראל לדעתנו קיים תהליך של החלפה של אג"ח מיועדות בקרנות הפנסיה, המנהלים מחפשים להחליף את האג"ח המיועדות בתיק האג"ח הקיים בו הם מחזיקים היום. בגלל התשואה הכוללת שלו, משקיעים בסוף מוכנים למוצר הזה שנהנה מהביקוש של אג"ח קונצרני. לפני חודש השקנו תל בונד חדש שיכלול את הבנקים והחברות הממשלתיות".

פגוט מבהיר כי שוק האג"ח הקונצרני מציג עוצמה מתחילת השנה. זה בא לידי ביטוי בירידה במרווחי הסיכון של האג"ח הקונצרני למול הממשלתי. כלומר, בכך שרוב החברות הממשלתיות נכללות במדדי התל בונד, והביקוש למדדים הללו תמך ויתמוך במחירי האג"ח של החברות הממשלתיות. לדבריו, המומנטום בשוק האג"ח המקומי מצביע על חוסר חשיבה אסטרטגית של הממשלה בכל הנוגע לשימוש בבורסה המקומית. "אם מחר הממשלה היתה מנצלת את הסיטואציה המשברית במשק ומעודדת גיוסי חוב והנפקות של חברות ממשלתיות, היה במשק מספיק ביקוש לקלוט אותן. אין פה תהליך של חשיבה מסודרת איך אפשר להשתמש בבורסה ובשוק ההון הישראלי כפתרון לבעיות במשק. אם החברות היו רוצות לגייס, היו יכולים לגייס כל סכום, אך אנחנו רחוקים מכך. גם בתחום ההפרטות לא ראינו משהו משמעותי מגיע לשוק הבורסאי שנים. זה בדיוק ההחמצה של שוק ההון והבורסה".