המנכ"ל עמיחי בר ניר, הנשיא חי חיון והיו"ר חגי שטדלר מפעל טופ־גאם לתוספי מזון טופ גאם אי.וי.אדג' | צילום: אי.וי.אדג'
מנהלי יצרנית תוספי התזונה מהדרום: "אנחנו חדורי רוח קרב, אך הממשלה מדדה מאחור"
מנהלי טופ־גאם היו אמורים לפתוח מפעל חדש בשדרות, עתה רק כמה קווים פועלים. "חשוב שהממשלה, חוץ מלבוא ולהצטלם, תבין את גודל השעה ותפצה על הפגיעה הכלכלית בנו". בסופ"ש האחרון החברה דיווחה על עסקה משמעותית עם לקוח בינלאומי גדול
את התקופה של אחרי שמחת תורה ואחרי החגים תכננו מנהלי טופ-גאם, יצרנית תוספי התזונה שניתנים באמצעות סוכריות גומי, לייחד לפתיחת המפעל החדש שלה בשדרות. בארץ כבר שהה צוות של יועצים מגרמניה, איטליה ושוויץ שבאו ללוות את המפעל לקראת ייצור סדיר, והתוכנית היתה שבראשית ינואר כבר יוציא מפס הייצור שלו סחורה לעולם. "לצערי זה לא יקרה", אומר הנשיא ומייסד טופ־גאם חי חיון: "יומיים אחרי שהלחימה התחילה נאלצנו למלט את היועצים מהארץ ועצרנו את הפעולות המתוכננות".
המפעל החדש, בפארק התעשיות ספירים בעיר שהוקם בהשקעה של כ־90 מיליון שקל היה אמור להיות הראשון שנפתח בעיר מזה כעשור. לטופ־גאם כ־180 עובדים, שרבים מהם גרים בשדרות וביישובים הסמוכים לה - והיא נערכה להוספה של עוד עשרות עובדים, , להרחיב פעילות, לפרוץ לשווקים חדשים ולייצר עוד סוכריות, בכל מיני צורות, צבעים וטעמים.
לפני כשבוע וחצי אחרי שמונה ימים של השבתה מוחלטת חזרו בטופ־גאם לקו הייצור. זה עדיין נעשה במתכונת חלקית, ומתבסס על עשרות עובדים שנפרדים למשך כמה ימים בשבוע ממשפחותיהם שפונו בשל מתקפת החמאס לאילת.
"העובדים מלאי רצון לשוב למציאות שמזכירה שפיות. כל מי שנקרא - התייצב. הם מוצאים נחמה בעבודה, אנחנו כולנו מוצאים נחמה בעבודה, ועל הדרך מאותתים לעולם וללקוחות שאנחנו כאן", מספר חיון.
הלקוחות בארה"ב ובאירופה מגלים בינתיים אמפתיה וסבלנות, אבל בקצה יש עסקים. על הפרק עומדים הסכמי אספקה ומחויבויות, כי אף אחד בעולם לא עצר מלכת עד שישראל תסיים למוטט את שלטון החמאס. כך בסוף השבוע החולף טופ־גאם דיווחה על התקשרות משמעותית עם תאגיד עולמי ענק ששוויו יותר מ־150 מיליארד דולר - ובמסגרתה קיבלה ממנו הזמנות חדשות לשניים ממוצרי החברה בסכום של כ־2 מיליון יורו שיסופקו בחודשים הבאים וישווקו בכ־200 מדינות. מנהלי טופ־גאם מספרים כי קידמו את העסקה עם נציגי הלקוח במשך שנתיים, שבמהלכן גם פיתחו עבורו את המוצרים על פי דרישות מיוחדות שהגדיר להם.
"אלה שניים מבין כ־30 מוצרים שנמצאים בשלבי פיתוח שונים וחלקם צפויים להבשיל בחודשים הקרובים", אומר המנכ"ל עמיחי בר־ניר. "הוכחנו שאנחנו מצליחים לעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר. החתימה על ההסכם דווקא בתקופת מלחמה מוכיחה את רמת האמון והמחויבות שקיימת בין החברות".
בראס בן־אמו נגיע ליעד
טופ־גאם מצויה בבעלות משותפת של המייסד חיון, רועי לוסטרניק וקרן AP פרטנרס שהשקיעה בה ב־2020 ביחד עם דיסקונט קפיטל וארקין השקעות. היא הונפקה בבורסה בתל אביב ב־2021, גייסה 100 מיליון שקל לפי שווי של 360 מיליון שקל וכיום היא נסחרת לפי שווי של 462 מיליון שקל.
לדברי חיון, "היינו יכולים לבנות את החברה בכל מקום בארץ, אנחנו לא מתחרטים שבחרנו בשדרות". לדבריו "לרקטות מעזה התרגלנו, היו לנו 20 שנה כדי ללמוד לחיות איתן. יש ממ"דים, כולנו יודעים להתמודד עם מטחים אבל באותו הבוקר, כשראיתי את הסרטונים הראשונים של מחבלים על טנדרים שנוסעים ברחובות שדרות - הבנתי שאנחנו במשהו אחר לגמרי".
לדבריו התמונות מעוררות הפלצות של מחבלים שלבושים שחורים, חמושים עד השיניים ועם רצח בעיניים ששועטים בחוצות העיר "לא יוצאות לי מהראש".
מה עושים במצב כזה?
"הזנקנו את אנשי משאבי האנוש שלנו והתחלנו לעלות מול העובדים בוואטספ ובטלפונים. לבדוק מה מצבם. רובם היו בסדר. מאוחר יותר התברר שלאוניד לוזובסקי, השומר שהועסק על ידי חברה חיצונית במפעל והיה בדרכו להחליף משמרת עם שומר הלילה - לא הגיע. הגופה שלו נמצאה אחרי יומיים במהלך סריקות שהמשטרה עשתה במסגרת מהלכיה לטיהור השטח ממחבלים", מספר חיון. לאוניד לוזובסקי היה בן 51 כשנרצח בידי מחבלים, עבד במסגרת חברה חיצונית כשומר בטופ-גאם במשך שנה.
היו"ר חגי שטדלר מוסיף ש"יש הרבה אנשים שאנחנו מכירים משדרות ומיישובי העוטף שנרצחו בדם קר ובאכזריות. אף מדינה לא אמורה לעבור דבר כזה וישראל הוקמה כדי למנוע מצב כזה כלפי יהודים. זה שלא הצלחנו למנוע זאת - זה איום ונורא", הוא מוסיף ש"מבחינתנו, דווקא תעשייה ודווקא במקום הזה הם חלק מהתשובה לחמאס".
איך מתקדמים מכאן?
"זה לא הולך להיות קל. יש כאן אנשים שעברו ועדיין עוברים חוויות נוראיות ולמרות הכל הם מצהירים שלא יישברו. הרוח הזאת של העובדים שלנו דוחפת אותנו למכור מוצרים ישראליים מהשורה הראשונה למדפים הכי נחשבים בעולם. אף על פי כן ולמרות הכל ואנחנו נגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע. בראס בן־אמו נגיע לשם. יהלום הוא החומר הקשה ביותר בטבע והם נוצרים מלחץ עצום. זה יכול לעזור לך להבין למה הישראלים הם כאלה נינג'ות. תסתכל על כל השנים האחרונות. עברנו את הקורונה, התמודדנו עם חוסר יציבות פוליטית, אחר כך באה ההפיכה המשטרית ועכשיו המלחמה הזאת - תבין באיזה מערבל כולנו מתערבלים אבל זה גם הופך אותנו לטובים יותר. אנחנו יותר ממוקדים, יותר חדים ויוצאים ממצבים כאלה הרבה יותר חזקים".
שטדלר, שותף גם בקרן ההשקעות הפרטית AP פרטנרס. הוא דתי־לאומי, בחודשים שקדמו למלחמה היה ממובילי קבוצה רחבה של חובשי כיפות שמחו נגד מהלכי הממשלה להפיכה משטרית, לפני כחצי שנה הזהיר בשיחה עם "כלכליסט" שאלמלא המחאה ישראל היתה שקועה במצב כלכלי גרוע הרבה יותר, אמר שהמחאה מצילה את המשק, שבזכותה יש משקיעים שעדיין מאמינים בכלכלת ישראל, שחברות הדירוג מותירות את דירוג האשראי של ישראל על כנו.
"התעשייה חייבת עזרה"
כשהדי הפיצוצים מעזה נשמעים היטב בשדרות ומרעידים את חוצותיה שטדלר נמנע מבחישה בעניינים שקשורים לעבר. יש מספיק הווה והוא כאוטי מספיק בשביל לשקוע ולהתרכז בו. בהווה הזה מגויסים כולם, המומים ודואבים אבל גם מלאי רוח קרב ונחישות. ואילו הממשלה ושריה, משרדיה ורשויותיה מדדים מאחורה. "חשוב שהממשלה, חוץ מלבוא ולהצטלם, תבין את גודל השעה ותפצה על הפגיעה הכלכלית בנו. הפעילות שלנו נפגעת, אנחנו לא מייצרים בפול גז ואנחנו לא יכולים לעשות את מה שאנחנו כן יכולים והתכוונו לעשות בתנאי שגרה. המדינה מוכרחה להבין שלא יקרה מצב שהתעשייה כאן תחזיק את עצמה בלי עזרה".
שטדלר מתריע ש"אנחנו כבר שלושה שבועות בתוך המלחמה ואני עוד לא מכיר תמיכה, סיוע מהמדינה או מתווה לפיצוי למי שנפגע ממנה. כפי שעובדינו מתייצבים בימים כאלה מתחת לאלונקה מוטב שגם המדינה תירתם. זה המבחן האמיתי לממשלה הזאת. שהעובדים שלנו, או שתעשיינים אחרים כמונו באזור הזה, שחקלאים בעוטף או בעלי מכולות בשדרות - ירגישו שמחבקים אותם".
שותפו לעסקים ולממתקים, חי חיון ליווה בימים האחרונים סיור של שר העבודה יואב בן צור במפעלים בשדרות, והוא מספר שהפציר בו לקבוע סטנדרט שכל תעשיין ויזם שיבואו להשקיע בעיר או באזור ספר יקבלו מסלול עוקף רגולציה ובירוקרטיה ויקבלו ליווי צמוד של נציג מטעם המדינה שיפרוץ עבורם חסמים בזמן אמת. חיון מספר כי התרשם שהשר אכן הפנים את המסר. ימים יגידו לאן הוא ייקח את זה, אם בכלל.