"המשימה שלנו במפעל בשדרות, היא להיות עוגן לביטחון התזונתי של ישראל"

בוקר ה-7 באוקטובר הפך לזיכרון קולקטיבי שחור במדינת ישראל, מהדרום ועד הצפון כאחד. מפעל החטיפים המלוחים של שטראוס בשדרות מונה כ-500 עובדים המתגוררים בעיר ובאזור העוטף, עובדים שהתמודדו עם מתקפות ומבצעים צבאיים לאורך השנים, שקמו לבוקר בו הקרובים שלהם, הבית שלהם וגם העבודה שלהם תחת אש בלתי פוסקת והמציאות עולה על כל דמיון מצמרר.

כבר 20 שנה שאנחנו במפעל החטיפים המלוחים של שטראוס בשדרות מתמודדים עם אתגרי ביטחון. האזעקות והרקטות הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת העבודה שלנו. אולם ה-7 באוקטובר הציב אותנו בפני סיטואציות שלא חשבנו שנאלץ להתמודד איתן - עובדים ומשפחותיהם שנפגעו, אנשים שהתגייסו לתקופה ממושכת למילואים ולראשונה אף המפעל היה סגור במשך 4 ימים וכשפתחנו אותו שוב, עשינו את זה תחת אש, הנחיות פיקוד העורף ובשמירה של הצבא. בצל האיום הביטחוני הגדול ביותר שפקד את שדרות וסביבתה, איך ממשיכים לנהל פעילות עסקית בשטח מלחמה?

בשנה כמעט שחלפה, מאז אותה שבת של שמחת תורה, זאת שלא תישכח לעולם, עמדה התעשיה שלנו במבחן מורכב ומאתגר במיוחד, אם תרצו - מבחן תחת אש. זו היתה, בראש ובראשונה, שעתם של העובדים והעובדות שלנו בעוטף - שהחזיקו ביד אחת את המשפחה והמציאות שנטרפה להם, וביד שניה את המחויבות שלהם לצרכנים שלנו.

כל אחד ואחת מהעובדים שלנו, שבחרו להמשיך ולהגיע מדי בוקר לעבודה, עשו זאת מסיבה מאוד ברורה: הם הבינו כי זוהי השליחות שלנו, במיוחד בעת הזאת, וזוהי השליחות שלהם - להמשיך ולספק לצרכנים שלנו את המזון שהם אוהבים ורגילים אליו, להמשיך ולמלא את חלקה המשמעותי של התעשייה הישראלית בביטחון התזונתי של אזרחי ישראל. ראיתי את המחויבות ואת תחושת השליחות והמשמעות של העובדים.

וזו היתה גם השעה שלנו – להתגייס למען העובדים שלנו, בחודשים האחרונים אנחנו שותפים ומנסים לסייע לשיקום העובדים שלנו והחקלאים שלנו באיזור הדרום והצפון. ליווינו אותם בכאבם הענק, ונמשיך ללוות אותם גם במסע הארוך שנכון להם, ראינו את העוצמה הבלתי רגילה, והמחויבות שלהם לקרקע ולתעשייה. חקלאים שהגיעו יום אחרי ה-7/10 ושתלו זרעים, לא הסכימו להתפנות והמשיכו לעשות הכול,

מפעל המלוחים של שטראוס בשדרות הוא מפעל של חוסן לאומי. מצוות העובדים שמגיע כל בוקר מתוך תחושת מסירות ושליחות, החקלאים בעוטף שהם חלק בלתי נפרד מהפעילות השוטפת והבסיס של המפעל שלנו – תעשייה שמבוססת על חקלאות ישראל.

החודשים שחלפו, הגדירו מחדש את השליחות של תעשיית מזון בישראל. כי להיות תעשייה ישראלית בזמנים כאלו, בוודאי בתחום המזון, משמעו גם להיות גורם מרכזי בביסוס ביטחונה התזונתי של המדינה. להיות תעשייה ישראלית בזמנים כאלו, משמעו לעמוד לצד העובדות והעובדים, לתמוך בהם במציאות מורכבת, גם כאשר רבים מהם מפונים מבתיהם, מגויסים למילואים, או נמנים על מעגל השכול והטראומה. להיות תעשייה מזון ישראלית בזמנים כאלו - משמעו להשקיע ולתמוך בפריפריה, ויעידו על כך מפעלי שטראוס בקווי העימות, מדרום ועד צפון, והמרכזים הלוגיסטיים שאנחנו מפעילים - כולם בפריפריה. להיות תעשיית מזון ישראלית בזמנים כאלו - משמעו לקדם חקלאות ישראלית חזקה, ולדאוג לעתידה, במעשים ולא בדיבורים, מתוך ראייתה כמרכיב קריטי בביטחון התזונתי הלאומי.

יהודה אשש הוא מנהל מפעל המלוחים של שטראוס בשדרות