בריטניה התחרטה: הזיזה את הדד-ליין למכירת מכוניות מזהמות ל-2035

ממשלת בריטניה נסוגה מהחלטתה לאפשר שיווק של רכב נטול פליטות בלבד בשנת 2030.

לפני כשנתיים הודיעה הממשלה בבריטניה כי החל משנת 2030 היא תאפשר מכירה של מכוניות נטולות פליטות בלבד (בישראל המדיניות בנושא ניתנת לפרשנות), אך לפי הודעה רשמית שהוציא הממשל הבריטי היעד למכירה של רכב נקי בלבד זז חמש שנים קדימה - לשנת 2035.

למרות שבציבור קיים קונצנזוס לפיו "רכב נטול פליטות" הוא רכב חשמלי, למעשה מדובר במונח שפירושו הוא פשוט שהרכב אינו פולט זיהום ללא קשר לטכנולוגיה, כלומר ניתן גם להתייחס לדוגמה לרכבים בעלי הנעה מימנית כרכב נטול פליטות. לפי ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק, האיסור על מכירת מכוניות ורכב מסחרי מזהם ידחה כאמור לשנת 2035 "מכיוון ש חדירתו של רכב חשמלי מתרחשת בכל מקרה".

שוק הרכב של בריטניה נחשב לאחד הגדולים באירופה אחרי גרמניה. בשנה שעברה נמכרו באי כ-1.6 מיליון מכוניות מתוך כ-11.3 מיליון מכוניות שנמכרו בכל אירופה. מעבר לכך, מספר יצרני רכב, במיוחד הבריטים, עדיין מתאימים את מדיניותם לשוק הרכב הבריטי. כלומר, יצרני רכב מסוימים השקיעו סכומי עתק בפיתוח כלי רכב חשמליים ושלא במקרה - תאריך היעד שלהם לחישמול היה 2030 ולא 2035 כמו ברוב מדינות האיחוד האירופי.

מעבר לכך, יצרני רכב גדולים דוגמת ניסאן ופורד השקיעו סכומים גדולים במתקני ייצור בבריטניה במטרה לייצר עד 2030 רכבים חשמליים או רכיבי הנעה (למשל מנועים) לרכב חשמלי. במקרה של חלק מהיצרנים שהשקיעו בייצור בבריטניה לקראת המעבר להנעה נקיה ב-2030, מדובר בייצור המיועד בחלקו הגדול עבור השוק הבריטי (הגה בצד ימין של הרכב) לאחר קבלת סובסידיות מן הממשל הבריטי לנוכח הברקזיט שהפך את ההקמה של מפעלים בבריטניה לפחות אטרקטיבי עבור יצרני הרכב.

כך, סטלאנטיס הודיעה השנה על הקמת מפעל לייצור רכב מסחרי חשמלי במקום שבו שכן בעבר מפעל של ווקסהול- יצרנית רכב בריטית שכיום מהווה חלק מקבוצת סטלאנטיס. היקף השקעתה של סטלאנטיס נאמד ב-100 מיליון ליש"ט. פורד הודיעה אשתקד כי תשקיע כ-150 מיליון פאונד בהקמת מפעל הרכבת מנועים לרכב חשמלי בבריטניה, ואילו ב.מ.וו הודיעה השנה על השקעת 600 מיליון ליש"ט בהקמת מפעל לייצור מכוניות מיני חשמליות באוקספורד, כשתאריך היעד לייצור הוא כצפוי 2030.

ואולם, סימן השאלה הגדול ביותר מתייחס כאמור למותגי היוקרה הבריטים: רולס רויס ובנטלי. בשני המקרים מדובר ביצרניות שהן אמנם חברות בת של יצרני רכב גרמנים, אבל גם במותגים שחלק נאה ממכירותיהם עדיין ממוקד בשוק הבריטי.

עבור יצרני העל הללו, פיתוח של רכב חשמלי הוא בגדר חובה אבל לא בדיוק חובה שהיצרנים מקבלים בברכה: היצרנים הללו בנו את המוניטין שלהם ואת כל עוצמתם על יכולת לפתח מנועי בנזין ייחודיים ועתירי ביצועים שבזכותם היצרנים הללו קנו בפועל את המוניטין שלהם.

הלקוחות מצידם ישמחו לכל מכונית בנזין שיצרנים אלה יוכלו לייצר ודיווחים בעולם אודות לקוחות ש"אוגרים" מכוניות יוקרה של יצרנים שונים לקראת היום שבו הם יחדלו מייצור של מכוניות בנזין הולכים ומתרבים, כך שבנקודה זו לא ברור כיצד ינהגו יצרני מכוניות היוקרה הבכירים של בריטניה, והאם הם יזיזו את התאריכים שבהם התחייבו לייצר רק רכב חשמלי.