ההנחות במעונות יום הפכו בפועל לקצבה שמיטיבה עם אברכים משתמטים

מחקר מקיף של המכון הישראלי לדמוקרטיה על ההנחות במעונות יום - מגלה עד כמה הנחות אלה אינן הטבה חברתית אלא קצבה מוסווית למגזר החרדי ובמיוחד לאברכים. משקי בית חרדים מקבלים 55% מתקציב ההנחות; ההנחה הממוצעת לילד חרדי היא 2,200 שקל לעומת 1,500 לילד יהודי לא חרדי; ב־75% מהמשפחות החרדיות שמקבלות הנחה האב לומד לעומת 10% אצל הלא־חרדים. את המחקר ערך הכלכלן גבריאל גורדון המתמחה בכלכלה חרדית.

בעקבות החלטת בג"ץ מיוני שלא ניתן להמשיך לממן לימודים בישיבה לתלמידים שאיבדו את דחיית השירות, קבעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה שגם לא ניתן להמשיך להעניק להם הנחות במעונות יום. אחרי הקיצוץ הגדול בקצבאות הילדים ב־2003 הפכה ההנחה במעונות היום למרכיב מרכזי בסל ההטבות לאברך, שמאפשר את השתמטות הגברים החרדים מהצבא ושל רבים מהם גם מעבודה. הקפאת ההנחות בינתיים ל־6,700 אברכים שלהם עשרת אלפים ילדים בגיל מעונות, היא מבחינת החרדים הסנקציה הקשה ביותר שננקטה עד כה על ההשתמטות.

הקואליציה מקדמת כעת הצעת חוק שתאפשר הענקת הנחות במעונות יום לאברכים משתמטים. על פי הצעת החוק שיזם יו"ר ועדת הרווחה של הכנסת ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה, ההנחות במעונות היום יתחשבו רק במצב התעסוקתי של האישה. מסתמן שהמפלגות החרדיות יסתפקו בשלב זה בהעברת הצעת החוק הזו כתנאי לאישור התקציב ויסכימו לדחייה באישור חוק ההשתמטות בשל הקושי להעביר אותו בזמן מלחמה. חשוב לשים לב שאין שום ויתור חרדי על העיקרון שזכותם להשתמט משירות צבאי אלא רק המתנה למועד נוח יותר בדעת הקהל.

לימודים בישיבה נחשבים כמו עבודה

בשנת 2022 מספר משקי הבית ששלחו למעונות שבפיקוח עמד על 89.2 אלף. חלק ממשקי הבית שלחו למעונות יותר מילד אחד, כך שמספר הילדים שלמדו במעונות אלה עמד על 104 אלף. קיימים שני מבחנים עיקריים היום להנחות למעונות יום: מבחן אחד הוא עבודה או לימודים שראויים לעידוד, ומבחן שני הוא הכנסה לנפש. בהחלט מובן למה לימודים באקדמיה או במכללה טכנולוגית מוכרים משום שהם תורמים לשוק העבודה. השערורייה היא שלימודים בישיבה נחשבים כמו עבודה למרות שהם מעודדים התרחקות משוק העבודה ולא כניסה אליו.

כיום עומד תקציב משרד העבודה למימון הנחות במעונות יום על קצת יותר מ־1.2 מיליארד שקל בשנה, מהם 55% שהם 678 מיליון שקל לחרדים, 39% (480 מיליון שקל) ליהודים שאינם חרדים, ו־6% בלבד לערבים (68 מיליון שקל). זאת למרות ש־56% ממשקי הבית השולחים את ילדיהם למעונות הם של יהודים שאינם חרדים. 34% של חרדים - בערך פי 2.5 מחלקם באוכלוסייה, נתון הנובע ממספר הילדים הגבוה. ו־9% בלבד לערבים - הרבה פחות מחלקם באוכלוסייה, נתון הנובע מהמחסור הקשה במעונות יום בחברה זו.

קשה להאמין אבל גם אם כל האברכים אשר בגילאי גיוס (26-18) יאבדו את הסבסוד עדיין רוב התקציב ילך לחרדים. על פי המחקר במקרה זה הסבסוד היה עומד על כ־1.1 מיליארד שקל, כאשר חלוקת התקציב היתה 43% ליהודים שאינם חרדים, 51% לחרדים ו־6% לערבים. אם היתה מתקבלת ההחלטה שלימוד בכולל אינו נחשב כלימודים המזכים בהנחה, היו נחסכים למדינה 400 מיליון שקל, התקציב היה יורד ל־0.8 מיליארד שקל כשחלוקת התקציב היתה 57% ליהודים שאינם חרדים, 38% לחרדים ו־8% לערבים. אבל אם תעבור הצעת החוק ומבחן הזכאות לסובסידיה יתמקד באשה בלבד, התקציב יגדל ל־1.4 מיליארד שקל, תוספת של 200 מיליון שקל.

עוד נתון המבטא את האפליה: 83% מהמשפחות החרדיות השולחות ילדים למעונות זכאיות להנחה, אבל רק 53% מהמשפחות היהודיות הלא־חרדיות ו־47% מהערביות. הדבר נובע כמובן מההטיה המובנית של המבחנים - כלומר מהמצב שבו המבחנים מאפשרים מתן הנחות לאברכים למרות שאינם עובדים ומעניקים להם עדיפות באמצעות מבחן ההכנסה לנפש. המבחן הזה מוטה לטובת האברכים הן בגלל מספר הילדים הגבוה והן בגלל העובדה שאינם עובדים.

ההחלטות שמשפיעות על תקציב ההנחות במעונות

ב־43% ממשקי הבית החרדים השולחים ילדים למעונות ההכנסה לנפש היא עד 2,100 שקל המזכה בסבסוד גבוה. זאת, לעומת 8% בקרב יהודים שאינם חרדים ו־7% אצל הערבים. ב־74% ממשקי הבית החרדים שמקבלים הנחה האב לומד, לעומת 10% בלבד בקרב היהודים הלא חרדים ו־4% בקרב הערבים. כמובן שאצל המגזרים הלא־חרדיים מדובר בלימודים מוגבלים בזמן שמכשירים את הלומדים לשוק העבודה.

לפי המחקר של גורדון, פער גדול מתגלה גם בגודל ההנחה הממוצעת. ההנחה הממוצעת למשפחה חרדית היא 2,200 שקל לעומת 1,500 בלבד למשפחה יהודית לא חרדית ו־1,400 למשפחה ערבית.

גורדון מסכם כי "הקריטריונים להנחות במעונות יום מבוססים על הכנסה נמוכה ומספר נפשות גבוה ומכירים בלימודים בכולל למרות שלימודים אלה אינם מקדמים השתלבות בתעסוקה, בניגוד גמור למטרת החוק לעודד השתלבות בתעסוקה". הוא מגיע למסקנה ש"יש מקום לבחון מחדש את הרכב מבנה תנאי הזכאות, כך שיתמוך יותר בהורים המעוניינים להשתלב בשוק התעסוקה. כמו כן, נכון להפחית את השפעת מספר הנפשות במשפחה כקריטריון מרכזי לקביעת גובה הסבסוד". גורדון קורא "להסיר לימוד בכולל כקריטריון לזכאות בסובסידיה, שכן לימוד בכולל לא מקדם את מטרת הסובסידיות שהיא סיוע בהשתלבות בשוק העבודה של הלומדים במוסדות אלה". בפועל כמובן חוק ההנחות למשתמטים הולך רק להחמיר את המצב הקיים.

"טובת האברכים על חשבון שאר הציבור"

בינתיים ממשיך שר העבודה יואב בן צור להחזיק כ־90 אלף משפחות שרובן אמורות לקבל הנחות במעונות יום בנות ערובה ל־6,700 משפחות האברכים המשתמטים. כדי להפעיל לחץ לאפשר את המשך המימון שלהם. הוא אינו מפרסם את מבחני ההנחות לשנה זו וההורים יאלצו בשבוע הבא לשלם זה החודש השלישי שכר לימוד מלא במעון ולא יקבלו את ההנחה.

יו"ר נעמת חגית פאר, תוקפת בחריפות את משרד העבודה ואת הממשלה: "90 אלף משפחות משלמות מחירים מופקעים בגלל דילים פוליטיים וממתינות להסדר בעניינן של כמה אלפי משפחות אברכים. זו אמת שחייבת להיאמר. אנחנו כבר חודשיים אחרי פתיחת השנה ופתרון לא נראה באופק".

מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון אביעד הומינר־רוזנבלום תוקף בחריפות את הצעת חוק ההנחות למשתמטים. "ההצעה תפורה לטובת משפחות האברכים על חשבון שאר הציבור בישראל, ותעודד אי־תעסוקה וגיוס של גברים חרדים". הוא מסביר ש"בחוק נכתב ש'זכויות אינן יכולות להיות תלויות באיש אחר זולת האישה' ולכן על מנת לקבל זכאות עקרונית לסבסוד בוחנים רק את מצבה התעסוקה של האישה. מצד שני, כדי שהעדיפות של החרדים בסבסוד תשמר, דווקא כן לוקחים בחשבון גם את הכנסת האב הנמוכה".

התוצאה לדבריו היא ש"משפחות אברכים יקבלו קדימות בקבלה למעון וסבסוד גבוה יותר על חשבון ילדים של שני הורים עובדים. למעשה, לא רק שאין כאן תמרוץ לתעסוקה (או לגיוס) של גברים חרדים, אלא שיש כאן תמריץ לאי־עבודה".