"מספר חולים חריג לעונה": הקשר בין משבר האקלים להתפרצות קדחת הנילוס

בסוף השבוע נפטרו בבית החולים בילינסון שתי נשים שנדבקו בקדחת מערב הנילוס והיום דוו על חולה נוסף שנפטר. לפי משרד הבריאות, מאז מאי, אובחנו 42 בני אדם ממרכז הארץ שנדבקו בווירוס, 36 מהם אושפזו וחמישה מונשמים. זוהי תחלואה המוכרת שנים רבות בישראל, ואולם השנה היא החלה מוקדם מהרגיל – ולפי משרד הבריאות, ההסבר לכך הוא ככל הנראה משבר האקלים. מזג האוויר הלח והחם במיוחד במרכז הארץ הפך החודש לכר פורה לשגשוג יתושים, ומכאן הדרך להדבקה בקנה מידה גדול – קצרה.

80% מהנדבקים בקדחת מערב הנילוס לא יפתחו תסמינים, אך כ-20% מהם כן, בעוצמות משתנות, לרוב כבכל מחלה ויראלית. חום, הרגשה כללית רעה, כאבי ראש או כאבים מפושטים בגוף הם חלק מהתסמינים. תחלואה קשה וסיבוכים נוירולוגיים קשים יופיעו בפחות מ-1% מהנדבקים. הסיכון לתחלואה משמעותית קיים בעיקר בקרב מבוגרים ואנשים עם דיכוי חיסוני.

שינויי האקלים משפיעים על הדפוסים הגיאוגרפיים והעונתיים של מחלות הנגרמות על ידי וקטורים כמו יתושים, ולכן אוכלוסיות רגישות הופכות משנה לשנה לפגיעות אף יותר למחלות שתפוצתן יכולה להתרחב בקלות יתרה.

עד כמה חריגה תפוצת המחלה כעת? לדברי ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, "אנחנו בהחלט רואים שיש חריגה בתחלואה כעת לעומת מה שראינו בשנים קודמות. אנחנו לא רואים שינויים במאפייני המחלה עצמה, אבל כן מספר גדול יותר של חולים. זה נובע ככל הנראה מהטמפרטורה הגבוהה.

"העונה בדרך כלל רק מתחילה ביוני, ומגיעה לשיאה באוגוסט-ספטמבר, בשיא החום. המספרים שאנחנו רואים חריגים לעונה. חשוב לומר שזו לא מחלה שמדבקת בין אנשים, ובניגוד למחלות ויראליות אחרות, לא מדבקת בחזרה מבן האדם ליתוש. כמו כן, חשוב לציין כי רק כ-1% מהחולים יפתחו מחלה קשה. זה יותר עניין של כמה יתושים נגועים יש והיכולת להתמודד איתם בהדברה ובמניעה אישית".

משרדי הבריאות והגנת הסביבה מנטרים את מוקדי ההימצאות האפשריים של היתושים, כדי למגר את אפשרות ההדבקה. לדברי אלרעי פרייס, "יש לנו תהליך קבוע מדי שנה. מציבים מלכודות עם המשרד להגנת הסביבה, לוכדים יתושים והם מובאים למעבדת הנגיפים שלנו לבדיקה. אם מגלים יתושים שנושאים את הנגיף, הרשות המקומית מדבירה באזור ומדווחת מה היא עשתה למשרד להגנת הסביבה.

"אנחנו מנסים לאתר את היתושים ולעשות פעולות מניעה. ברמת הפרט אנחנו מקבלים דיווחים מהצוותים הרפואיים אחרי האבחנה שנעשית באמצעות בדיקת דם או נוזל חוט שדרה, וכן בבדיקת שתן. אנחנו יודעים שהמקרים שיש לנו כיום הם מאזור המרכז. כפי שפורסם לציבור, מצאנו מוקדים בתל אביב, בראשון לציון, בדרום השרון וברמת גן".

מה צפוי לנו בעתיד? כשהאנושות דוחפת כלפיי מעלה את גזי החממה באטמוספירה ומחממת את האקלים – סביר להניח שעונת היתושים, וכך גם היתושים הנגועים בווירוסים שונים, תלך ותתארך. כך גם ייתכן שיותר ויותר ישראלים ייעקצו על ידי יתושים הנגועים בקדחת מערב הנילוס.

"קשה להעריך בכמה זה יתגבר, אבל ברור שזה יתגבר", מסכמת אלרעי פרייס. "אחד הדברים המשמעותיים שמדברים עליהם בהקשר של ההתחממות הגלובלית הוא עלייה בהופעה של מחלות זואונוטיות (המועברות מבעלי חיים לבני אדם, ש"א). לכן למשרד הבריאות יש תוכנית משמעותית להיערכות לשינויי האקלים שנמצאת בהליכים אחרונים לאישור".

שינויי האקלים מרחיבים את טווח התפוצה של מחלות הנישאות ע"י חרקים, שכן אלו יכולים לשגשג באזורים בהם לא חיו בעבר ואשר הפכו לחמים יותר, כאשר הם מתרבים ומשגשגים במים עומדים וחמימים. מחקרים אף מראים כי טמפרטורות חמות יותר הקשורות לשינויי אקלים עלולות להאיץ ולהגביר את מכת היתושים. שיאי ההתפרצות העונתיים ייהפכו ארוכים ועוצמתיים יותר. החום יאיץ את התרבות והתפתחות היתושים, את שיעורי העקיצות וגם את הדגירה של המחלה ביתוש.

בעולם רואים זאת היטב. רק בחודש האחרון נשבר שיא היתושים הנגועים בקדחת הנילוס בלאס וגאס וסביבתה (169 מתוך כ-24 אלף אזורי שגשוג של יתושים חזרו חיוביים לנגיף). לא רק קדחת מערב הנילוס משגשגת. המרכז האירופי למניעת ובקרת מחלות הזהיר החודש כי זיהה 130 מקרים מקומיים של קדחת הדנגי, לעומת 71 בלבד בעשור שבין 2010 ל-2021. בשנה שעברה, נרשמו באיחוד 713 מקרים של קדחת מערב הנילוס, לרבות באזורים שבהם מעולם לא נצפה בעבר. אחד המקרים, אגב כך, זוהה מוקדם מהרגיל, בסביליה הרותחת אשר בדרום ספרד.

חוקרים בתחום לא מופתעים משגשוגן של אותן מחלות דווקא כעת. 2023 היתה השנה החמה ביותר מאז החלו מדידות הטמפרטורה, וסיכמה רצף ארוך של שנים ששברו שיאים בזו אחר זו, בשל השפעת האדם על האקלים. מאז, כמעט כל חודש נחשב לחם ביותר בהשוואה לעבר. ובישראל? לפי ד"ר עמיר גבעתי, ראש השירות המטאורולוגי, יוני צפוי להסתיים כחודש החם ביותר מבין חודשי יוני מאז החלו במדידות בפנים הארץ ובהרים. הוא מצטרף לאפריל ומאי שהיו חמים מהרגיל והגיעו אחרי חורף גשום מהממוצע בצפון ובמרכז. בעשורים הבאים ישראל עומדת להתחמם אף יותר, וכך גם הסיכונים השונים הקשורים באקלים צפויים לעלות.

פרופ׳ שלומית פז, קלימטולוגית מאוניברסיטת חיפה החוקרת את השפעת שינויי האקלים על בריאות הציבור, הייתה הראשונה בישראל שחקרה את הקשר בין קדחת הנילוס לשינויי האקלים לאחר התפרצות משמעותית של המחלה בשנת 2000, ובהמשך הוזמנה לחקור את הנושא באירופה.

"בישראל היו התפרצויות של קדחת מערב הנילוס בשנות החמישים, אבל הווירוס נעלם מהארץ", היא אומרת. "חשבו שזה כמו קדחת שהייתה ולא תשוב. בשנת 2000 הייתה התפרצות עם מאות חולים (יותר מ-400, ש"א), שהחלה שנה קודם לכן בעופות. במחקר שביצעתי גיליתי שההתפרצות הזו הופיעה בעקבות גל חום משמעותי. כעבור עשור הייתה התפרצות גדולה באירופה, במקומות שבהם הווירוס הזה לא היה מעולם. גם שם ראינו קשר חד משמעי ומובהק.

״אנחנו יודעים שהנשאים, היתושים, רגישים לשינויים בטמפרטורה. עוד פרמטר משמעותי – הווירוס הזה מועבר באמצעות ציפורים. הן הנשאיות, ויתוש שעוקץ ציפור נגועה ואחר כך עוקץ אדם – מעביר לו את המחלה. אם קשיש הלך לטייל על גדות הירקון ויש שם יתושים ובמקרה עברו שם עופות נגועים, זאת יכולה להיות העברה אפשרית. ישראל נמצאת על ציר של נדידה, מגיעות לכאן מאות אלפי ציפורים ויותר בכל עונת מעבר – אם יש התפרצות באזורים שמהם מגיעים לאזור שלנו עופות נודדים בעונות המעבר, זה יכול לעודד ולהעביר למרחקים את ההדבקה".

מה מיוחד השנה? לדברי פרופ' פז, "היה לנו גל חום כבד בפסח, אבל לאחר מכן ירד לא מעט גשם. השילוב של משקעים בעונת מעבר שמהווים מקור למים עומדים, יחד עם טמפרטורות גבוהות שמעודדות שגשוג של יתושים ושל הווירוס, מהווה בסיס טוב להתפרצות. ככל שהטמפרטורות עולות, היתושים נעים לאזורים שבעבר היו קרים מדי עבורם. עכשיו יש הרבה יותר אזורים שמתאימים לשגשוג שלהם. רואים את זה בכל העולם בהתפשטות של מחלות כמו זיקה, דנגי, מלריה, קדחת מערב הנילוס ועוד".

איך נערכים? לדברי פרופ' פז, "יתושים יכולים להתפתח בעציצים ספוגים במים. הדבר הראשון שכל אחד מאיתנו יכול לעשות זה לייבש מקורות מים עומדים בסביבה שלנו. גם התנהגות נכונה יותר כמו התקנת רשתות בבתים, שימוש בתכשירים דוחי יתושים – בטח באוכלוסיות בסיכון. אין כרגע פתרון אחר, אין חיסון".