שתי תחנות כוח פרטיות יוקמו ביהודה ושומרון

טיוטת חוק ההסדרים לשנת 2025 מציעה להקים לראשונה שתי תחנות כוח חדשות המונעות בגז טבעי ביהודה ושומרון. לפי ההצעה, התחנות יוקמו בשטחי C על ידי יזמים פרטיים ויהיו בהספק כולל של לפחות 1,300 מגה-וואט.

לצפייה בטיוטת חוק ההסדרים לחצו כאן

מדובר בתחנות הכוח הגדולות הראשונות שיוקמו ביהודה ושומרון. על אף שבטיוטה נטען שמדובר בשטחי יהודה ושומרון, לא מן הנמנע שהתחנות יוקמו במטרה לספק חשמל בעיקר לירושלים. הסיבה לכך היא שירושלים היא אחד ממוקדי הצריכה המרכזיים של חשמל בישראל, אך באזור לא קיימות כמעט תחנות כוח. על פי ההצעה, התחנות יוקמו על ידי יזמים פרטיים. נכון להיום חברת החשמל הישראלית מספקת את רוב החשמל לפלסטינים ביהודה ושומרון.

מלבד קשיים פוליטים שבהקמה של תשתית לאומית גדולה בשטחי יהודה ושומרון, עולה גם קושי נוסף: נכון להיום חוק אוויר נקי המגביל את הזיהום מתחנות הכוח בשטחי הקו הירוק לא חלק בשטחי יהודה ושומרון

מרבית גורמי המקצוע בישראל, ובראשם חברת ניהול מערכת החשמל נגה, קובעים כי בעשור הקרוב יידרשו לפחות עוד שבע תחנות כוח חדשות בישראל המונעות בגז טבעי שנועדו לעמוד בביקוש הגובר לחשמל (בשיעור של כ-3% בשנה). עיקר הסיבות לגידול בביקוש לחשמל הן העלייה בגודל האוכלוסייה, וחישמול של תהליכים רבים בחיינו – כמו למשל המעבר לרכבים חשמליים.

עם זאת, ומשיקולים פוליטיים של התנגדות ראשי הרשויות באזורים שבהן מיועדות לקום תחנות חדשות, אישור של תחנות כוח חדשות נוטה להתעכב או להתבטל. בשנה וחצי האחרונות מתוך ארבע תחנות כוח חדשות שעלו לממשלה (ריינדיר שליד כפר סבא, קסם שליד ראש העין, הרחבת דוראד שליד אשקלון והרחבת OPC שליד חדרה), רק שתי תחנות אושרו: קסם ודוראד. ריינדיר חזרה בפעם השלישית לוועדות התכנון ו-OPC כלל לא אושרה.

אחד הטיעונים של מתנגדי תחנת הכוח ריינדיר היא הסוגייה הבטחונית – כלומר הקירבה של התחנה לקלקיליה והסכנה בפגיעה במתקן. המתנגדים נשענים על חוות דעת של האלוף במיל' גיורא איילנד שתיאר את הסכנות בהקמת תחנת הכוח. אלא שבפועל כעת מנסים בממשלה לקדם תחנות כוח חדשות – בתוך שטחי יהודה ושומרון.

מלבד הקמת תחנות הכוח החדשות ביהודה ושומרון, בהצעה שוקלים לקדם גם הקמה של 5,000 מגה-וואט סולארי נוספים, מתוכם 2,000 מגה-וואט בשטחי יהודה ושומרון. חלק מהשטחים יהיו במתקנים אגרו-וולטאיים, כלומר הקמת שדות סולאריים בשטחים חקלאיים, יחד עם הגידולים החקלאיים.

מקורות תוכל להחזיק מט"שים

החלטה נוספת היא שינוי האחזקות במתקני טיהור השפכים (מט"שים), במטרה לאחד את רובם כך שיתאפשר לפנות שטחים נוספים לדיור. לפי ההצעה, תוכל מקורות לקבל שליטה על מתקני טיהור שפכים, במטרה למזג את המט"שים הרבים ברחבי הארץ ולפנות שטחים חדשים בין היתר לדיור. כיום בישראל יש 185 מט"שים הפרוסים ברחבי הארץ, מתוכם 85 מט"שים מרכזיים ו-100 קטנים שתחזוקתם והפעלתם לא יעילה. מרבית המט"שים בישראל פועלים על ידי תאגידי המים העירוניים.

על פי ההצעה המתגבשת, חברת מקורות, שכיום אחראית על הולכת המים ממתקני ההתפלה לכניסה לערים, תוכל גם להפעיל את המט"שים. השאיפה היא שהכניסה של מקורות כחברה ממשלתית האחראית על משק המים בכל הארץ, ולא רק באזור ספציפי, תאפשר ניהול יעיל יותר של המתקנים.