אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אני אוהב שינויים, שונא לטוס ומכור לטיקטוק": ראיון עבודה עם מנכ"ל אותנטיקס דן ירושלמי מנכ"ל אותנטיקס | צילום: Au10Tix

"אני אוהב שינויים, שונא לטוס ומכור לטיקטוק": ראיון עבודה עם מנכ"ל אותנטיקס

דן ירושלמי מילא שורה של תפקידים בכירים בקריירה שלו, החליט לפרוש - ואז הגיעה ההצעה מחברת AU10TIX; מרקפת רוסק-עמינח שקיבלה אותו לעבודה בבנק לאומי הוא למד כמה חשוב לגרום למרואיינים להרגיש בנוח; והוא מאמין שזמן התגובה לשאלה חשוב יותר לעתים מהתשובה עצמה

07.07.2023, 23:14 | מעין מנלה

כאשר דן ירושלמי, היום מנכ"ל חברת אותנטיקס (AU10TIX) הגיע לראיון עבודה עם רקפת רוסק עמינח, אז מנכ"לית בנק לאומי, הוא הרגיש לא בנוח. "לא ידעתי מי זאת רקפת כי גרתי בחו"ל המון שנים, לא הכרתי את האקוסיסטם פה ובאמת הגעתי לבניין עם משרד מאוד מפואר, עם אישה מאוד מרשימה וזה היה קצת מאיים. הרגשתי לא בנוח והדבר הראשון שהיא עשתה היה לגרום לי להרגיש מאוד בנוח", הוא מספר.

רוסק עמינח ביקשה לשמוע על ירושלמי כאדם, לא רק על הפן המקצועי. "היא ביקשה ממני לספר על עצמי בתור בנאדם ולא לדבר על עבודה. היא הייתה מאוד נעימה וזה משהו שמאוד עזר לי בסיטואציה".

ירושלמי עבר בחייו לא מעט ראיונות עבודה, כמה מהם לתפקידים בכירים ואותו ראיון עם רוסק עמינח היה מבחינתו רגע מכונן. "הרבה פעמים בראיונות אתה לא מפצח את האדם בגלל הסיטואציה. אבל אם אתה מצליח לפרק את המחסומים, זה הופך להיות יותר פשוט".

הקריירה של ירושלמי עברה בכמה מהחברות הגדולות בישראל, באמדוקס הוא היה נשיא ומנהל פיתוח עסקי של EMEA, ואחרי ששימש כ-CTO בחטיבה הטכנולוגית של בנק לאומי עבר לצ'ק פוינט שם כיהן כ-Chief Revenue & Customer Officer.

כמנהל, הוא גייס עובדים והוא סבור שראיונות עבודה לא תמיד מצליחים לאתר את המועמדים הטובים ביותר. אותו ראיון עם רוסק עמינח עיצב את הדרך בה הוא ניגש לראיין מועמדים לעבודה. "בצ'ק פוינט זה מאוד עזר לי מכיוון שהרגשתי שאולי הייתי מפספס מועמדים מאוד טובים אם לא הייתי מייצר אווירה טובה", הוא אומר. "אפשר לפספס אדם כי הוא התרגש לפני זה ומריץ בראש תרחישים ואז הכל נגמר בצ'ק כי לא בנית סביבה מספיק נוחה. מאוד חשוב להגיע כמה שיותר לדברים שאתה רוצה להגיע אליהם בלי להביך יותר מדי ולשים את האדם במקום שהוא לא בא לידי ביטוי באופן הטוב ביותר", הוא אומר.

כאשר הוא זה שיושב בכיסא המראיין הוא לא מחפש מענה מהיר אלא חשיבה ומענה מושכל. זמן התגובה, הוא אומר, מעניין אף יותר מתוכן התשובה. "הרבה פעמים אנשים נורא ממהרים במקום לחשוב כי הם חושבים שזמן התגובה הוא קריטי בהחלטה שלך. אני תמיד אומר קחו רגע, תחשבו לפני שאתם עונים".

הוא נוהג לשאול מועמדים על ההצלחה שהם הכי גאים בה בכל הקריירה. "זו שאלה מורכבת כי אני מבקש ראייה הוליסטית על כל הקריירה". ומן הצד השני הוא גם שואל על הכישלון הכי מאכזב של המועמדים. "זמן התגובה מראה המון. אנשים מאוד ממהרים בהצלחה ובכישלון רובם נעצרים. יש את אלה שמייצרים כישלון שיכול להיות גם הצלחה . הייתי מעדיף שאנשים יגידו הנה כאן נכשלתי וזה מה שלקחתי מזה", הוא אומר.

הוא עצמו אינו חושש לדבר על כישלונות. הכישלון המאכזב ביותר בקריירה שלו, מספר ירושלמי, התרחש באנגליה כאשר עבד על פרוייקט של מאות מיליונים והיה בטוח שהוא כבר "אצלו בכיס" עד שהתעורר בוקר אחד, פתח עיתון וגילה שהפרוייקט ניתן למתחרים.

אלה הן התשובות של דן ירושלמי, מנכ"ל אותנטיקס לשאלות הפופולריות בראיונות עבודה:

ספר לי על עצמך

"נולדתי לפני כמעט 60 שנה, זה מצחיק שאני אומר את זה, כנראה שהגיל הוא רק מספר. גדלתי במושב ישרש ליד רמלה אצל סבא וסבתא. עברתי תאונת דרכים בגיל צעיר שבה אבא שלי ואחי נהרגו ונשארתי עם אמא שלי. היא עוד התאוששה מהתאונה אז גדלתי אצל סבא וסבתא. הגעתי ממצב סוציו כלכלי נמוך יחסית. למדתי ברמלה בבית ספר מעורב של יהודים וערבים עד כיתה ד' והייתי די ילד כאפות. אז עברתי לרחובות מכיתה ד' והלאה, הייתי בצבא בבית ספר למ"כים ואז חיל הקשר. חיפשתי את עצמי. התחלתי להבין כבר בגיל קטן שדברים לא תמיד קורים איך שאתה רוצה. למדתי כלכלה, אחרי זה פסיכולוגיה ומתמטיקה. נסעתי לחו"ל, למדתי פילוסופיה בסורבון. התחלתי לעבוד ב-IBM בתור פרילנסר ומשם לאמדוקס. בהתחלה אמרו לי שהניסיון שלי לא רלוונטי ואז התברר שהוא היה מאוד רלוונטי ובעצם הייתי מעורב בפיתוח של הפיילוט הראשון של אמדוקס בתחום הטלקום. די מהר נסעתי להתקין את הפילוט הראשון של המוצר בדנבר שם גרתי כמה שנים. משם עברתי לוושינגטון, טורנטו ומונטריאול. הייתי 16 שנים בצפון אמריקה, באמצע קצת בבלגיה. כל התזוזות האלה קרו בגלל שראו אותי בתור אדם שפותר המון בעיות וכרווק זה היה נוח. זה גם מתאים לאופי שלי בתור בן אדם, אני אוהב שינויים. רוב האנשים לא אוהבים שינויים ולי זה דווקא עושה טוב כנראה גם כי אני משתעמם מהר, אני אוהב להכיר אנשים חדשים.

ב-2008 חזרתי לארץ אחרי שעשיתי באמדוקס המון תפקידים, ניהלתי את חטיבת הפיתוח העסקי, ניהלתי את אירופה ואפריקה. לאחר מכן עברתי לבנק לאומי לארבע שנים ואחר כך לצ'ק פוינט כ-CRO ואז החלטתי לצאת לפנסיה. והנה אני עובד שוב.

הסיבה שבגללה חזרתי לעבוד היא אישית בסך הכל. תפיסת העולם שלי הייתה שכל כמה שנים, 7 או 8 יצאתי לאיזושהי חופשה וזה תמיד היה אחרי המון פרויקטים מאוד מאתגרים כמו מערכת חדשה. הבנתי שהעבודה הקשה הזאת מצריכה מנוחה בכדי לחזור ולעשות דברים גדולים. אני מכיר את הבעלים של אותנטיקס הרבה שנים אבל הסיבה לחזרה לעבודה הייתה יותר אישית. בשנה שעברה איבדתי בתקופה מאוד קצרה את שני הורי. אמי נישאה שוב וזה היה מאוד קשה גם בגלל הקשר המאוד חזק עם אמא שלי וגם בעלה שהתחתנו כשהייתי בן 11 והוא באמת היה אבא שלי ועזר לי בחיים ובכל האתגרים. חשבתי שזה לא נכון לשבת לבד עם המחשבות, אז החלטתי לחזור לעבודה ובדיוק הגיעה ההצעה. עשיתי Due Diligence על החברה וחשבתי שזה זמן טוב.

יש לי שתי בנות תמר בת 12 ומיכל בת 8. אני אוהב ספורט, ים, חברים ושונא לטוס כי אחרי שלושים ומשהו שנה של טיסות זה הפך להיות מעיק. אני גר במרכז תל אביב ומכור קצת לטיקטוק.

מה אתה רואה בטיקטוק?

קודם כל אני מאוד מתלהב ממנוע ה-AI של טיקטוק. הוא מדייק בצורה מטורפת. מפאת גילי אני אוהב מוזיקה של שנות השבעים והשמונים. אני אוהב ריקוד אז רואה הרבה בלט, גלאסי, מודרני, אני אוהב מוסיקה קלאסית ובמיוחד מתפעל כשאני רואה ילדי פלא שמנגנים בגילאי ארבע או חמש עם תזמורות. אני אוהב גם דברים מצחיקים, למשל אדיר מילר.

איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

אם נסתכל רגע אחורה, כי אני תמיד אומר שצריך לדעת מהיכן באת כדי לדעת לאן אתה רוצה ללכת. הרבה דברים הגיעו לי באיחור גם בגלל התחלה לא פשוטה של החיים. אני ב-Catch-Up על החיים. אז סדרי העדיפויות שלי השתנו. אם בעבר זה היה המון מה לעשות בשבילי או אולי גם בשביל הסביבה הקרובה שלי, אז היום זה יותר לעשות בשביל הסביבה, גם זו שאינה קרובה כל כך.

לכן, א. אני רוצה לייצר הצלחה באותנטיקס עם צמיחה משמעותית ולגעת בכל עובד. כשאתה מנהל אלפי עובדים כמו באמדוקס זה קצת קשה אבל כשיש מאתיים עובדים קל יותר לגעת בכל אחד. אני רוצה מבחינה עסקית לקחת את אותנטיקס למקום הרבה יותר טוב וכן לגעת באנשים בכדי שיזכרו ושהטבעתי חותם לטובה בארגון.

כנראה שבעוד חמש שנים אעשה משהו שמשלב את עולם העסקים עם לתת ממה שאני חוויתי כמו קואצ'ינג ומנטורינג. יכול להיות שזה יהיה כל מני פעילויות התנדבותיות לאנשים צעירים בתחילת הדרך. הייתי מעורב במיזם 'אח בוגר' בגלל הרקע שלי. אלה ילדים שאחד ההורים נעלם בגיל צעיר ואיך זה משפיע עליהם. יכול להיות שאפנה יותר משאבים ואנרגיה לשם.

מהם הייתרונות שלך?

אני חושב שהייתרון העיקרי, ובאמת רואים אותו פה ביתר שאת, כי אנשים שואלים אותי איך זה שתוך כמה שבועות אחרי שהגעת לארגון אתה כבר יודע מה צריך לעשות. זה עניין של ניסיון כשאתה 35 שנה בתעשייה יש לך יכולת להסתכל על דברים כביכול מהצד ולהבין איפה האתגרים והדבר השני הוא לדרג את האתגרים כדי להיות מאוד ממוקדים. מנהלים או ארגונים נופלים במקום של להבדיל בין עיקר לטפל וגם בין הדברים העיקריים לעשות סדר עדיפויות. אצלי זה משהו שאני משקיע בו הרבה. זה נראה על פניו שזה בא לי בקלות אבל זה לא. אני עושה אנליזה עם עצמי על הכל, שואל את עצמי מה הספקתי לעשות היום ואם הייתי מספיק יעיל. ייתרון נוסף הוא היכולת לייצר אינגייג'מנט של הארגון לכיוונים אליהם אני מכוון. אמרו לי בעבר, תקשיב, אתה נמצא בטופ של הפרמידה, למה את לא יכול אם דברים לא קורים פשוט לומר 'תעשו את זה וזהו'. אני לא מאמין בזה כי התוצאה של זה בלי לייצר את האנגייג'מנט הנכון היא בינונית והעבודה כשגורמים לאנשים להבין למה ולהיות חלק מייצרת תוצר שהוא הרבה יותר טוב.

מהם החסרונות שלך?

אני קצת קצר רוח וכל הזמן מנסה להשתפר – עוצר את עצמי לפני שאני רוצה להגיד משהו. אחד המנהלים מעברי, דב בהרט היה אומר 'אתה הורס לי את הישיבות כי בחמש דקות הראשונות אתה אומר מה יהיה ויש תהליך שצריך לעבור'. הוא צודק. דרך התהליך אתה מקבל עוד מימדים.

חיסרון נוסף הוא שיש איזשהו דיסוננס בין איך שאני נראה לבין איך שאני מרגיש. אנשים מתוקף התפקיד, אבל זה היה גם כשהייתי יותר זוטר, מרגישים שאני קצת מאיים וקשור ובתוך תוכי אני אדם מאוד רגיש. יש אנשים שאומרים שאני 'לב עם קוצים'.

הדבר האחרון שלפעמים קצת מפריע, הוא נושא ההיררכיה שמאתגר אותי. גם בצבא היה לי מאוד קשה עם זה. יש מנהלים שמפריע להם שאני מתייחס אליהם כמו כל אדם אחר. אני מקשיב באותו קשב ומיישם כמעט במידה שווה. אני אוהב אנשים מאוד מגוונים אז זה יכול לקחת אותך למקומות שמעניינים אותי אבל אולי לא מעניינים אחרים.

4. למה אתה רוצה את התפקיד

הבעלים ניסו לשכנע אותי כמה פעמים שהאחרונה בהם הייתה לפני שהצטרפתי לצ'ק פוינט. זה מתחיל בכך שזה תחום מאוד מעניין עם פוטנציאל גדול והיום במצב המאקרו כלכלי יש חברות שלא נמצאות במקום שצומח ובזמן שאנשים שעוברים איזשהו טרנספורמציה דיגיטלית. הרי לפני כמה שנים לא היינו יכולים לעשות את השיחה הזאת בזום אבל זה רק הקצה של הקצה. תמיד אמרתי ודחפתי את הנושא שלח טרנספורמציה דיגיטלית, הייתי מהמייסדים של פפר הבנק הדיגיטלי ותמיד אמרתי שאם לא נזוז מספיק מהר נמצא את עצמנו במקום שנהיה חייבים. אותנטיקס היא ממש מרכיב עיקרי בתהליך הזה של אינטראצקיה בין אנשים וקובוצות. יש 8 מיליארד אנשים על כדור הארץ ובעתיד, ככל שיעבור יותר זמן, נצטרך לאמת את הזהות שלהם. אתה תהיה חייב לדעת מול מי אתה עובד. ככל שהטרנספורמציה הדיגיטליית מתקדמת זה גם יוצר הזדמנויות להאקרים ולכל מני אנשים שמחפשים לעשות נזק או לגנוב כסף. אותנטיקס נמצאת בתחילת השרשרת שבה אני מזהה כבן אדם. בכדי לעת אם אני יכול לתת לו כסף, הלוואה, לפתוח חשבון וכדו'.

הדבר השני הוא ההזדמנות. ראיתי שבאמת היכולות שלי מאוד יכולות לתרום לניהול החברה ולשים אותה במסלול מאוד ברור בכדי להצליח.

5. למה כדאי לנו להעסיק אותך?

באבוצלוציה שלנו בתור אנשים בעולם המקצועי כל אחד יש לו יש הבדלים בין תחומים, בהתחלה אתה עושה המון לעצמך עשיתי מלא לעצמ, כשאתה מגיע למקום בו אני נמצא אני כבר לא עובד בשביל הטייטל או אפילו לא פיננסית אני יכול להסתפק במה שיש, זה מקום של הסתכלות על החברה נטו איך אני לוקח אותה הכי רחוק שאפשר.


תגיות