משפט נתניהו: "הפיסמייקר" גרם למלחמת עולם בין התובעת לסניגור

בית המשפט דחה היום את בקשת התובעת במשפט נתניהו, ליאת בן ארי, להגיש את עדות ארנון מילצ'ן במשטרה ולהעדיפה על עדותו בבית המשפט. מדובר בסיפור התרומה הביטחונית של מילצ'ן למדינת ישראל, והקשר שלה לסיוע שביקש מנתניהו בעניין חידוש הויזה.

משמעות דחיית הבקשה היא שהשופטים בהחלט יוכלו לאמץ גרסה שמקלה עם נתניהו – שתרומתו הביטחונית של מילצ'ן מצדיקה את הסיוע בעניין הוויזה. לפי הסיפור, האמריקאים ביקשו "להעניש" את מילצ'ן בהארכת הוויזה שלו בשנה בלבד. מילצ'ן הפעיל את כל העולם ואחותו (כדבריו) – מג'ון קרי, דרך השגריר שפירו ועד נתניהו כדי לשנות את רוע הגזירה.

בן ארי אמרה היום: "בהודעותיו במשטרה אמר העד כי כלל לא דיבר עם הנאשם (נתניהו) על פעילותו הביטחונית, ולמיטב ידיעתו הוא כלל לא ידע עליה. דברים אלה שנאמרו באמרת החוץ של העד עומדים בסתירה מוחלטת לדברים החדשים בחקירה הנגדית, והתביעה מבקשת להגיש את המקטע הרלוונטי בהתאם לסעיף 10א(א) לפקודת הראיות (אמרת חוץ של עד)".

זו המשמעות הדרמטית של הכרזת עד כ"עד עוין". להכרזה שתי משמעויות. ראשית, הצד שמרגיש "נבגד" מצדו של העד העויין (העד מטעמו), בן ארי במקרה זה שמעידה את מילצ'ן כעד תביעה, תוכל לחקור אותו בחקירה נגדית בעת החקירה החוזרת שמיועדת למחר. שנית, וזו התוצאה החשובה יותר – התובעת תוכל להגיש את העדויות של העד במשטרה והן יועדפו על עדותו בבית המשפט. כעיקרון, ההודעות במשטרה הן סוג של עדות שמיעה עבור השופטים שתמיד מעדיפים את העדות הישירה וההתרשמות מהעד באולם.

ולכך נוצר סעיף 10א(א) לפקודת הראיות (אמרת חוץ של עד). הסעיף נועד למקרים שהעד – למשל מאחר שהוא מאוים בידי אנשיו של הנאשם – חוזר בו מעדותו המפלילה במשטרה ומעיד על הדוכן שהנאשם לא ביצע את המיוחס לו. בן ארי ניסתה להכשיר את הכיוון הזה באמצעות ההתרעות מקרבתה של שרה נתניהו. קרבה לא חייבת להיות מאיימת, היא יכולה להיות גם ידידותית כדי לגרום לעד לעדן מעט מהדברים הקשים שנאמרו במשטרה. למשל הדרכים כשמילצ'ן נשאל על מתנו שקיבל משרה, או התחושות שחש מהדרישות לקבלן.

התובעת בן ארי והסניגור עמית חדד ניהלו קרבות קשים וקולניים לאורך כל העדות. כל צד חש שהעד נוטה להתמסר לצד השני בגלל מניפולציות לא לגיטימיות שהוא מפעיל עליו. מתח אחר נוצר כתוצאה מטענת חדד שבן ארי השמיטה בחקירתה קטעים חשובים וכשהוא נדרש אליהם התעורר זעמה. במובן זה שני הצדדים עשו את המיטב מנטייתו של מילצ'ן - המגדיר עצמו "פיסמייקר" - לרצות ולהיענות. אבל יש גבול לכל גמישות ולכן במקום שבו הגמישות נקרעה לכדי סתירה, ביקשה התובעת להחיל את 10א. מדוע ביקשה להגיש רק את המקטע הביטחוני? ההגנה תוכל לטעון שבמקומות אחרים שבהם התביעה לא מבקשת להגיש - העד מבסס את שאמר בחקירה הנגדית.

בכל מקרה, בית המשפט החליט לדחות את הבקשה להגשת המקטע הביטחוני לפי 10א, ולנוכח הסכמת הצדדים, כל העדויות של העד מוגשות ש"לא לאמיתות התוכן". המשמעות היא שהן יוגשו ככלי עזר לצורך בחינת גרסאותיו השונות של מילצ'ן מול בקשת המדינה להכריז עליו עד עוין. ייתכן שבסוף ההליך יעדיפו השופטים להעדיף עדות שלו במשטרה על פני העדות בבית המשפט.