המשק הישראלי יתמודד עם גלי הדף שלא הכרנו

למרות שעברו רק 20 יום מאז פרוץ המלחמה, זה כבר הולך ומתברר: המלחמה הזו שונה במהותה מבחינתה ההשלכות המאקרו־כלכליות. זאת אף שעוד מוקדם לבצע הערכות, בעיקר כי הפעם רב הנסתר על הגלוי ויש הרבה מאוד סימני שאלה קריטיים לצורך אומדן ההשפעות הכלכליות.

השאלה הראשונה היא מה אורכה ומה היקפה של המלחמה הזו. זו הסיבה המרכזית לכך שהכלכלנים בימים אלו מאוד מתקשים לאמוד את הנזקים וההשלכות. ובכל זאת, הערכות הן כי המלחמה הזו תהיה ארוכה. רמז בולט לכך התקבל מיו"ר המחנה הלאומי בני גנץ, שצוטט אומר בשיחה סגורה כי תושבי הדרום לא יוכלו לשוב לבתיהם בשנה הקרובה. ההערכות של בנק ישראל, שאומצו על ידי חברות הדירוג כפי שעולה מההודעות שאלה שיגרו בשבוע האחרון, הן 3–6 חודשים. גם אם יהיו אלה שלושה חודשים "בלבד", אנו עדיין מדברים על אירוע מלחמתי שלא היה כדוגמתו מאז מלחמת לבנון הראשונה, כשמלחמת לבנון השנייה נמשכה 34 יום. אם המלחמה תתארך מעבר לארבעה חודשים, היא כבר תהפוך לסכסוך הארוך מאז מלחמת השחרור.

השאלה השנייה היא בנוגע להיקפה, לרבות האם מדובר באירוע רב־זירתי, אחרי שהחזית הצפונית למעשה כבר נכנסה בעצימות נמוכה. שני המאפיינים האלו גרמו לכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, שניתח את עלויות כלל המלחמות האחרונות מאז מלחמת לבנון השנייה, לאמוד את הנזקים שלה כגבוהים ביותר בעידן האחרון: 73 מיליארד שקל – כ־3.7% תמ"ג. נזק כולל שעולה על הנזק של כלל המערכות והסבבים הקודמים מאז מלחמת לבנון השנייה.

עוד כמה נקודות בולטות מההשוואה: ההוצאות הישירות על המלחמה צפויות להיות יותר מכפולות מאלה של מלחמת לבנון השנייה, במחירי 2023, ולהסתכם בכ־25 מיליארד שקל לכל הפחות. ארה"ב הבטיחה סיוע של 14 מיליארד דולר, שהם מחוץ לסיוע הרגיל של 3.8 מיליארד דולר לשנה, כך שדווקא בסעיף זה צפויות הפתעות חיוביות וייתכן כי בסוף ההוצאות מקופת המדינה יהיו פחותות מאלו של מלחמת לבנון השנייה, לאמוד את הנזקים שלה כגבוהים ביותר בעידן האחרון: 73 מיליארד שקל – כ־3.7% תמ"ג. נזק כולל שעולה על הנזק של כלל המערכות והסבבים הקודמים מאז מלחמת לבנון השנייה.

כבר ברור כי הוצאות הביטחון מכלל ההוצאה הממשלתית יזנקו ולאורך זמן. אחת ההשלכות מרחיקות הלכת של המחדל של ממשלת נתניהו היא כי תחושת הביטחון של ישראל נפגעה קשות. שיעור ההוצאה הביטחונית כאחוז מהתמ"ג בישראל – 4.5% תוצר – הוא הגבוה ביותר בעולם המערבי ואחד מהגבוהים בעולם למעט אוקראינה, שבה המלחמה גרמה להזנקת ההוצאה לרמה של 34% מהתמ"ג, ומדינות ערב כגון קטאר וסעודיה.

אך המאפיין המעניין בהקשר זה הוא כי ניתוח התפתחות ההוצאה הביטחונית מראה כי בעשור האחרון, 2013–2022, משקל ההוצאה ירד בחדות - כמעט ב־1 נקודת תוצר שלמה, כאשר ב־2013 עמד על 5.5% תמ"ג. המגמה הזו צפויה להתהפך ומשקל זה צפוי לגדול בחדות, לפחות בשנים הקרובות. כלומר ללא העלאות מסים, הגירעון צפוי לזנק – מהלך לא מומלץ כלל בהינתן המצב הנוכחי, או שההוצאה האזרחית – חינוך, בריאות, רווחה, בינוי, תשתיות – צפויה לרדת, מה שיעיב על הצמיחה הכלכלית.

פגיעה עצומה בצמיחה

הנזק בהון הפיזי והשבתת המשק הוא ללא היכר לעומת סבבים אחרים ולפי מיטב עלול להגיע ל־17 מיליארד שקל בהערכה גסה, ול־31 מיליארד שקל בשל אובדן הכנסות המדינה ממסים - בסך הכל כ־48 מיליארד שקל - כ־20% יותר מאותה עלות של כלל המערכות מאז מלחמת לבנון השנייה ועד שומר חומות. באוצר מצויים כבר בשלבים הסופיים של בניית אומדן נזקים לפי כמה שיטות חישוב. לפי השיטה המבוססת על אובדן ימי עבודה, ללא נזקים פיזיים, ובתרחיש של מערכה חד־זירתית, אובדן התוצר נאמד בכ־0.6% תמ"ג לחודש שהם כ־11.8 מיליארד שקל. לפיכך, בחודשיים הראשונים אובדן התוצר יגיע ל־1.2% תמ"ג ולכ־23.6 מיליארד שקל כשבתרחיש כזה אומדן המושבתים יעמוד על 1.1 מיליון איש – רבע מכלל המועסקים.

בתרחיש רב־זירתי מדובר על 1.1% תוצר לחודש – שהם כ־20.1 מיליארד שקל לחודש, או כ־40 מיליארד לחודשיים, ועל 1.8 מיליון מושבתים, שהם 41% מכלל המועסקים במשק. מדובר בשיעורים חסרי תקדים בכל קנה מידה. בחישובים אלו מתגלה עוד הבדל עצום בין מלחמת חרבות ברזל לכל מה שנראה קודם בעשורים האחרונים בישראל: היקף גיוס המילואים, משתנה המסביר את היקף האירוע. גויסו בין 300–340 אלף אנשי מילואים – פי 3.3 ממה שגויסו בכל מלחמת לבנון השנייה שבה גיויסו כ־89 אלף לפי נתוני האוצר.

הפגיעה בצמיחה הכלכלית הצפויה הופכת את חרבות ברזל לאירוע חסר תקדים. לפי הערכות של S&P, התמ"ג ירד ברבעון האחרון של השנה ב־5%, כאשר זבז'ינסקי צופה 6%, במונחים שנתיים - ירידה שלא התרחשה מאז מלחמת יום הכיפורים, זאת למעט הקורונה, שלא היתה אירוע ביטחוני. הן במלחמת לבנון השנייה, בעמוד ענן ובעופרת יצוקה - אז נרשמה ירידה בתוצר באותו רבעון ספציפי של הלחימה – שיעורי הצמיחה השלילית נעו בין 2.25%–3.1% ירידה בתמ"ג - כמחצית ממה שצפוי כעת.

כלכלני ג'יי. פי מורגן פרסמו בסוף השבוע את ההערכה שלהם שלפיה צפויה ירידה של 11% במונחים שנתיים ברבעון האחרון של 2023. בראייה שנתית, התחזיות של האוצר ושל S&P גם משקפות אירוע מלחמתי חסר תקדים: ב־S&P צופים צניחה בצמיחת התוצר ל־1.5% (זה היה לפני המלחמה שכן שם יחסו השפעה שלילית משמעותית להפיכה המשטרית) ב־2023 וצניחה נוספת, חדה יותר, ל־0.5% בלבד בשנה הבאה, לעומת 3.5% בתחזית לפני חצי שנה. זו תחזית שמשמעותה צמיחה שלילית לנפש שנתיים ברצף עם סיכון משמעותי למיתון – שני רבעונים עם התכווצות ממשית בתמ"ג. גם האוצר צופה ירידה חדה בצמיחה בעיקר בשנה הבאה: לפי התרחיש החמור, שיעורי הצמיחה ירדו ל־1.3% ב־2023, לעומת 3.4% במקור, וב־2024 לרדת שוב ל־0.6%, לעומת 2.7% ערב המלחמה. בתרחיש "לחימה מתמשכת" של שנה הצמיחה תרד ל־2.2% ב־2023 וב־2024 היא תרד שוב ל־0.7% בלבד. מדובר באובדן תוצר שלא נצפה כאן מאז מלחמת יום הכיפורים, אז הצמיחה צנחה מ־12.2% ל־4.9% אך חשוב מכך, הצמיחה של התוצר העסקי, בנטרול הוצאות הממשלה שזינקו בשל הזינוק בהוצאה הצבאית, צנחה מ־14.1% ל־1.6% בלבד, כלומר צמיחה לנפש אפסית ואף שלילית. גם במלחמת לבנון הראשונה התוצר ירד מרמה של קצת פחות מ־5% לרמה של כ־2% אך חשוב לציין כי ב־1982 חל המיתון הגדול ביותר בכלכלה העולמית מאז מלחמת העולם השנייה אשר זכה לכינוי "המשבר הגלובלי של 82'", יחד עם משבר האנרגיה וסטגפצלציה (מיתון מלווה באינפלציה) מה שהביא את הנגיד האמריקאי דאז, פול ווקר, להזניק את הריבית ל־21.5%.

להבדלים בין האירוע הנוכחי לקודמיו, מצטרפים עוד כמה בתחומים הפיננסיים יותר. ראשית, שער החליפין. בכל האירועים הקודמים מאז מלחמת לבנון השנייה, השקל נחלש אל מול הדולר בעד 2% בימי הלחימה הראשונים אך שבוע אחרי הוא שב לרמתו הקודמת ובמקרים מסוימים כמו מלחמת לבנון השנייה - אף התחזק.

באירוע הנוכחי, מאז פרצה המלחמה השקל השלים צניחה של יותר מ־6% אל מול המטבע האמריקאי. בניגוד למקרים קודמים, פיחות כה חד מתרחש אף שבנק ישראל אקטיבי מאוד ופועל בשוק המט"ח עם מכירת דולרים – אירוע חסר תקדים בפני עצמו שלא התרחש זה 25 שנה, מאז שהבנק המרכזי החליט "לשחרר" את שער החליפין ושינה את המשטר מקבוע לגמיש שפועל לפי כוחות השוק.

מדד פיננסי נוסף שמשקף את עוצמת האירוע הנוכחי הוא כמובן מדדי המניות בבורסה בתל אביב. גם במקרה זה הבורסה צונחת עד 5% ביומיים הראשונים ומייד מתאוששת לרמות של ערב הסכסוך כאשר במקרים כמו עמוד ענן, בתום הלחימה השערים היו גבוהים לעומת תחילתה. בקונסטלציה הנוכחית מדד ת"א 125 צנח באופן רציף וכבר איבד כ־12% מאז המתקפה ב־7 באוקטובר. זו גם הפעם הראשונה בהיסטוריה מאז שהחוב של ממשלת ישראל מדורג, ששלוש המדרגות הגדולות בעולם - S&P, מודיס ופיץ' - נוקטות בפעולות דירוגיות שליליות, לרבות הורדת תחזית דירוג, בגלל אירוע מלחמתי - והיד עוד נטויה כי האירוע טרם נגמר. אירוע דומה התרחש באוקטובר 2000, אז גם S&P וגם מודי'ס הורידו תחזיות דירוג.

בשילוב ההאטה בעולם

אירועים ביטחוניים מאז'וריים שמלווים בהאטה או מיתון בכלכלה הגלובלית עלולים להיות חריפים יותר. הדוגמאות הבולטות: מלחמת יום הכיפורים עם משבר הנפט ב־1973, מלחמת לבנון הראשונה (משבר גלובלי 1982) האינתיפאדה הראשונה (מיתון עולמי ב־1989). 2023 איננה שנת מיתון או משבר עולמי – אך ניכרת האטה חדה בפעילות הכלכלית ברחבי העולם.

האירוע שחוותה כלכלת ישראל שווה ערך לפלישה של ארגון טרור מקסיקני אל תוך שטח ארה"ב, שרוצח 44.2 אלף אזרחים, כובש שטחים של מדינה שלמה, ובעקבות אותה מתקפה ארה"ב מכריזה על מלחמה כוללת נגד מקסיקו ומגייסת 16.5 מיליון מילואימניקים. כל השוואה לאירועי העבר, לבטח בשני העשורים האחרונים, כדי להבין את ההשלכות הכלכליות של האירוע, נראית תלושה. האירוע הנוכחי צפוי לשנות את פני ההיסטוריה של ישראל, גם במישור הכלכלי. כל זה צריך לבוא לידי ביטוי בהיערכות כלכלית שונה ממבצעים ואפילו ממלחמות קודמות. ואת זה עדיין לא רואים בשטח.